1
I said
אָמַ֗רְתִּי
I will keep
אֶשְׁמְרָ֥ה
to my ways
דְרָכַי֮
that I sin
מֵחֲט֪וֹא
not with my tongue
בִלְשׁ֫וֹנִ֥י
I will keep
אֶשְׁמְרָ֥ה
my mouth
לְפִ֥י
with a bridle
מַחְס֑וֹם
 
בְּעֹ֖ד
while the wicked
רָשָׁ֣ע
 
לְנֶגְדִּֽי׃
2
I was dumb
נֶאֱלַ֣מְתִּי
with silence
ד֭וּמִיָּה
I held my peace
הֶחֱשֵׁ֣יתִי
even from good
מִטּ֑וֹב
and my sorrow
וּכְאֵבִ֥י
was stirred
נֶעְכָּֽר׃
3
was hot
חַם
My heart
לִבִּ֨י׀
within
בְּקִרְבִּ֗י
me while I was musing
בַּהֲגִיגִ֥י
burned
תִבְעַר
the fire
אֵ֑שׁ
spake
דִּ֝בַּ֗רְתִּי
I with my tongue
בִּלְשֽׁוֹנִי׃
4
make me to know
אֵ֝דְעָ֗ה
LORD
יְהוָ֨ה׀
mine end
קִצִּ֗י
and the measure
וּמִדַּ֣ת
of my days
יָמַ֣י
 
מַה
 
הִ֑יא
make me to know
אֵ֝דְעָ֗ה
 
מֶה
how frail
חָדֵ֥ל
 
אָֽנִי׃
5
 
הִנֵּ֤ה
as an handbreadth
טְפָח֨וֹת׀
Behold thou hast made
נָ֘תַ֤תָּה
my days
יָמַ֗י
and mine age
וְחֶלְדִּ֣י
 
כְאַ֣יִן
 
נֶגְדֶּ֑ךָ
 
אַ֥ךְ
is altogether
כָּל
vanity
הֶ֥בֶל
is altogether
כָּל
man
אָ֝דָ֗ם
at his best state
נִצָּ֥ב
Selah
סֶֽלָה׃
6
 
אַךְ
in a vain shew
בְּצֶ֤לֶם׀
walketh
יִֽתְהַלֶּךְ
Surely every man
אִ֗ישׁ
 
אַךְ
in vain
הֶ֥בֶל
surely they are disquieted
יֶהֱמָי֑וּן
he heapeth up
יִ֝צְבֹּ֗ר
 
וְֽלֹא
riches and knoweth
יֵדַ֥ע
 
מִי
not who shall gather
אֹסְפָֽם׃
7
 
וְעַתָּ֣ה
 
מַה
what wait
קִּוִּ֣יתִי
And now Lord
אֲדֹנָ֑י
I for my hope
תּ֝וֹחַלְתִּ֗י
 
לְךָ֣
 
הִֽיא׃
8
 
מִכָּל
me from all my transgressions
פְּשָׁעַ֥י
Deliver
הַצִּילֵ֑נִי
me not the reproach
חֶרְפַּ֥ת
of the foolish
נָ֝בָ֗ל
 
אַל
make
תְּשִׂימֵֽנִי׃
9
I was dumb
נֶ֭אֱלַמְתִּי
 
לֹ֣א
I opened
אֶפְתַּח
not my mouth
פִּ֑י
 
כִּ֖י
 
אַתָּ֣ה
because thou didst
עָשִֽׂיתָ׃
10
Remove
הָסֵ֣ר
 
מֵעָלַ֣י
thy stroke
נִגְעֶ֑ךָ
by the blow
מִתִּגְרַ֥ת
of thine hand
יָ֝דְךָ֗
 
אֲנִ֣י
from me I am consumed
כָלִֽיתִי׃
11
When thou with rebukes
בְּֽתוֹכָ֘ח֤וֹת
 
עַל
for iniquity
עָוֹ֨ן׀
dost correct
יִסַּ֬רְתָּ
man
אִ֗ישׁ
to consume away
וַתֶּ֣מֶס
like a moth
כָּעָ֣שׁ
thou makest his beauty
חֲמוּד֑וֹ
 
אַ֤ךְ
is vanity
הֶ֖בֶל
 
כָּל
surely every man
אָדָ֣ם
Selah
סֶֽלָה׃
12
Hear
שִׁ֥מְעָֽה
my prayer
תְפִלָּתִ֨י׀
O LORD
יְהוָ֡ה
unto my cry
וְשַׁוְעָתִ֨י׀
and give ear
הַאֲזִינָה֮
 
אֶֽל
at my tears
דִּמְעָתִ֗י
 
אַֽל
hold not thy peace
תֶּ֫חֱרַ֥שׁ
 
כִּ֤י
for I am a stranger
גֵ֣ר
 
אָנֹכִ֣י
 
עִמָּ֑ךְ
with thee and a sojourner
תּ֝וֹשָׁ֗ב
 
כְּכָל
as all my fathers
אֲבוֹתָֽי׃
13
O spare
הָשַׁ֣ע
 
מִמֶּ֣נִּי
me that I may recover strength
וְאַבְלִ֑יגָה
 
בְּטֶ֖רֶם
before I go hence
אֵלֵ֣ךְ
 
וְאֵינֶֽנִּי׃