1
The word
הַדָּבָר֙
 
אֲשֶׁ֣ר
 
הָיָ֣ה
 
אֶֽל
that came to Jeremiah
יִרְמְיָ֔הוּ
 
אֶ֚ל
 
כָּל
concerning all the Jews
הַיְּהוּדִ֔ים
which dwell
הַיֹּשְׁבִ֤ים
and in the country
וּבְאֶ֥רֶץ
of Egypt
מִצְרָ֑יִם
which dwell
הַיֹּשְׁבִ֤ים
at Migdol
בְּמִגְדֹּל֙
and at Tahpanhes
וּבְתַחְפַּנְחֵ֣ס
and at Noph
וּבְנֹ֔ף
and in the country
וּבְאֶ֥רֶץ
of Pathros
פַּתְר֖וֹס
saying
לֵאמֹֽר׃
2
 
כֹּה
Thus saith
אָמַ֞ר
the LORD
יְהוָ֤ה
of hosts
צְבָאוֹת֙
the God
אֱלֹהֵ֣י
of Israel
יִשְׂרָאֵ֔ל
 
אַתֶּ֣ם
Ye have seen
רְאִיתֶ֗ם
 
אֵ֤ת
 
כָּל
all the evil
הָֽרָעָה֙
 
אֲשֶׁ֤ר
that I have brought
הֵבֵ֙אתִי֙
 
עַל
upon Jerusalem
יְר֣וּשָׁלִַ֔ם
 
וְעַ֖ל
 
כָּל
and upon all the cities
עָרֵ֣י
of Judah
יְהוּדָ֑ה
 
וְהִנָּ֤ם
they are a desolation
חָרְבָּה֙
and behold this day
הַיּ֣וֹם
 
הַזֶּ֔ה
 
וְאֵ֥ין
 
בָּהֶ֖ם
and no man dwelleth
יוֹשֵֽׁב׃
3
Because
מִפְּנֵ֣י
of their wickedness
רָעָתָ֗ם
 
אֲשֶׁ֤ר
which they have committed
עָשׂוּ֙
to provoke me to anger
לְהַכְעִסֵ֔נִי
 
לָלֶ֣כֶת
to burn incense
לְקַטֵּ֔ר
and to serve
לַעֲבֹ֖ד
gods
לֵאלֹהִ֣ים
other
אֲחֵרִ֑ים
 
אֲשֶׁר֙
 
לֹ֣א
whom they knew
יְדָע֔וּם
 
הֵ֖מָּה
 
אַתֶּ֥ם
not neither they ye nor your fathers
וַאֲבֹתֵיכֶֽם׃
4
Howbeit I sent
וְשָׁלֹ֖חַ
 
אֲלֵיכֶם֙
 
אֶת
 
כָּל
unto you all my servants
עֲבָדַ֣י
the prophets
הַנְּבִיאִ֔ים
rising early
הַשְׁכֵּ֥ים
Howbeit I sent
וְשָׁלֹ֖חַ
them saying
לֵאמֹ֑ר
 
אַל
 
נָ֣א
Oh do
תַעֲשׂ֗וּ
 
אֵ֛ת
thing
דְּבַֽר
not this abominable
הַתֹּעֵבָ֥ה
 
הַזֹּ֖את
 
אֲשֶׁ֥ר
that I hate
שָׂנֵֽאתִי׃
5
 
וְלֹ֤א
But they hearkened
שָֽׁמְעוּ֙
 
וְלֹא
not nor inclined
הִטּ֣וּ
 
אֶת
their ear
אָזְנָ֔ם
to turn
לָשׁ֖וּב
from their wickedness
מֵרָֽעָתָ֑ם
 
לְבִלְתִּ֥י
to burn no incense
קַטֵּ֖ר
gods
לֵאלֹהִ֥ים
unto other
אֲחֵרִֽים׃
6
was poured forth
וַתִּתַּ֤ךְ
Wherefore my fury
חֲמָתִי֙
and mine anger
וְאַפִּ֔י
and was kindled
וַתִּבְעַר֙
in the cities
בְּעָרֵ֣י
of Judah
יְהוּדָ֔ה
and in the streets
וּבְחֻצ֖וֹת
of Jerusalem
יְרֽוּשָׁלִָ֑ם
 
וַתִּהְיֶ֛ינָה
and they are wasted
לְחָרְבָּ֥ה
and desolate
לִשְׁמָמָ֖ה
as at this day
כַּיּ֥וֹם
 
