1
The song
הַשִּׁירִ֖ים
The song
הַשִּׁירִ֖ים
 
אֲשֶׁ֥ר
which is Solomon's
לִשְׁלֹמֹֽה׃
2
Let him kiss
יִשָּׁקֵ֙נִי֙
me with the kisses
מִנְּשִׁיק֣וֹת
of his mouth
פִּ֔יהוּ
 
כִּֽי
is better
טוֹבִ֥ים
for thy love
דֹּדֶ֖יךָ
than wine
מִיָּֽיִן׃
3
Because of the savour
לְרֵ֙יחַ֙
is as ointment
שֶׁ֖מֶן
of thy good
טוֹבִ֔ים
is as ointment
שֶׁ֖מֶן
poured forth
תּוּרַ֣ק
thy name
שְׁמֶ֑ךָ
 
עַל
 
כֵּ֖ן
therefore do the virgins
עֲלָמ֥וֹת
love
אֲהֵבֽוּךָ׃
4
Draw
מָשְׁכֵ֖נִי
after
אַחֲרֶ֣יךָ
me we will run
נָּר֑וּצָה
hath brought
הֱבִיאַ֨נִי
thee the king
הַמֶּ֜לֶךְ
me into his chambers
חֲדָרָ֗יו
we will be glad
נָגִ֤ילָה
and rejoice
וְנִשְׂמְחָה֙
 
בָּ֔ךְ
in thee we will remember
נַזְכִּ֤ירָה
thy love
דֹדֶ֙יךָ֙
more than wine
מִיַּ֔יִן
the upright
מֵישָׁרִ֖ים
love
אֲהֵבֽוּךָ׃
5
I am black
שְׁחוֹרָ֤ה
 
אֲנִי֙
but comely
וְֽנָאוָ֔ה
O ye daughters
בְּנ֖וֹת
of Jerusalem
יְרוּשָׁלִָ֑ם
as the tents
כְּאָהֳלֵ֣י
of Kedar
קֵדָ֔ר
as the curtains
כִּירִיע֖וֹת
of Solomon
שְׁלֹמֹֽה׃
6
 
אַל
Look
תִּרְא֙וּנִי֙
 
שֶׁאֲנִ֣י
not upon me because I am black
שְׁחַרְחֹ֔רֶת
hath looked
שֶׁשֱּׁזָפַ֖תְנִי
because the sun
הַשָּׁ֑מֶשׁ
children
בְּנֵ֧י
upon me my mother's
אִמִּ֣י
were angry
נִֽחֲרוּ
 
בִ֗י
with me they made
שָׂמֻ֙נִי֙
have I not kept
נָטָֽרְתִּי׃
 
אֶת
but mine own vineyard
כַּרְמִ֥י
but mine own vineyard
כַּרְמִ֥י
 
שֶׁלִּ֖י
 
לֹ֥א
have I not kept
נָטָֽרְתִּי׃
7
Tell
הַגִּ֣ידָה
 
לִּ֗י
loveth
שֶׁ֤אָהֲבָה֙
me O thou whom my soul
נַפְשִׁ֔י
where
אֵיכָ֖ה
where thou feedest
תִרְעֶ֔ה
where
אֵיכָ֖ה
thou makest thy flock to rest
תַּרְבִּ֣יץ
at noon
בַּֽצָּהֳרָ֑יִם
for
שַׁלָּמָ֤ה
 
אֶֽהְיֶה֙
why should I be as one that turneth aside
כְּעֹ֣טְיָ֔ה
 
עַ֖ל
by the flocks
עֶדְרֵ֥י
of thy companions
חֲבֵרֶֽיךָ׃
8
 
אִם
 
לֹ֤א
If thou know
תֵדְעִי֙
 
לָ֔ךְ
not O thou fairest
הַיָּפָ֖ה
among women
בַּנָּשִׁ֑ים
go thy way forth
צְֽאִי
 
לָ֞ךְ
by the footsteps
בְּעִקְבֵ֣י
of the flock
הַצֹּ֗אן
and feed
הָרֹעִֽים׃
 
אֶת
thy kids
גְּדִיֹּתַ֔יִךְ
 
עַ֖ל
' tents
מִשְׁכְּנ֥וֹת
and feed
הָרֹעִֽים׃
9
to a company of horses
לְסֻסָתִי֙
chariots
בְּרִכְבֵ֣י
in Pharaoh's
פַרְעֹ֔ה
I have compared
דִּמִּיתִ֖יךְ
thee O my love
רַעְיָתִֽי׃
10
are comely
נָאו֤וּ
Thy cheeks
לְחָיַ֙יִךְ֙
with rows
בַּתֹּרִ֔ים
of jewels thy neck
צַוָּארֵ֖ךְ
with chains
בַּחֲרוּזִֽים׃
11
thee borders
תּוֹרֵ֤י
of gold
זָהָב֙
We will make
נַעֲשֶׂה
 
לָּ֔ךְ
 
עִ֖ם
with studs
נְקֻדּ֥וֹת
of silver
הַכָּֽסֶף׃
12
 
עַד
While the king
שֶׁ֤הַמֶּ֙לֶךְ֙
sitteth at his table
בִּמְסִבּ֔וֹ
my spikenard
נִרְדִּ֖י
sendeth forth
נָתַ֥ן
the smell
רֵיחֽוֹ׃
13
A bundle
צְר֨וֹר
of myrrh
הַמֹּ֤ר׀
is my wellbeloved
דּוֹדִי֙
 
לִ֔י
 
בֵּ֥ין
all night betwixt my breasts
שָׁדַ֖י
unto me he shall lie
יָלִֽין׃
14
is unto me as a cluster
אֶשְׁכֹּ֨ל
of camphire
הַכֹּ֤פֶר׀
My beloved
דּוֹדִי֙
 
לִ֔י
in the vineyards
בְּכַרְמֵ֖י
 
עֵ֥ין
of Engedi
גֶּֽדִי׃
15
 
הִנָּ֤ךְ
Behold thou art fair
יָפָ֖ה
my love
רַעְיָתִ֔י
 
הִנָּ֥ךְ
Behold thou art fair
יָפָ֖ה
eyes
עֵינַ֥יִךְ
thou hast doves
יוֹנִֽים׃
16
 
הִנְּךָ֙
Behold thou art fair
יָפֶ֤ה
my beloved
דוֹדִי֙
 
אַ֣ף
yea pleasant
נָעִ֔ים
 
אַף
also our bed
עַרְשֵׂ֖נוּ
is green
רַעֲנָנָֽה׃
17
The beams
קֹר֤וֹת
of our house
בָּתֵּ֙ינוּ֙
are cedar
אֲרָזִ֔ים
and our rafters
רַחִיטֵ֖נוּ
of fir
בְּרוֹתִֽים׃