1
spake
וַיְדַבֵּ֥ר
And the LORD
יְהוָ֖ה
 
אֶל
unto Moses
מֹשֶׁ֥ה
saying
לֵּאמֹֽר׃
2
Speak
דַּבֵּ֨ר
 
אֶֽל
unto Aaron
אַהֲרֹ֜ן
 
וְאֶל
and unto all the children
בְּנֵ֣י
 
וְאֶל֙
 
כָּל
and unto all the children
בְּנֵ֣י
of Israel
יִשְׂרָאֵ֔ל
and say
לֵאמֹֽר׃
 
אֲלֵיהֶ֑ם
 
זֶ֣ה
unto them This is the thing
הַדָּבָ֔ר
 
אֲשֶׁר
hath commanded
צִוָּ֥ה
which the LORD
יְהוָ֖ה
and say
לֵאמֹֽר׃
3
What
אִישׁ֙
What
אִישׁ֙
soever there be of the house
מִבֵּ֣ית
of Israel
יִשְׂרָאֵ֔ל
 
אֲשֶׁ֨ר
or that killeth
יִשְׁחַ֔ט
an ox
שׁ֥וֹר
 
אוֹ
or lamb
כֶ֛שֶׂב
 
אוֹ
or goat
עֵ֖ז
in the camp
לַֽמַּחֲנֶֽה׃
 
א֚וֹ
 
אֲשֶׁ֣ר
or that killeth
יִשְׁחַ֔ט
it out
מִח֖וּץ
in the camp
לַֽמַּחֲנֶֽה׃
4
 
וְאֶל
it not unto the door
פֶּ֜תַח
of the tabernacle
אֹ֣הֶל
of the congregation
מוֹעֵד֮
 
לֹ֣א
And bringeth
הֱבִיאוֹ֒
to offer
לְהַקְרִ֤יב
an offering
קָרְבָּן֙
of the LORD
יְהוָ֑ה
before
לִפְנֵ֖י
the tabernacle
מִשְׁכַּ֣ן
of the LORD
יְהוָ֑ה
blood
דָּ֣ם
shall be imputed
יֵֽחָשֵׁ֞ב
and that man
הָאִ֥ישׁ
 
הַהוּא֙
blood
דָּ֣ם
he hath shed
שָׁפָ֔ךְ
shall be cut off
וְנִכְרַ֛ת
and that man
הָאִ֥ישׁ
 
הַה֖וּא
from among
מִקֶּ֥רֶב
his people
עַמּֽוֹ׃
5
 
לְמַעַן֩
 
אֲשֶׁ֨ר
even that they may bring
וֶֽהֱבִיאֻ֣ם
To the end that the children
בְּנֵ֣י
of Israel
יִשְׂרָאֵ֗ל
 
אֶֽת
offerings
זִבְחֵ֧י
 
אֲשֶׁ֣ר
 
הֵ֣ם
and offer
וְזָ֨בְח֜וּ
 
עַל
in the open
פְּנֵ֣י
field
הַשָּׂדֶה֒
even that they may bring
וֶֽהֱבִיאֻ֣ם
them unto the LORD
לַֽיהוָ֖ה
 
אֶל
unto the door
פֶּ֛תַח
of the tabernacle
אֹ֥הֶל
of the congregation
מוֹעֵ֖ד
 
אֶל
unto the priest
הַכֹּהֵ֑ן
and offer
וְזָ֨בְח֜וּ
offerings
זִבְחֵ֧י
them for peace
שְׁלָמִ֛ים
them unto the LORD
לַֽיהוָ֖ה
 
אוֹתָֽם׃
6
shall sprinkle
וְזָרַ֨ק
And the priest
הַכֹּהֵ֤ן
 
אֶת
the blood
הַדָּם֙
 
עַל
upon the altar
מִזְבַּ֣ח
of the LORD
לַֽיהוָֽה׃
at the door
פֶּ֖תַח
of the tabernacle
אֹ֣הֶל
of the congregation
מוֹעֵ֑ד
and burn
וְהִקְטִ֣יר
the fat
הַחֵ֔לֶב
savour
לְרֵ֥יחַ
for a sweet
נִיחֹ֖חַ
of the LORD
לַֽיהוָֽה׃
7
 
וְלֹֽא
And they shall no more offer
יִזְבְּח֥וּ
 
עוֹד֙
 
אֶת
their sacrifices
זִבְחֵיהֶ֔ם
unto devils
לַשְּׂעִירִ֕ם
 
אֲשֶׁ֛ר
 
הֵ֥ם
whom they have gone a whoring
זֹנִ֖ים
after
אַֽחֲרֵיהֶ֑ם
This shall be a statute
חֻקַּ֥ת
for ever
עוֹלָ֛ם
 
תִּֽהְיֶה
 
זֹּ֥את
 
לָהֶ֖ם
unto them throughout their generations
לְדֹֽרֹתָֽם׃
8
 
וַֽאֲלֵהֶ֣ם
And thou shalt say
תֹּאמַ֔ר
unto them Whatsoever man
אִישׁ֙
unto them Whatsoever man
אִישׁ֙
there be of the house
מִבֵּ֣ית
of Israel
יִשְׂרָאֵ֔ל
 
וּמִן
or of the strangers
הַגֵּ֖ר
 
אֲשֶׁר
which sojourn
יָג֣וּר
among
בְּתוֹכָ֑ם
 
אֲשֶׁר
you that offereth
יַֽעֲלֶ֥ה
a burnt offering
עֹלָ֖ה
 
אוֹ
or sacrifice
זָֽבַח׃
9
 
וְאֶל
it not unto the door
פֶּ֜תַח
of the tabernacle
אֹ֤הֶל
of the congregation
מוֹעֵד֙
 
