1
 
וַיְהִי֩
the word
דְבַר
of the LORD
יְהוָ֨ה
 
אֵלַ֜י
year
בַּשָּׁנָ֤ה
Again in the ninth
הַתְּשִׁיעִית֙
day of the month
לַחֹ֖דֶשׁ
in the tenth
הָעֲשִׂירִ֔י
in the tenth
בֶּעָשׂ֥וֹר
day of the month
לַחֹ֖דֶשׁ
came unto me saying
לֵאמֹֽר׃
2
Son
בֶּן
of man
אָדָ֗ם
write
לְךָ֙
write
לְךָ֙
 
אֶת
thee the name
שֵׁ֣ם
day
הַיּ֥וֹם
 
אֶת
even of this same
בְּעֶ֖צֶם
day
הַיּ֥וֹם
 
הַזֶּ֑ה
set
סָמַ֤ךְ
the king
מֶֽלֶךְ
of Babylon
בָּבֶל֙
 
אֶל
himself against Jerusalem
יְר֣וּשָׁלִַ֔ם
even of this same
בְּעֶ֖צֶם
day
הַיּ֥וֹם
 
הַזֶּֽה׃
3
And utter
וּמְשֹׁ֤ל
 
אֶל
house
בֵּית
unto the rebellious
הַמֶּ֙רִי֙
a parable
מָשָׁ֔ל
and say
אָמַ֖ר
 
אֲלֵיהֶ֔ם
 
כֹּ֥ה
and say
אָמַ֖ר
the Lord
אֲדֹנָ֣י
GOD
יְהוִ֑ה
Set on
שְׁפֹ֔ת
a pot
הַסִּיר֙
Set on
שְׁפֹ֔ת
 
וְגַם
and also pour
יְצֹ֥ק
 
בּ֖וֹ
water
מָֽיִם׃
4
Gather
אֱסֹ֤ף
piece
נֵ֥תַח
 
אֵלֶ֔יהָ
 
כָּל
piece
נֵ֥תַח
thereof into it even every good
ט֖וֹב
the thigh
יָרֵ֣ךְ
and the shoulder
וְכָתֵ֑ף
it with the choice
מִבְחַ֥ר
bones
עֲצָמִ֖ים
fill
מַלֵּֽא׃
5
the choice
מִבְחַ֤ר
of the flock
הַצֹּאן֙
Take
לָק֔וֹחַ
 
וְגַ֛ם
and burn
דּ֥וּר
also the bones
עֲצָמֶ֖יהָ
 
תַּחְתֶּ֑יהָ
well
רַתַּ֣ח
under it and make it boil
רְתָחֶ֔יהָ
 
גַּם
and let them seethe
בָּשְׁל֥וּ
also the bones
עֲצָמֶ֖יהָ
of it therein
בְּתוֹכָֽהּ׃
6
 
לָכֵ֞ן
 
כֹּה
Wherefore thus saith
אָמַ֣ר׀
the Lord
אֲדֹנָ֣י
GOD
יְהוִֹ֗ה
Woe
אוֹי֮
city
עִ֣יר
to the bloody
הַדָּמִים֒
to the pot
סִ֚יר
 
אֲשֶׁ֣ר
is therein and whose scum
וְחֶ֨לְאָתָ֔הּ
 
בָ֔הּ
is therein and whose scum
וְחֶ֨לְאָתָ֔הּ
 
לֹ֥א
is not gone out
הוֹצִיאָ֔הּ
 
מִמֶּ֑נָּה
by piece
לִנְתָחֶ֙יהָ֙
by piece
לִנְתָחֶ֙יהָ֙
is not gone out
הוֹצִיאָ֔הּ
 
