1
And they took their journey
וַיִּסְעוּ֙
from Elim
אֵילִ֖ם
came
וַיָּבֹ֜אוּ
 
כָּל
and all the congregation
עֲדַ֤ת
of the children
בְּנֵֽי
of Israel
יִשְׂרָאֵל֙
 
אֶל
unto the wilderness
מִדְבַּר
of Sin
סִ֔ין
 
אֲשֶׁ֥ר
 
בֵּין
from Elim
אֵילִ֖ם
 
וּבֵ֣ין
and Sinai
סִינָ֑י
on the fifteenth
בַּֽחֲמִשָּׁ֨ה
 
עָשָׂ֥ר
day
יוֹם֙
month
לַחֹ֣דֶשׁ
of the second
הַשֵּׁנִ֔י
after their departing out
לְצֵאתָ֖ם
of the land
מֵאֶ֥רֶץ
of Egypt
מִצְרָֽיִם׃
2
murmured
וַיִּלִּיֹנוּ
 
כָּל
And the whole congregation
עֲדַ֧ת
of the children
בְּנֵֽי
of Israel
יִשְׂרָאֵ֛ל
 
עַל
against Moses
מֹשֶׁ֥ה
 
וְעַֽל
and Aaron
אַהֲרֹ֖ן
in the wilderness
בַּמִּדְבָּֽר׃
3
said
וַיֹּֽאמְר֨וּ
 
אֲלֵהֶ֜ם
And the children
בְּנֵ֣י
of Israel
יִשְׂרָאֵ֗ל
unto them Would to God
מִֽי
 
יִתֵּ֨ן
to kill
לְהָמִ֛ית
by the hand
בְיַד
of the LORD
יְהוָה֙
in the land
בְּאֶ֣רֶץ
of Egypt
מִצְרַ֔יִם
when we sat
בְּשִׁבְתֵּ֙נוּ֙
 
עַל
pots
סִ֣יר
by the flesh
הַבָּשָׂ֔ר
and when we did eat
בְּאָכְלֵ֥נוּ
bread
לֶ֖חֶם
to the full
לָשֹׂ֑בַע
 
כִּֽי
for ye have brought us forth
הוֹצֵאתֶ֤ם
 
אֹתָ֙נוּ֙
 
אֶל
into this wilderness
הַמִּדְבָּ֣ר
 
הַזֶּ֔ה
to kill
לְהָמִ֛ית
 
אֶת
 
כָּל
this whole assembly
הַקָּהָ֥ל
 
הַזֶּ֖ה
with hunger
בָּֽרָעָֽב׃
4
Then said
וַיֹּ֤אמֶר
the LORD
יְהוָה֙
 
אֶל
unto Moses
מֹשֶׁ֔ה
 
הִנְנִ֨י
Behold I will rain
מַמְטִ֥יר
 
לָכֶ֛ם
bread
לֶ֖חֶם
 
מִן
from heaven
הַשָּׁמָ֑יִם
shall go out
וְיָצָ֨א
for you and the people
הָעָ֤ם
and gather
וְלָֽקְטוּ֙
a certain rate
דְּבַר
every day
בְּיוֹמ֔וֹ
every day
בְּיוֹמ֔וֹ
 
לְמַ֧עַן
that I may prove
אֲנַסֶּ֛נּוּ
 
הֲיֵלֵ֥ךְ
in my law
בְּתֽוֹרָתִ֖י
 
אִם
 
לֹֽא׃
5
 
וְהָיָה֙
daily
יֽוֹם׃
And it shall come to pass that on the sixth
הַשִּׁשִּׁ֔י
they shall prepare
וְהֵכִ֖ינוּ
 
אֵ֣ת
that which
אֲשֶֽׁר
they bring in
יָבִ֑יאוּ
 
וְהָיָ֣ה
and it shall be twice
מִשְׁנֶ֔ה
 
עַ֥ל
that which
אֲשֶֽׁר
as much as they gather
יִלְקְט֖וּ
daily
יֽוֹם׃
daily
יֽוֹם׃
6
said
וַיֹּ֤אמֶר
And Moses
מֹשֶׁה֙
and Aaron
וְאַֽהֲרֹ֔ן
 
אֶֽל
 
כָּל
unto all the children
בְּנֵ֖י
of Israel
יִשְׂרָאֵ֑ל
At even
עֶ֕רֶב
then ye shall know
וִֽידַעְתֶּ֕ם
 
