Strong's Interlinear
Hebrew and Greek

 

לָמָ֣ה

O God

אֱ֭לֹהִים

why hast thou cast us off

זָנַ֣חְתָּ

for ever

לָנֶ֑צַח

smoke

יֶעְשַׁ֥ן

why doth thine anger

אַ֝פְּךָ֗

against the sheep

בְּצֹ֣אן

of thy pasture

מַרְעִיתֶֽךָ׃

Remember

זְכֹ֤ר

thy congregation

עֲדָתְךָ֙׀

which thou hast purchased

קָ֘נִ֤יתָ

of old

קֶּ֗דֶם

which thou hast redeemed

גָּ֭אַלְתָּ

the rod

שֵׁ֣בֶט

of thine inheritance

נַחֲלָתֶ֑ךָ

this mount

הַר

Zion

צִ֝יּ֗וֹן

 

זֶ֤ה׀

wherein thou hast dwelt

שָׁכַ֬נְתָּ

 

בּֽוֹ׃

Lift up

הָרִ֣ימָה

thy feet

פְ֭עָמֶיךָ

desolations

לְמַשֻּׁא֣וֹת

unto the perpetual

נֶ֑צַח

 

כָּל

hath done wickedly

הֵרַ֖ע

even all that the enemy

אוֹיֵ֣ב

in the sanctuary

בַּקֹּֽדֶשׁ׃

roar

שָׁאֲג֣וּ

Thine enemies

צֹ֭רְרֶיךָ

in the midst

בְּקֶ֣רֶב

of thy congregations

מוֹעֲדֶ֑ךָ

they set up

שָׂ֖מוּ

for signs

אֹתֽוֹת׃

for signs

אֹתֽוֹת׃

A man was famous

יִ֭וָּדַע

according as he had lifted up

כְּמֵבִ֣יא

 

לְמָ֑עְלָה

upon the thick

בִּֽסֲבָךְ

trees

עֵ֝֗ץ

axes

קַרְדֻּמּֽוֹת׃

 

וְ֭עַתָּ

the carved work

פִּתּוּחֶ֣יהָ

thereof at once

יָּ֑חַד

with axes

בְּכַשִּׁ֥יל

and hammers

וְ֝כֵֽילַפּ֗וֹת

But now they break down

יַהֲלֹמֽוּן׃

They have cast

שִׁלְח֣וּ

fire

בָ֭אֵשׁ

into thy sanctuary

מִקְדָּשֶׁ֑ךָ

to the ground

לָ֝אָ֗רֶץ

they have defiled

חִלְּל֥וּ

by casting down the dwelling place

מִֽשְׁכַּן

of thy name

שְׁמֶֽךָ׃

They said

אָמְר֣וּ

in their hearts

בְ֭לִבָּם

Let us destroy

נִינָ֣ם

them together

יָ֑חַד

they have burned up

שָׂרְפ֖וּ

 

כָל

all the synagogues

מוֹעֲדֵי

of God

אֵ֣ל

in the land

בָּאָֽרֶץ׃

not our signs

אֽוֹתֹתֵ֗ינוּ

 

לֹ֥א

We see

רָ֫אִ֥ינוּ

 

אֵֽין

 

ע֥וֹד

there is no more any prophet

נָבִ֑יא

 

וְלֹֽא

 

אִ֝תָּ֗נוּ

neither is there among us any that knoweth

יֹדֵ֥עַ

how long

עַד

 

מָֽה׃

 

עַד

 

מָתַ֣י

O God

אֱ֭לֹהִים

reproach

יְחָ֣רֶף

how long shall the adversary

צָ֑ר

blaspheme

יְנָ֘אֵ֤ץ

shall the enemy

אוֹיֵ֖ב

thy name

שִׁמְךָ֣

for ever

לָנֶֽצַח׃

 

לָ֤מָּה

Why withdrawest

תָשִׁ֣יב

thou thy hand

יָ֭דְךָ

even thy right hand

וִֽימִינֶ֑ךָ

it out of

מִקֶּ֖רֶב

thy bosom

חֵֽוקְךָ֣

pluck

כַלֵּֽה׃

For God

וֵ֭אלֹהִים

is my King

מַלְכִּ֣י

of old

מִקֶּ֑דֶם

working

פֹּעֵ֥ל

salvation

יְ֝שׁוּע֗וֹת

in the midst

בְּקֶ֣רֶב

of the earth

הָאָֽרֶץ׃

 