לֹא
fall
נָפַ֥ל
 
עָלֶ֖יהָ
let no lot
גּוֹרָֽל׃
7
 
כִּ֤י
For her blood
דָמָהּ֙
is in the midst
בְּתוֹכָ֣הּ
 
הָיָ֔ה
 
עַל
it upon the top
צְחִ֥יחַ
of a rock
סֶ֖לַע
of her she set
שָׂמָ֑תְהוּ
 
לֹ֤א
she poured
שְׁפָכַ֙תְהוּ֙
 
עַל
it not upon the ground
הָאָ֔רֶץ
to cover
לְכַסּ֥וֹת
 
עָלָ֖יו
it with dust
עָפָֽר׃
8
to come up
לְהַעֲל֤וֹת
That it might cause fury
חֵמָה֙
to take
לִנְקֹ֣ם
vengeance
נָקָ֔ם
I have set
נָתַ֥תִּי
 
אֶת
her blood
דָּמָ֖הּ
 
עַל
upon the top
צְחִ֣יחַ
of a rock
סָ֑לַע
 
לְבִלְתִּ֖י
that it should not be covered
הִכָּסֽוֹת׃
9
 
לָכֵ֗ן
 
כֹּ֤ה
Therefore thus saith
אָמַר֙
the Lord
אֲדֹנָ֣י
 
יְהוִ֔ה
Woe
א֖וֹי
city
עִ֣יר
to the bloody
הַדָּמִ֑ים
 
גַּם
 
אֲנִ֖י
for fire great
אַגְדִּ֥יל
I will even make the pile
הַמְּדוּרָֽה׃
10
Heap
הַרְבֵּ֤ה
on wood
הָעֵצִים֙
kindle
הַדְלֵ֣ק
the fire
הָאֵ֔שׁ
consume
הָתֵ֖ם
the flesh
הַבָּשָׂ֑ר
and spice
וְהַרְקַח֙
it well
הַמֶּרְקָחָ֔ה
and let the bones
וְהָעֲצָמ֖וֹת
be burned
יֵחָֽרוּ׃
11
Then set
וְהַעֲמִידֶ֥הָ
 
עַל
upon the coals
גֶּחָלֶ֖יהָ
it empty
רֵקָ֑ה
 
לְמַ֨עַן
of it may be hot
תֵּחַ֜ם
and may burn
וְחָ֣רָה
thereof that the brass
נְחֻשְׁתָּ֗הּ
of it may be molten
וְנִתְּכָ֤ה
in it
בְתוֹכָהּ֙
and that the filthiness
טֻמְאָתָ֔הּ
of it may be consumed
תִּתֻּ֖ם
that the scum
חֶלְאָתָֽהּ׃
12
herself with lies
תְּאֻנִ֖ים
She hath wearied
הֶלְאָ֑ת
 
וְלֹֽא
went not forth
תֵצֵ֤א
 
מִמֶּ֙נָּה֙
and her great
רַבַּ֣ת
out of her her scum
חֶלְאָתָֽהּ׃
shall be in the fire
בְּאֵ֖שׁ
out of her her scum
חֶלְאָתָֽהּ׃
13
In thy filthiness
מִטֻּמְאָתֵךְ֙
is lewdness
זִמָּ֑ה
 
יַ֤עַן
because I have purged
תִטְהֲרִי
 
וְלֹ֣א
because I have purged
תִטְהֲרִי
In thy filthiness
מִטֻּמְאָתֵךְ֙
 
לֹ֣א
because I have purged
תִטְהֲרִי
 
ע֔וֹד
 
עַד
to rest
הֲנִיחִ֥י
 
אֶת
any more till I have caused my fury
חֲמָתִ֖י
 
בָּֽךְ׃
14
 
אֲנִ֨י
I the LORD
יְהוָ֤ה
have spoken
דִּבַּ֙רְתִּי֙
it it shall come to pass
בָּאָ֣ה
and I will do
וְעָשִׂ֔יתִי
 
לֹֽא
it I will not go back
אֶפְרַ֥ע
 
וְלֹא
neither will I spare
אָח֖וּס
 
וְלֹ֣א
neither will I repent
אֶנָּחֵ֑ם
according to thy ways
כִּדְרָכַ֤יִךְ
and according to thy doings
וְכַעֲלִילוֹתַ֙יִךְ֙
shall they judge
שְׁפָט֔וּךְ
thee saith
נְאֻ֖ם
the Lord
אֲדֹנָ֥י
GOD
יְהוִֹֽה׃
15
 