כִּ֧י
that the LORD
יְהוָ֛ה
hath brought you out
הוֹצִ֥יא
 
אֶתְכֶ֖ם
from the land
מֵאֶ֥רֶץ
of Egypt
מִצְרָֽיִם׃
7
And in the morning
וּבֹ֗קֶר
then ye shall see
וּרְאִיתֶם֙
 
אֶת
the glory
כְּב֣וֹד
against the LORD
יְהוָ֑ה
for that he heareth
בְּשָׁמְע֥וֹ
 
אֶת
your murmurings
תְּלֻנֹּֽתֵיכֶ֖ם
 
עַל
against the LORD
יְהוָ֑ה
and what are we
וְנַ֣חְנוּ
 
מָ֔ה
 
כִּ֥י
that ye murmur
תַלִּ֖וֹנוּ
 
עָלֵֽינוּ׃
8
said
וַיֹּ֣אמֶר
And Moses
מֹשֶׁ֗ה
shall give
בְּתֵ֣ת
This shall be when the LORD
יְהוָֽה׃
 
לָכֶ֨ם
you in the evening
בָּעֶ֜רֶב
flesh
בָּשָׂ֣ר
to eat
לֶֽאֱכֹ֗ל
bread
וְלֶ֤חֶם
and in the morning
בַּבֹּ֙קֶר֙
to the full
לִשְׂבֹּ֔עַ
heareth
בִּשְׁמֹ֤עַ
This shall be when the LORD
יְהוָֽה׃
 
אֶת
your murmurings
תְלֻנֹּֽתֵיכֶ֖ם
 
אֲשֶׁר
 
אַתֶּ֥ם
your murmurings
תְלֻנֹּֽתֵיכֶ֖ם
 
עָלָ֑יו
against him and what are we
וְנַ֣חְנוּ
 
מָ֔ה
 
לֹֽא
 
עָלֵ֥ינוּ
your murmurings
תְלֻנֹּֽתֵיכֶ֖ם
 
כִּ֥י
 
עַל
This shall be when the LORD
יְהוָֽה׃
9
Say
אֱמֹ֗ר
And Moses
מֹשֶׁה֙
 
אֶֽל
unto Aaron
אַהֲרֹ֔ן
Say
אֱמֹ֗ר
 
אֶֽל
 
כָּל
unto all the congregation
עֲדַת֙
of the children
בְּנֵ֣י
of Israel
יִשְׂרָאֵ֔ל
Come near
קִרְב֖וּ
before
לִפְנֵ֣י
the LORD
יְהוָ֑ה
 
כִּ֣י
for he hath heard
שָׁמַ֔ע
 
אֵ֖ת
your murmurings
תְּלֻנֹּֽתֵיכֶֽם׃
10
 
וַיְהִ֗י
spake
כְּדַבֵּ֤ר
And it came to pass as Aaron
אַֽהֲרֹן֙
 
אֶל
 
כָּל
unto the whole congregation
עֲדַ֣ת
of the children
בְּנֵֽי
of Israel
יִשְׂרָאֵ֔ל
that they looked
וַיִּפְנ֖וּ
 
אֶל
toward the wilderness
הַמִּדְבָּ֑ר
 
וְהִנֵּה֙
and behold the glory
כְּב֣וֹד
of the LORD
יְהוָ֔ה
appeared
נִרְאָ֖ה
in the cloud
בֶּֽעָנָֽן׃
11
spake
וַיְדַבֵּ֥ר
And the LORD
יְהוָ֖ה
 
אֶל
unto Moses
מֹשֶׁ֥ה
saying
לֵּאמֹֽר׃
12
I have heard
שָׁמַ֗עְתִּי
 
אֶת
the murmurings
תְּלוּנֹּת֮
of the children
בְּנֵ֣י
of Israel
יִשְׂרָאֵל֒
speak
דַּבֵּ֨ר
 
אֲלֵהֶ֜ם
unto them saying
לֵאמֹ֗ר
At even
בֵּ֤ין
 
הָֽעַרְבַּ֙יִם֙
ye shall eat
תֹּֽאכְל֣וּ
flesh
בָשָׂ֔ר
and in the morning
וּבַבֹּ֖קֶר
ye shall be filled
תִּשְׂבְּעוּ
with bread
לָ֑חֶם
and ye shall know
וִֽידַעְתֶּ֕ם
 
כִּ֛י
 
אֲנִ֥י
that I am the LORD
יְהוָ֖ה
your God
אֱלֹֽהֵיכֶֽם׃
13
 
וַיְהִ֣י
And it came to pass that at even
בָעֶ֔רֶב
came up
וַתַּ֣עַל
the quails
הַשְּׂלָ֔ו
and covered
וַתְּכַ֖ס
 