אַתָּ֤ה

Thou didst divide

פוֹרַ֣רְתָּ

by thy strength

בְעָזְּךָ֣

the sea

יָ֑ם

thou brakest

שִׁבַּ֖רְתָּ

the heads

רָאשֵׁ֥י

of the dragons

תַ֝נִּינִ֗ים

 

עַל

in the waters

הַמָּֽיִם׃

 

אַתָּ֣ה

Thou brakest

רִ֭צַּצְתָּ

the heads

רָאשֵׁ֣י

of leviathan

לִוְיָתָ֑ן

in pieces and gavest

תִּתְּנֶ֥נּוּ

him to be meat

מַ֝אֲכָ֗ל

to the people

לְעָ֣ם

inhabiting the wilderness

לְצִיִּֽים׃

 

אַתָּ֣ה

Thou didst cleave

בָ֭קַעְתָּ

the fountain

מַעְיָ֣ן

and the flood

וָנָ֑חַל

 

אַתָּ֥ה

thou driedst up

ה֝וֹבַ֗שְׁתָּ

rivers

נַהֲר֥וֹת

mighty

אֵיתָֽן׃

 

לְךָ֣

The day

י֭וֹם

 

אַף

 

לְךָ֥

is thine the night

לָ֑יְלָה

 

אַתָּ֥ה

also is thine thou hast prepared

הֲ֝כִינ֗וֹתָ

the light

מָא֥וֹר

and the sun

וָשָֽׁמֶשׁ׃

 

אַתָּ֣ה

Thou hast set

הִ֭צַּבְתָּ

 

כָּל

all the borders

גְּבוּל֣וֹת

of the earth

אָ֑רֶץ

summer

קַ֥יִץ

and winter

וָ֝חֹ֗רֶף

 

אַתָּ֥ה

thou hast made

יְצַרְתָּם׃

Remember

זְכָר

 

זֹ֗את

this that the enemy

א֭וֹיֵב

hath reproached

חֵרֵ֣ף׀

O LORD

יְהוָ֑ה

people

וְעַ֥ם

and that the foolish

נָ֝בָ֗ל

have blasphemed

נִֽאֲצ֥וּ

thy name

שְׁמֶֽךָ׃

 

אַל

O deliver

תִּתֵּ֣ן

not the congregation

חַיַּ֥ת

not the soul

נֶ֣פֶשׁ

of thy turtledove

תּוֹרֶ֑ךָ

not the congregation

חַיַּ֥ת

of thy poor

עֲ֝נִיֶּ֗יךָ

 

אַל

of the wicked forget

תִּשְׁכַּ֥ח

for ever

לָנֶֽצַח׃

Have respect

הַבֵּ֥ט

unto the covenant

לַבְּרִ֑ית

 

כִּ֥י

are full

מָלְא֥וּ

for the dark

מַחֲשַׁכֵּי

places of the earth

אֶ֝֗רֶץ

of the habitations

נְא֣וֹת

of cruelty

חָמָֽס׃

 

אַל

return

יָשֹׁ֣ב

O let not the oppressed

דַּ֣ךְ

ashamed

נִכְלָ֑ם

let the poor

עָנִ֥י

and needy

וְ֝אֶבְי֗וֹן

praise

יְֽהַלְל֥וּ

thy name

שְׁמֶֽךָ׃

Arise

קוּמָ֣ה

O God

אֱ֭לֹהִים

plead

רִיבָ֣ה

thine own cause

רִיבֶ֑ךָ

remember

זְכֹ֥ר

reproacheth

חֶרְפָּתְךָ֥

 

מִנִּי

how the foolish man

נָ֝בָ֗ל

 

כָּל

thee daily

הַיּֽוֹם׃

 

אַל

Forget

תִּ֭שְׁכַּח

not the voice

ק֣וֹל

of thine enemies

צֹרְרֶ֑יךָ

the tumult

שְׁא֥וֹן

of those that rise up

קָ֝מֶ֗יךָ

against thee increaseth

עֹלֶ֥ה

continually

תָמִֽיד׃