הַזֶּֽה׃
7
 
וְעַתָּ֡ה
 
כֹּֽה
Therefore now thus saith
אָמַ֣ר
the LORD
יְהוָה֩
the God
אֱלֹהֵ֣י
of hosts
צְבָא֜וֹת
the God
אֱלֹהֵ֣י
of Israel
יִשְׂרָאֵ֗ל
 
לָמָה֩
 
אַתֶּ֨ם
Wherefore commit
עֹשִׂ֜ים
evil
רָעָ֤ה
ye this great
גְדוֹלָה֙
 
אֶל
against your souls
נַפְשֹׁ֣תֵכֶ֔ם
to cut off
לְהַכְרִ֨ית
 
לָכֶ֧ם
from you man
אִישׁ
and woman
וְאִשָּׁ֛ה
child
עוֹלֵ֥ל
and suckling
וְיוֹנֵ֖ק
out
מִתּ֣וֹךְ
of Judah
יְהוּדָ֑ה
 
לְבִלְתִּ֛י
to leave
הוֹתִ֥יר
 
לָכֶ֖ם
you none to remain
שְׁאֵרִֽית׃
8
In that ye provoke me unto wrath
לְהַכְעִסֵ֙נִי֙
with the works
בְּמַעֲשֵׂ֣י
of your hands
יְדֵיכֶ֔ם
burning incense
לְקַטֵּ֞ר
gods
לֵאלֹהִ֤ים
unto other
אֲחֵרִים֙
in the land
הָאָֽרֶץ׃
of Egypt
מִצְרַ֔יִם
 
אֲשֶׁר
 
אַתֶּ֥ם
whither ye be gone
בָּאִ֖ים
to dwell
לָג֣וּר
 
שָׁ֑ם
 
לְמַ֙עַן֙
that ye might cut yourselves off
הַכְרִ֣ית
 
לָכֶ֔ם
 
וּלְמַ֤עַן
 
הֱיֽוֹתְכֶם֙
and that ye might be a curse
לִקְלָלָ֣ה
and a reproach
וּלְחֶרְפָּ֔ה
 
בְּכֹ֖ל
among all the nations
גּוֹיֵ֥י
in the land
הָאָֽרֶץ׃
9
Have ye forgotten
הַֽשְׁכַחְתֶּם֩
 
אֶת
and the wickedness
רָעֹ֣ת
of your fathers
אֲבוֹתֵיכֶ֜ם
 
וְאֶת
and the wickedness
רָעֹ֣ת
of the kings
מַלְכֵ֣י
of Judah
יְהוּדָ֔ה
 
וְאֵת֙
and the wickedness
רָעֹ֣ת
of their wives
נְשֵׁיכֶ֑ם
 
וְאֵת֙
and the wickedness
רָעֹ֣ת
 
וְאֵ֖ת
and the wickedness
רָעֹ֣ת
of their wives
נְשֵׁיכֶ֑ם
 
אֲשֶׁ֤ר
which they have committed
עָשׂוּ֙
in the land
בְּאֶ֣רֶץ
of Judah
יְהוּדָ֔ה
and in the streets
וּבְחֻצ֖וֹת
of Jerusalem
יְרוּשָׁלִָֽם׃
10
 
לֹ֣א
They are not humbled
דֻכְּא֔וּ
 
עַ֖ד
even unto this day
הַיּ֣וֹם
 
הַזֶּ֑ה
 
וְלֹ֣א
neither have they feared
יָרְא֗וּ
 
וְלֹֽא
nor walked
הָלְכ֤וּ
in my law
בְתֽוֹרָתִי֙
nor in my statutes
וּבְחֻקֹּתַ֔י
 
אֲשֶׁר
that I set
נָתַ֥תִּי
before
וְלִפְנֵ֥י
before
וְלִפְנֵ֥י
your fathers
אֲבוֹתֵיכֶֽם׃
11
 
לָכֵ֗ן
 
כֹּֽה
Therefore thus saith
אָמַ֞ר
the LORD
יְהוָ֤ה
of hosts
צְבָאוֹת֙
the God
אֱלֹהֵ֣י
of Israel
יִשְׂרָאֵ֔ל
 