אֶת
the camp
לַֽמַּחֲנֶֽה׃
and in the morning
וּבַבֹּ֗קֶר
 
הָֽיְתָה֙
lay
שִׁכְבַ֣ת
the dew
הַטַּ֔ל
round about
סָבִ֖יב
the camp
לַֽמַּחֲנֶֽה׃
14
was gone up
וַתַּ֖עַל
that lay
שִׁכְבַ֣ת
And when the dew
הַטָּ֑ל
 
וְהִנֵּ֞ה
 
עַל
behold upon the face
פְּנֵ֤י
of the wilderness
הַמִּדְבָּר֙
as small
דַּ֥ק
round thing
מְחֻסְפָּ֔ס
as small
דַּ֥ק
as the hoar frost
כַּכְּפֹ֖ר
 
עַל
on the ground
הָאָֽרֶץ׃
15
saw
וַיִּרְא֣וּ
And when the children
בְנֵֽי
of Israel
יִשְׂרָאֵ֗ל
it they said
וַיֹּ֤אמֶר
one
אִ֤ישׁ
 
אֶל
to another
אָחִיו֙
It is manna
מָ֣ן
 
ה֔וּא
 
כִּ֛י
 
לֹ֥א
for they wist
יָֽדְע֖וּ
 
מַה
 
ה֑וּא
it they said
וַיֹּ֤אמֶר
not what it was And Moses
מֹשֶׁה֙
 
אֲלֵהֶ֔ם
 
ה֣וּא
unto them This is the bread
הַלֶּ֔חֶם
 
אֲשֶׁ֨ר
hath given
נָתַ֧ן
which the LORD
יְהוָ֛ה
 
לָכֶ֖ם
you to eat
לְאָכְלָֽה׃
16
 
זֶ֤ה
This is the thing
הַדָּבָר֙
which
לַֽאֲשֶׁ֥ר
hath commanded
צִוָּ֣ה
the LORD
יְהוָ֔ה
Gather
לִקְט֣וּ
 
מִמֶּ֔נּוּ
of it every man
אִ֛ישׁ
according
לְפִ֣י
to his eating
אָכְל֑וֹ
an omer
עֹ֣מֶר
for every man
לַגֻּלְגֹּ֗לֶת
according to the number
מִסְפַּר֙
of your persons
נַפְשֹׁ֣תֵיכֶ֔ם
of it every man
אִ֛ישׁ
which
לַֽאֲשֶׁ֥ר
for them which are in his tents
בְּאָֽהֳל֖וֹ
take
תִּקָּֽחוּ׃
17
did
וַיַּֽעֲשׂוּ
 
כֵ֖ן
And the children
בְּנֵ֣י
of Israel
יִשְׂרָאֵ֑ל
so and gathered
וַֽיִּלְקְט֔וּ
some more
הַמַּרְבֶּ֖ה
some less
וְהַמַּמְעִֽיט׃
18
And when they did mete
וַיָּמֹ֣דּוּ
it with an omer
בָעֹ֔מֶר
 
וְלֹ֤א
had nothing over
הֶעְדִּיף֙
he that gathered much
הַמַּרְבֶּ֔ה
and he that gathered little
וְהַמַּמְעִ֖יט
 
לֹ֣א
had no lack
הֶחְסִ֑יר
every man
אִ֥ישׁ
according
לְפִֽי
to his eating
אָכְל֖וֹ
they gathered
לָקָֽטוּ׃
19
said
וַיֹּ֥אמֶר
And Moses
מֹשֶׁ֖ה
 
אֲלֵהֶ֑ם
Let no man
אִ֕ישׁ
 
אַל
leave
יוֹתֵ֥ר
 
מִמֶּ֖נּוּ
 
עַד
of it till the morning
בֹּֽקֶר׃
20
 
וְלֹֽא
Notwithstanding they hearkened
שָׁמְע֣וּ
 
אֶל
and Moses
מֹשֶֽׁה׃
of them left
וַיּוֹתִ֨רוּ
but some
אֲנָשִׁ֤ים
 
מִמֶּ֙נּוּ֙
 
עַד
of it until the morning
בֹּ֔קֶר
and it bred
וַיָּ֥רֻם
worms
תּֽוֹלָעִ֖ים
and stank
וַיִּבְאַ֑שׁ
was wroth
וַיִּקְצֹ֥ף
 