וַיְהִ֥י
Also the word
דְבַר
of the LORD
יְהוָ֖ה
 
אֵלַ֥י
came unto me saying
לֵאמֹֽר׃
16
Son
בֶּן
of man
אָדָ֕ם
 
הִנְנִ֨י
behold I take away
לֹקֵ֧חַ
 
מִמְּךָ֛
 
אֶת
from thee the desire
מַחְמַ֥ד
of thine eyes
עֵינֶ֖יךָ
with a stroke
בְּמַגֵּפָ֑ה
 
וְלֹ֤א
yet neither shalt thou mourn
תִסְפֹּד֙
 
וְלֹ֣א
nor weep
תִבְכֶּ֔ה
 
וְל֥וֹא
run down
תָב֖וֹא
neither shall thy tears
דִּמְעָתֶֽךָ׃
17
to cry
הֵאָנֵ֣ק׀
Forbear
דֹּ֗ם
for the dead
מֵתִים֙
no mourning
אֵ֣בֶל
 
לֹֽא
make
תַֽעֲשֶׂ֔ה
the tire of thine head
פְאֵֽרְךָ֙
bind
חֲב֣וֹשׁ
 
עָלֶ֔יךָ
thy shoes
וּנְעָלֶ֖יךָ
upon thee and put on
תָּשִׂ֣ים
upon thy feet
בְּרַגְלֶ֑יךָ
 
וְלֹ֤א
and cover
תַעְטֶה֙
 
עַל
not thy lips
שָׂפָ֔ם
not the bread
וְלֶ֥חֶם
 
אֲנָשִׁ֖ים
 
לֹ֥א
and eat
תֹאכֵֽל׃
18
So I spake
וָאֲדַבֵּ֤ר
 
אֶל
unto the people
הָעָם֙
in the morning
בַּבֹּ֖קֶר
died
וַתָּ֥מָת
my wife
אִשְׁתִּ֖י
and at even
בָּעָ֑רֶב
and I did
וָאַ֥עַשׂ
in the morning
בַּבֹּ֖קֶר
 
כַּאֲשֶׁ֥ר
as I was commanded
צֻוֵּֽיתִי׃
19
said
וַיֹּאמְר֥וּ
 
אֵלַ֖י
And the people
הָעָ֑ם
 
הֲלֹֽא
unto me Wilt thou not tell
תַגִּ֥יד
 
לָ֙נוּ֙
 
מָה
 
אֵ֣לֶּה
 
לָּ֔נוּ
 
כִּ֥י
 
אַתָּ֖ה
us what these things are to us that thou doest
עֹשֶֽׂה׃
20
Then I answered
לֵאמֹֽר׃
 
אֲלֵיהֶ֑ם
them The word
דְּבַ֨ר
of the LORD
יְהוָ֔ה
 
הָיָ֥ה
 
אֵלַ֖י
Then I answered
לֵאמֹֽר׃
21
Speak
אָמַר֮
unto the house
לְבֵ֣ית
of Israel
יִשְׂרָאֵ֗ל
 
כֹּֽה
Speak
אָמַר֮
the Lord
אֲדֹנָ֣י
GOD
יְהוִה֒
 
הִנְנִ֨י
Behold I will profane
מְחַלֵּ֤ל
 
אֶת
my sanctuary
מִקְדָּשִׁי֙
the excellency
גְּא֣וֹן
of your strength
עֻזְּכֶ֔ם
the desire
מַחְמַ֥ד
of your eyes
עֵֽינֵיכֶ֖ם
pitieth
וּמַחְמַ֣ל
and that which your soul
נַפְשְׁכֶ֑ם
and your sons
וּבְנֵיכֶ֧ם
and your daughters
וּבְנֽוֹתֵיכֶ֛ם
 