הִנְנִ֨י
Behold I will set
שָׂ֥ם
my face
פָּנַ֛י
 
בָּכֶ֖ם
against you for evil
לְרָעָ֑ה
and to cut off
וּלְהַכְרִ֖ית
 
אֶת
 
כָּל
all Judah
יְהוּדָֽה׃
12
And I will take
וְלָקַחְתִּ֞י
 
אֶת
the remnant
שְׁאֵרִ֣ית
of Judah
יְהוּדָ֗ה
 
אֲשֶׁר
that have set
שָׂ֨מוּ
their faces
פְנֵיהֶ֜ם
to go
לָב֣וֹא
in the land
בְּאֶ֧רֶץ
of Egypt
מִצְרַ֣יִם
to sojourn
לָג֣וּר
 
שָׁם֒
there and they shall all be consumed
יִתַּ֔מּוּ
 
כֹ֜ל
in the land
בְּאֶ֧רֶץ
of Egypt
מִצְרַ֣יִם
and fall
יִפֹּ֗לוּ
by the sword
בַּחֶ֥רֶב
and by the famine
וּבָרָעָ֖ב
there and they shall all be consumed
יִתַּ֔מּוּ
from the least
מִקָּטֹן֙
 
וְעַד
even unto the greatest
גָּד֔וֹל
by the sword
בַּחֶ֥רֶב
and by the famine
וּבָרָעָ֖ב
they shall die
יָמֻ֑תוּ
 
וְהָיוּ֙
and they shall be an execration
לְאָלָ֣ה
and an astonishment
לְשַׁמָּ֔ה
and a curse
וְלִקְלָלָ֖ה
and a reproach
וּלְחֶרְפָּֽה׃
13
For I will punish
פָּקַ֖דְתִּי
 
עַ֤ל
them that dwell
הַיּֽוֹשְׁבִים֙
in the land
בְּאֶ֣רֶץ
of Egypt
מִצְרַ֔יִם
 
כַּאֲשֶׁ֥ר
For I will punish
פָּקַ֖דְתִּי
 
עַל
Jerusalem
יְרֽוּשָׁלִָ֑ם
by the sword
בַּחֶ֖רֶב
by the famine
בָּרָעָ֖ב
and by the pestilence
וּבַדָּֽבֶר׃
14
 
וְלֹ֨א
 
יִהְיֶ֜ה
there shall escape
פְּלֵטִֽים׃
or remain
וְשָׂרִיד֙
So that none of the remnant
לִשְׁאֵרִ֣ית
of Judah
יְהוּדָ֗ה
which are gone
הַבָּאִ֥ים
to sojourn
לָגֽוּר
 
שָׁ֖ם
into the land
אֶ֣רֶץ
of Egypt
מִצְרָ֑יִם
that they should return
יָשׁ֖וּבוּ
into the land
אֶ֣רֶץ
of Judah
יְהוּדָ֗ה
 
אֲשֶׁר
 
הֵ֜מָּה
to the which they have
מְנַשְּׂאִ֤ים
 
אֶת
a desire
נַפְשָׁם֙
that they should return
יָשׁ֖וּבוּ
to dwell
לָשֶׁ֣בֶת
 
שָׁ֔ם
 
כִּ֥י
 
לֹֽא
that they should return
יָשׁ֖וּבוּ
 
כִּ֥י
 
אִם
there shall escape
פְּלֵטִֽים׃
15
answered
וַיַּעֲנ֣וּ
 
אֶֽת
Jeremiah
יִרְמְיָ֗הוּ
 
כָּל
 
הָאֲנָשִׁ֤ים
which knew
הַיֹּֽדְעִים֙
 
כִּֽי
had burned incense
מְקַטְּר֤וֹת
and all the women
הַנָּשִׁ֥ים
gods
לֵאלֹהִ֣ים
unto other
אֲחֵרִ֔ים
 
וְכָל
and all the women
הַנָּשִׁ֥ים
that stood by
הָעֹמְד֖וֹת
multitude
קָהָ֣ל
a great
גָּד֑וֹל
 
וְכָל
even all the people
הָעָ֛ם
that dwelt
הַיֹּשְׁבִ֥ים
in the land
בְּאֶֽרֶץ
of Egypt
מִצְרַ֖יִם
in Pathros
בְּפַתְר֥וֹס
saying
לֵאמֹֽר׃
16
As for the word
הַדָּבָ֛ר
 