עֲלֵהֶ֖ם
and Moses
מֹשֶֽׁה׃
21
And they gathered
וַיִּלְקְט֤וּ
 
אֹתוֹ֙
it every morning
בַּבֹּ֔קֶר
it every morning
בַּבֹּ֔קֶר
every man
אִ֖ישׁ
according
כְּפִ֣י
to his eating
אָכְל֑וֹ
waxed hot
וְחַ֥ם
and when the sun
הַשֶּׁ֖מֶשׁ
it melted
וְנָמָֽס׃
22
 
וַיְהִ֣י׀
day
בַּיּ֣וֹם
And it came to pass that on the sixth
הַשִּׁשִּׁ֗י
they gathered
לָֽקְט֥וּ
as much bread
לֶ֙חֶם֙
twice
מִשְׁנֶ֔ה
two
שְׁנֵ֥י
omers
הָעֹ֖מֶר
for one
לָֽאֶחָ֑ד
came
וַיָּבֹ֙אוּ֙
 
כָּל
man and all the rulers
נְשִׂיאֵ֣י
of the congregation
הָֽעֵדָ֔ה
and told
וַיַּגִּ֖ידוּ
Moses
לְמֹשֶֽׁה׃
23
And he said
וַיֹּ֣אמֶר
 
אֲלֵהֶ֗ם
 
ה֚וּא
 
אֲשֶׁ֣ר
hath said
דִּבֶּ֣ר
unto the LORD
לַֽיהוָ֖ה
is the rest
שַׁבָּת֧וֹן
sabbath
שַׁבַּת
of the holy
קֹ֛דֶשׁ
unto the LORD
לַֽיהוָ֖ה
To morrow
מָחָ֑ר
 
אֵ֣ת
 
אֲשֶׁר
bake
אֵפ֗וּ
bake
אֵפ֗וּ
 
וְאֵ֤ת
 
אֲשֶֽׁר
that ye will seethe
בַּשֵּׁ֔לוּ
that ye will seethe
בַּשֵּׁ֔לוּ
 
וְאֵת֙
and that which
כָּל
remaineth over
הָ֣עֹדֵ֔ף
lay up
הַנִּ֧יחוּ
 
לָכֶ֛ם
for you to be kept
לְמִשְׁמֶ֖רֶת
 
עַד
until the morning
הַבֹּֽקֶר׃
24
And they laid it up
וַיַּנִּ֤יחוּ
 
אֹתוֹ֙
 
עַד
till the morning
הַבֹּ֔קֶר
 
כַּֽאֲשֶׁ֖ר
bade
צִוָּ֣ה
as Moses
מֹשֶׁ֑ה
 
וְלֹ֣א
and it did not stink
הִבְאִ֔ישׁ
neither was there any worm
וְרִמָּ֖ה
 
לֹא
 
הָ֥יְתָה
 
בּֽוֹ׃
25
said
וַיֹּ֤אמֶר
And Moses
מֹשֶׁה֙
Eat
אִכְלֻ֣הוּ
for to day
הַיּ֕וֹם
 
כִּֽי
is a sabbath
שַׁבָּ֥ת
for to day
הַיּ֕וֹם
unto the LORD
לַֽיהוָ֑ה
for to day
הַיּ֕וֹם
 
לֹ֥א
ye shall not find
תִמְצָאֻ֖הוּ
it in the field
בַּשָּׂדֶֽה׃
26
Six
שֵׁ֥שֶׁת
day
וּבַיּ֧וֹם
ye shall gather
תִּלְקְטֻ֑הוּ
day
וּבַיּ֧וֹם
it but on the seventh
הַשְּׁבִיעִ֛י
which is the sabbath
שַׁבָּ֖ת
 
לֹ֥א
 
יִֽהְיֶה
 
בּֽוֹ׃
27
 
וַֽיְהִי֙
day
בַּיּ֣וֹם
on the seventh
הַשְּׁבִיעִ֔י
And it came to pass that there went out
יָֽצְא֥וּ
 
מִן
some of the people
הָעָ֖ם
for to gather
לִלְקֹ֑ט
 
וְלֹ֖א
and they found
מָצָֽאוּ׃
28
said
וַיֹּ֥אמֶר
And the LORD
יְהוָ֖ה
 
אֶל
unto Moses
מֹשֶׁ֑ה
 
עַד
 
אָ֙נָה֙
How long refuse
מֵֽאַנְתֶּ֔ם
ye to keep
לִשְׁמֹ֥ר
my commandments
מִצְוֹתַ֖י
and my laws
וְתֽוֹרֹתָֽי׃
29
See
רְא֗וּ
 