לֹ֣א
And bringeth
יְבִיאֶ֔נּוּ
to offer
לַֽעֲשׂ֥וֹת
 
אֹת֖וֹ
it unto the LORD
לַֽיהוָ֑ה
shall be cut off
וְנִכְרַ֛ת
even that man
הָאִ֥ישׁ
 
הַה֖וּא
from among his people
מֵֽעַמָּֽיו׃
10
And whatsoever man
אִ֜ישׁ
And whatsoever man
אִ֜ישׁ
there be of the house
מִבֵּ֣ית
of Israel
יִשְׂרָאֵ֗ל
 
וּמִן
or of the strangers
הַגֵּר֙
that sojourn
הַגָּ֣ר
among
בְּתוֹכָ֔ם
 
אֲשֶׁ֥ר
that eateth
הָֽאֹכֶ֣לֶת
 
כָּל
any manner of blood
הַדָּ֔ם
I will even set
וְנָֽתַתִּ֣י
my face
פָנַ֗י
against that soul
בַּנֶּ֙פֶשׁ֙
that eateth
הָֽאֹכֶ֣לֶת
 
אֶת
any manner of blood
הַדָּ֔ם
and will cut him off
וְהִכְרַתִּ֥י
 
אֹתָ֖הּ
from among
מִקֶּ֥רֶב
his people
עַמָּֽהּ׃
11
 
כִּ֣י
For the life
בַּנֶּ֥פֶשׁ
of the flesh
הַבָּשָׂר֮
for it is the blood
הַדָּ֥ם
 
הִוא֒
 
וַֽאֲנִ֞י
and I have given
נְתַתִּ֤יו
 
לָכֶם֙
 
עַל
it to you upon the altar
הַמִּזְבֵּ֔חַ
that maketh an atonement
יְכַפֵּֽר׃
 
עַל
For the life
בַּנֶּ֥פֶשׁ
 
כִּֽי
for it is the blood
הַדָּ֥ם
 
ה֖וּא
For the life
בַּנֶּ֥פֶשׁ
that maketh an atonement
יְכַפֵּֽר׃
12
 
עַל
 
כֵּ֤ן
Therefore I said
אָמַ֙רְתִּי֙
unto the children
לִבְנֵ֣י
of Israel
יִשְׂרָאֵ֔ל
 
כָּל
No soul
נֶ֥פֶשׁ
 
מִכֶּ֖ם
 
לֹא
of you shall eat
יֹ֥אכַל
blood
דָּֽם׃
neither shall any stranger
וְהַגֵּ֛ר
that sojourneth
הַגָּ֥ר
among
בְּתֽוֹכְכֶ֖ם
 
לֹא
of you shall eat
יֹ֥אכַל
blood
דָּֽם׃
13
And whatsoever man
אִ֜ישׁ
And whatsoever man
אִ֜ישׁ
there be of the children
מִבְּנֵ֣י
of Israel
יִשְׂרָאֵ֗ל
 
וּמִן
or of the strangers
הַגֵּר֙
that sojourn
הַגָּ֣ר
among
בְּתוֹכָ֔ם
 
אֲשֶׁ֨ר
you which hunteth
יָצ֜וּד
and catcheth
צֵ֥יד
any beast
חַיָּ֛ה
 
אוֹ
or fowl
ע֖וֹף
 
אֲשֶׁ֣ר
that may be eaten
יֵֽאָכֵ֑ל
he shall even pour
וְשָׁפַךְ֙
 
אֶת
out the blood
דָּמ֔וֹ
thereof and cover
וְכִסָּ֖הוּ
it with dust
בֶּֽעָפָֽר׃
14
 
כִּֽי
For it is the life
נֶ֤פֶשׁ
 
כָּל
of all flesh
בָּשָׂר֙
is the blood
דָּמ֣וֹ
For it is the life
נֶ֤פֶשׁ
 
הוּא֒
thereof therefore I said
וָֽאֹמַר֙
unto the children
לִבְנֵ֣י
of Israel
יִשְׂרָאֵ֔ל
is the blood
דָּמ֣וֹ
 
כָּל
of all flesh
בָּשָׂר֙
 
לֹ֣א
Ye shall eat
אֹֽכְלָ֖יו
 
כִּ֣י
For it is the life
נֶ֤פֶשׁ
 
כָּל
of all flesh
בָּשָׂר֙
is the blood
דָּמ֣וֹ
 
הִ֔וא
 
כָּל
Ye shall eat
אֹֽכְלָ֖יו
it shall be cut off
יִכָּרֵֽת׃
15
 
וְכָל
And every soul
נֶ֗פֶשׁ
 
אֲשֶׁ֨ר
that eateth
תֹּאכַ֤ל
that which died
נְבֵלָה֙
of itself or that which was torn
וּטְרֵפָ֔ה
with beasts whether it be one of your own country
בָּֽאֶזְרָ֖ח
or a stranger
וּבַגֵּ֑ר
he shall both wash
וְכִבֶּ֨ס
his clothes
בְּגָדָ֜יו
and bathe
וְרָחַ֥ץ
himself in water
בַּמַּ֛יִם
and be unclean
וְטָמֵ֥א
 
עַד
until the even
הָעֶ֖רֶב
then shall he be clean
וְטָהֵֽר׃
16
 
וְאִם֙
 
לֹ֣א
But if he wash
יְכַבֵּ֔ס
his flesh
וּבְשָׂר֖וֹ
 
לֹ֣א
them not nor bathe
יִרְחָ֑ץ
then he shall bear
וְנָשָׂ֖א
his iniquity
עֲוֹנֽוֹ׃