אֲשֶׁר
that thou hast spoken
דִּבַּ֥רְתָּ
 
אֵלֵ֖ינוּ
unto us in the name
בְּשֵׁ֣ם
of the LORD
יְהוָ֑ה
 
אֵינֶ֥נּוּ
we will not hearken
שֹׁמְעִ֖ים
 
אֵלֶֽיךָ׃
17
 
כִּי֩
But we will certainly
עָשִׂ֜ינוּ
But we will certainly
עָשִׂ֜ינוּ
 
אֶֽת
 
כָּל
whatsoever thing
הַדָּבָ֣ר׀
 
אֲשֶׁר
goeth forth
יָצָ֣א
out of our own mouth
מִפִּ֗ינוּ
to burn incense
לְקַטֵּ֞ר
unto the queen
לִמְלֶ֣כֶת
of heaven
הַשָּׁמַיִם֮
and to pour out
וְהַסֵּֽיךְ
 
לָ֣הּ
drink offerings
נְסָכִים֒
 
כַּאֲשֶׁ֨ר
But we will certainly
עָשִׂ֜ינוּ
 
אֲנַ֤חְנוּ
we and our fathers
וַאֲבֹתֵ֙ינוּ֙
our kings
מְלָכֵ֣ינוּ
and our princes
וְשָׂרֵ֔ינוּ
in the cities
בְּעָרֵ֣י
of Judah
יְהוּדָ֔ה
and in the streets
וּבְחֻצ֖וֹת
of Jerusalem
יְרוּשָׁלִָ֑ם
for then had we plenty
וַנִּֽשְׂבַּֽע
of victuals
לֶ֙חֶם֙
 
וַנִּֽהְיֶ֣ה
and were well
טוֹבִ֔ים
no evil
וְרָעָ֖ה
 
לֹ֥א
and saw
רָאִֽינוּ׃
18
 
וּמִן
 
אָ֡ז
But since we left off
חָדַ֜לְנוּ
to burn incense
לְקַטֵּ֨ר
to the queen
לִמְלֶ֧כֶת
of heaven
הַשָּׁמַ֛יִם
and to pour out
וְהַסֵּֽךְ
 
לָ֥הּ
drink offerings
נְסָכִ֖ים
unto her we have wanted
חָסַ֣רְנוּ
 
כֹ֑ל
by the sword
וּבַחֶ֥רֶב
and by the famine
וּבָרָעָ֖ב
all things and have been consumed
תָּֽמְנוּ׃
19
 
וְכִֽי
 
אֲנַ֤חְנוּ
And when we burned incense
מְקַטְּרִים֙
to the queen
לִמְלֶ֣כֶת
of heaven
הַשָּׁמַ֔יִם
and poured out
וְהַסֵּ֥ךְ
 
לָ֖הּ
drink offerings
נְסָכִֽים׃
unto her without
הֲמִֽבַּלְעֲדֵ֣י
our men
אֲנָשֵׁ֗ינוּ
unto her did we make
עָשִׂ֨ינוּ
 
לָ֤הּ
her cakes
כַּוָּנִים֙
to worship
לְהַ֣עֲצִבָ֔ה
and poured out
וְהַסֵּ֥ךְ
 
לָ֖הּ
drink offerings
נְסָכִֽים׃
20
said
לֵאמֹֽר׃
Then Jeremiah
יִרְמְיָ֖הוּ
 
אֶל
 
כָּל
and to all the people
הָעָ֔ם
 
עַל
to the men
הַגְּבָרִ֤ים
 
וְעַל
and to the women
הַנָּשִׁים֙
 
וְעַל
 
כָּל
and to all the people
הָעָ֔ם
 
הָעֹנִ֥ים
 
אֹת֛וֹ
which had given him that answer
דָּבָ֖ר
said
לֵאמֹֽר׃
21
 
הֲל֣וֹא
 
אֶת
that ye burned
הַקִּטֵּ֗ר
 
אֲשֶׁ֨ר
The incense
קִטַּרְתֶּ֜ם
in the cities
בְּעָרֵ֤י
of Judah
יְהוּדָה֙
and in the streets
וּבְחֻצ֣וֹת
of Jerusalem
יְרוּשָׁלִַ֔ם
 
אַתֶּ֧ם
ye and your fathers
וַאֲבֽוֹתֵיכֶ֛ם
your kings
מַלְכֵיכֶ֥ם
and your princes
וְשָׂרֵיכֶ֖ם
and the people
וְעַ֣ם
of the land
הָאָ֑רֶץ
 
אֹתָם֙
remember
זָכַ֣ר
did not the LORD
יְהוָ֔ה
them and came
וַֽתַּעֲלֶ֖ה
 
עַל
it not into his mind
לִבּֽוֹ׃
22
 
וְלֹֽא
could
יוּכַל֩
So that the LORD
יְהוָ֨ה
 
ע֜וֹד
no longer bear
לָשֵׂ֗את
and because
מִפְּנֵ֥י
of the evil
רֹ֣עַ
of your doings
מַעַלְלֵיכֶ֔ם
and because
מִפְּנֵ֥י
of the abominations
הַתּוֹעֵבֹ֖ת
 