כִּֽי
for that the LORD
יְהוָה֮
hath given
נֹתֵ֥ן
 
לָכֶ֣ם
you the sabbath
הַשַּׁבָּת֒
 
עַל
 
כֵּ֠ן
 
ה֣וּא
hath given
נֹתֵ֥ן
 
לָכֶ֛ם
day
בַּיּ֥וֹם
you on the sixth
הַשִּׁשִּׁ֖י
the bread
לֶ֣חֶם
day
בַּיּ֥וֹם
abide
שְׁב֣וּ׀
in his place let no man
אִ֛ישׁ
 
תַּחְתָּ֗יו
 
אַל
go out
יֵ֥צֵא
in his place let no man
אִ֛ישׁ
of his place
מִמְּקֹמ֖וֹ
day
בַּיּ֥וֹם
on the seventh
הַשְּׁבִיעִֽי׃
30
rested
וַיִּשְׁבְּת֥וּ
So the people
הָעָ֖ם
day
בַּיּ֥וֹם
on the seventh
הַשְּׁבִעִֽי׃
31
called
וַיִּקְרְא֧וּ
And the house
בֵֽית
of Israel
יִשְׂרָאֵ֛ל
 
אֶת
the name
שְׁמ֖וֹ
thereof Manna
מָ֑ן
 
וְה֗וּא
seed
כְּזֶ֤רַע
and it was like coriander
גַּד֙
white
לָבָ֔ן
and the taste
וְטַעְמ֖וֹ
of it was like wafers
כְּצַפִּיחִ֥ת
made with honey
בִּדְבָֽשׁ׃
32
said
וַיֹּ֣אמֶר
And Moses
מֹשֶׁ֗ה
 
זֶ֤ה
This is the thing
הַדָּבָר֙
 
אֲשֶׁ֣ר
commandeth
צִוָּ֣ה
which the LORD
יְהוָ֔ה
Fill
מְלֹ֤א
an omer
הָעֹ֙מֶר֙
 
מִמֶּ֔נּוּ
of it to be kept
לְמִשְׁמֶ֖רֶת
for your generations
לְדֹרֹֽתֵיכֶ֑ם
 
לְמַ֣עַן׀
that they may see
יִרְא֣וּ
 
אֶת
the bread
הַלֶּ֗חֶם
 
אֲשֶׁ֨ר
wherewith I have fed
הֶֽאֱכַ֤לְתִּי
 
אֶתְכֶם֙
you in the wilderness
בַּמִּדְבָּ֔ר
when I brought you forth
בְּהֽוֹצִיאִ֥י
 
אֶתְכֶ֖ם
from the land
מֵאֶ֥רֶץ
of Egypt
מִצְרָֽיִם׃
33
said
וַיֹּ֨אמֶר
And Moses
מֹשֶׁ֜ה
 
אֶֽל
unto Aaron
אַהֲרֹ֗ן
Take
קַ֚ח
pot
צִנְצֶ֣נֶת
a
אַחַ֔ת
and put
וְתֶן
 
שָׁ֥מָּה
full
מְלֹֽא
an omer
הָעֹ֖מֶר
of manna
מָ֑ן
therein and lay it up
וְהַנַּ֤ח
 
אֹתוֹ֙
before
לִפְנֵ֣י
the LORD
יְהוָ֔ה
to be kept
לְמִשְׁמֶ֖רֶת
for your generations
לְדֹרֹֽתֵיכֶֽם׃
34
 
כַּֽאֲשֶׁ֛ר
commanded
צִוָּ֥ה
As the LORD
יְהוָ֖ה
 
אֶל
Moses
מֹשֶׁ֑ה
laid it up
וַיַּנִּיחֵ֧הוּ
so Aaron
אַֽהֲרֹ֛ן
before
לִפְנֵ֥י
the Testimony
הָֽעֵדֻ֖ת
to be kept
לְמִשְׁמָֽרֶת׃
35
And the children
וּבְנֵ֣י
of Israel
יִשְׂרָאֵ֗ל
did eat
אָֽכְל֔וּ
 
אֶת
manna
הַמָּן֙
forty
אַרְבָּעִ֣ים
years
שָׁנָ֔ה
 
עַד
until they came
בֹּאָ֕ם
 
אֶל
of the land
אֶ֥רֶץ
inhabited
נוֹשָׁ֑בֶת
 
אֶת
manna
הַמָּן֙
did eat
אָֽכְל֔וּ
 
עַד
until they came
בֹּאָ֕ם
 
אֶל
unto the borders
קְצֵ֖ה
of the land
אֶ֥רֶץ
of Canaan
כְּנָֽעַן׃
36
Now an omer
וְהָעֹ֕מֶר
is the tenth
עֲשִׂרִ֥ית
part of an ephah
הָֽאֵיפָ֖ה
 
הֽוּא׃