אֲשֶׁ֥ר
whom ye have left
עֲזַבְתֶּ֖ם
by the sword
בַּחֶ֥רֶב
shall fall
יִפֹּֽלוּ׃
22
And ye shall do
עָשִׂ֑יתִי
 
כַּאֲשֶׁ֣ר
And ye shall do
עָשִׂ֑יתִי
 
עַל
your lips
שָׂפָם֙
 
לֹ֣א
ye shall not cover
תַעְט֔וּ
the bread
וְלֶ֥חֶם
 
אֲנָשִׁ֖ים
 
לֹ֥א
nor eat
תֹאכֵֽלוּ׃
23
And your tires
וּפְאֵרֵכֶ֣ם
 
עַל
shall be upon your heads
רָאשֵׁיכֶ֗ם
and your shoes
וְנַֽעֲלֵיכֶם֙
upon your feet
בְּרַגְלֵיכֶ֔ם
 
לֹ֥א
ye shall not mourn
תִסְפְּד֖וּ
 
וְלֹ֣א
nor weep
תִבְכּ֑וּ
but ye shall pine away
וּנְמַקֹּתֶם֙
for your iniquities
בַּעֲוֹנֹ֣תֵיכֶ֔ם
and mourn
וּנְהַמְתֶּ֖ם
one
אִ֥ישׁ
 
אֶל
toward another
אָחִֽיו׃
24
 
וְהָיָ֨ה
Thus Ezekiel
יְחֶזְקֵ֤אל
 
לָכֶם֙
is unto you a sign
לְמוֹפֵ֔ת
 
כְּכֹ֥ל
 
אֲשֶׁר
according to all that he hath done
תַּעֲשׂ֑וּ
according to all that he hath done
תַּעֲשׂ֑וּ
and when this cometh
בְּבוֹאָ֕הּ
ye shall know
וִֽידַעְתֶּ֕ם
 
כִּ֥י
 
אֲנִ֖י
that I am the Lord
אֲדֹנָ֥י
GOD
יְהוִֽה׃
25
 
וְאַתָּ֣ה
Also thou son
בְּנֵיהֶ֖ם
of man
אָדָ֔ם
 
הֲל֗וֹא
shall it not be in the day
בְּי֨וֹם
when I take
קַחְתִּ֤י
 
מֵהֶם֙
 
אֶת
from them their strength
מָ֣עוּזָּ֔ם
the joy
מְשׂ֖וֹשׂ
of their glory
תִּפְאַרְתָּ֑ם
 
אֶת
the desire
מַחְמַ֤ד
of their eyes
עֵֽינֵיהֶם֙
 
וְאֶת
and that whereupon they set
מַשָּׂ֣א
their minds
נַפְשָׁ֔ם
Also thou son
בְּנֵיהֶ֖ם
and their daughters
וּבְנוֹתֵיהֶֽם׃
26
in that day
בַּיּ֣וֹם
 
הַה֔וּא
shall come
יָב֥וֹא
That he that escapeth
הַפָּלִ֖יט
 
אֵלֶ֑יךָ
unto thee to cause thee to hear
לְהַשְׁמָע֖וּת
it with thine ears
אָזְנָֽיִם׃
27
In that day
בַּיּ֣וֹם
 
הַה֗וּא
be opened
יִפָּ֤תַח
shall thy mouth
פִּ֙יךָ֙
 
אֶת
to him which is escaped
הַפָּלִ֔יט
and thou shalt speak
וּתְדַבֵּ֕ר
 
וְלֹ֥א
and be no more dumb
תֵֽאָלֵ֖ם
 
ע֑וֹד
 
וְהָיִ֤יתָ
 
לָהֶם֙
and thou shalt be a sign
לְמוֹפֵ֔ת
unto them and they shall know
וְיָדְע֖וּ
 
כִּֽי
 
אֲנִ֥י
that I am the LORD
יְהוָֽה׃