אֲשֶׁ֣ר
which ye have committed
עֲשִׂיתֶ֑ם
 
וַתְּהִ֣י
therefore is your land
אַ֠רְצְכֶם
a desolation
לְחָרְבָּ֨ה
and an astonishment
וּלְשַׁמָּ֧ה
and a curse
וְלִקְלָלָ֛ה
 
מֵאֵ֥ין
without an inhabitant
יוֹשֵׁ֖ב
as at this day
כְּהַיּ֥וֹם
 
הַזֶּֽה׃
23
Because
מִפְּנֵי֩
 
אֲשֶׁ֨ר
ye have burned incense
קִטַּרְתֶּ֜ם
 
וַאֲשֶׁ֧ר
and because ye have sinned
חֲטָאתֶ֣ם
against the LORD
יְהוָ֔ה
 
וְלֹ֤א
and have not obeyed
שְׁמַעְתֶּם֙
the voice
בְּק֣וֹל
against the LORD
יְהוָ֔ה
in his law
וּבְתֹרָת֧וֹ
nor in his statutes
וּבְחֻקֹּתָ֛יו
nor in his testimonies
וּבְעֵדְוֺתָ֖יו
 
לֹ֣א
nor walked
הֲלַכְתֶּ֑ם
 
עַל
 
כֵּ֞ן
is happened
קָרָ֥את
 
אֶתְכֶ֛ם
therefore this evil
הָרָעָ֥ה
 
הַזֹּ֖את
unto you as at this day
כַּיּ֥וֹם
 
הַזֶּֽה׃
24
said
וַיֹּ֤אמֶר
Moreover Jeremiah
יִרְמְיָ֙הוּ֙
 
אֶל
 
כָּל
unto all the people
הָעָ֔ם
 
וְאֶ֖ל
 
כָּל
and to all the women
הַנָּשִׁ֑ים
Hear
שִׁמְעוּ֙
the word
דְּבַר
of the LORD
יְהוָ֔ה
 
כָּל
all Judah
יְהוּדָ֕ה
 
אֲשֶׁ֖ר
that are in the land
בְּאֶ֥רֶץ
of Egypt
מִצְרָֽיִם׃
25
 
כֹּֽה
Thus saith
לֵאמֹר֒
the LORD
יְהוָֽה
of hosts
צְבָאוֹת֩
the God
אֱלֹהֵ֨י
of Israel
יִשְׂרָאֵ֜ל
Thus saith
לֵאמֹר֒
 
אַתֶּ֨ם
Ye and your wives
וּנְשֵׁיכֶ֜ם
have both spoken
וַתְּדַבֵּ֣רְנָה
with your mouths
בְּפִיכֶם֮
with your hand
וּבִידֵיכֶ֣ם
and fulfilled
מִלֵּאתֶ֣ם׀
Thus saith
לֵאמֹר֒
We will surely
תַעֲשֶׂ֖ינָה
We will surely
תַעֲשֶׂ֖ינָה
 
אֶת
our vows
נִדְרֵיכֶֽם׃
 
אֲשֶׁ֤ר
that we have vowed
נָדַ֙רְנוּ֙
to burn incense
לְקַטֵּר֙
to the queen
לִמְלֶ֣כֶת
of heaven
הַשָּׁמַ֔יִם
and to pour out
וּלְהַסֵּ֥ךְ
 
לָ֖הּ
drink offerings
נְסָכִ֑ים
accomplish
תָּקִ֙ימְנָה֙
accomplish
תָּקִ֙ימְנָה֙
 
אֶת
our vows
נִדְרֵיכֶֽם׃
We will surely
תַעֲשֶׂ֖ינָה
We will surely
תַעֲשֶׂ֖ינָה
 
אֶת
our vows
נִדְרֵיכֶֽם׃
26
 
לָכֵן֙
Therefore hear
שִׁמְע֣וּ
ye the word
דְבַר
of the LORD
יְהוָ֔ה
 
כָּל
all Judah
יְהוּדָ֗ה
that dwell
הַיֹּשְׁבִ֖ים
in all the land
אֶ֥רֶץ
of Egypt
מִצְרָֽיִם׃
 
הִנְנִ֨י
Behold I have sworn
נִשְׁבַּ֜עְתִּי
name
שְׁמִ֜י
by my great
הַגָּדוֹל֙
saith
אֹמֵ֛ר
of the LORD
יְהוָ֔ה
 
אִם
 
יִהְיֶה֩
 
ע֨וֹד
name
שְׁמִ֜י
shall no more be named
נִקְרָ֣א׀
in the mouth
בְּפִ֣י׀
 
כָּל
of any man
אִ֣ישׁ
all Judah
יְהוּדָ֗ה
saith
אֹמֵ֛ר
liveth
חַי
The Lord
אֲדֹנָ֥י
GOD
יְהוִ֖ה
 
בְּכָל
in all the land
אֶ֥רֶץ
of Egypt
מִצְרָֽיִם׃
27
 
הִנְנִ֨י
Behold I will watch
שֹׁקֵ֧ד
 
עֲלֵיהֶ֛ם
over them for evil
לְרָעָ֖ה
 
וְלֹ֣א
and not for good
לְטוֹבָ֑ה
shall be consumed
וְתַמּוּ֩
 
כָל
and all the men
אִ֨ישׁ
of Judah
יְהוּדָ֜ה
 
אֲשֶׁ֧ר
that are in the land
בְּאֶֽרֶץ
of Egypt
מִצְרַ֛יִם
by the sword
בַּחֶ֥רֶב
and by the famine
וּבָרָעָ֖ב
 
עַד
until there be an end
כְּלוֹתָֽם׃
28
that escape
וּפְלִיטֵ֨י
the sword
חֶ֜רֶב
shall return out
יְשֻׁב֨וּן
 
מִן
into the land
לְאֶֽרֶץ
of Egypt
מִצְרַ֙יִם֙
into the land
לְאֶֽרֶץ
of Judah
יְהוּדָ֗ה
Yet a small
מְתֵ֣י
number
מִסְפָּ֑ר
there shall know
וְֽיָדְע֞וּ
 
כָּל
and all the remnant
שְׁאֵרִ֣ית
of Judah
יְהוּדָ֗ה
that are gone
הַבָּאִ֤ים
into the land
לְאֶֽרֶץ
of Egypt
מִצְרַ֙יִם֙
to sojourn
לָג֣וּר
 
שָׁ֔ם
whose words
דְּבַר
 
מִ֥י
shall stand
יָק֖וּם
 
מִמֶּ֥נִּי
 
וּמֵהֶֽם׃
29
 
וְזֹאת
 
לָכֶ֤ם
And this shall be a sign
הָאוֹת֙
unto you saith
נְאֻם
the LORD
יְהוָ֔ה
 
כִּֽי
that I will punish
פֹקֵ֥ד
 
אֲנִ֛י
 
עֲלֵיכֶ֖ם
you in this place
בַּמָּק֣וֹם
 
הַזֶּ֑ה
 
לְמַ֙עַן֙
that ye may know
תֵּֽדְע֔וּ
 
כִּי֩
shall surely
יָק֧וּמוּ
shall surely
יָק֧וּמוּ
that my words
דְבָרַ֛י
 
עֲלֵיכֶ֖ם
against you for evil
לְרָעָֽה׃
30
 
כֹּ֣ה׀
Thus saith
אָמַ֣ר
the LORD
יְהוָ֗ה
 
הִנְנִ֣י
Behold I will give
נָתַ֜תִּי
 
אֶת
 
פַּרְעֹ֨ה
Pharaohhophra
חָפְרַ֤ע
king
מֶֽלֶךְ
of Egypt
מִצְרַ֙יִם֙
and into the hand
בְּיַ֨ד
his enemy
אֹיְב֖וֹ
and into the hand
בְּיַ֨ד
and that sought
וּמְבַקֵּ֥שׁ
his life
נַפְשֽׁוֹ׃
 
כַּאֲשֶׁ֨ר
Behold I will give
נָתַ֜תִּי
 
אֶת
Zedekiah
צִדְקִיָּ֣הוּ
king
מֶֽלֶךְ
of Judah
יְהוּדָ֗ה
and into the hand
בְּיַ֨ד
of Nebuchadrezzar
נְבוּכַדְרֶאצַּ֧ר
king
מֶֽלֶךְ
of Babylon
בָּבֶ֛ל
his enemy
אֹיְב֖וֹ
and that sought
וּמְבַקֵּ֥שׁ
his life
נַפְשֽׁוֹ׃