1
Then answered
וַ֭יַּעַן
Zophar
צֹפַ֥ר
the Naamathite
הַֽנַּעֲמָתִ֗י
and said
וַיֹּאמַֽר׃
2
Should not the multitude
הֲרֹ֣ב
of words
דְּ֭בָרִים
 
לֹ֣א
be answered
יֵעָנֶ֑ה
 
וְאִם
and should a man
אִ֖ישׁ
full of talk
שְׂפָתַ֣יִם
be justified
יִצְדָּֽק׃
3
Should thy lies
בַּ֭דֶּיךָ
men
מְתִ֣ים
hold their peace
יַחֲרִ֑ישׁו
and when thou mockest
וַ֝תִּלְעַ֗ג
 
וְאֵ֣ין
shall no man make thee ashamed
מַכְלִֽם׃
4
For thou hast said
וַ֭תֹּאמֶר
is pure
זַ֣ךְ
My doctrine
לִקְחִ֑י
and I am clean
וּ֝בַ֗ר
 
הָיִ֥יתִי
in thine eyes
בְעֵינֶֽיךָ׃
5
But
וְֽאוּלָ֗ם
 
מִֽי
oh that
יִתֵּ֣ן
God
אֱל֣וֹהַּ
would speak
דַּבֵּ֑ר
and open
וְיִפְתַּ֖ח
his lips
שְׂפָתָ֣יו
 
עִמָּֽךְ׃
6
And that he would shew
וְיַגֶּד
 
לְךָ֙׀
thee the secrets
תַּֽעֲלֻמ֣וֹת
of wisdom
חָכְמָה֮
 
כִּֽי
that they are double
כִפְלַ֪יִם
to that which is
לְֽת֫וּשִׁיָּ֥ה
Know
וְדַ֡ע
 
כִּֽי
exacteth
יַשֶּׁ֥ה
 
לְךָ֥
therefore that God
אֱ֝ל֗וֹהַּ
of thee less than thine iniquity
מֵעֲוֺנֶֽךָ׃
7
Canst thou by searching
הַחֵ֣קֶר
God
אֱל֣וֹהַ
canst thou find
תִּמְצָֽא׃
 
אִ֤ם
 
עַד
unto perfection
תַּכְלִ֖ית
out the Almighty
שַׁדַּ֣י
canst thou find
תִּמְצָֽא׃
8
It is as high
גָּבְהֵ֣י
as heaven
שָׁ֭מַיִם
 
מַה
what canst thou do
תִּפְעָ֑ל
deeper
עֲמֻקָּ֥ה
than hell
מִ֝שְּׁא֗וֹל
 
מַה
what canst thou know
תֵּדָֽע׃
9
thereof is longer
אֲרֻכָּ֣ה
than the earth
מֵאֶ֣רֶץ
The measure
מִדָּ֑הּ
and broader
וּ֝רְחָבָ֗ה
 
מִנִּי
than the sea
יָֽם׃
10
 
אִם
If he cut off
יַחֲלֹ֥ף
and shut up
וְיַסְגִּ֑יר
or gather together
וְ֝יַקְהִ֗יל
 
וּמִ֣י
then who can hinder
יְשִׁיבֶֽנּוּ׃
11
 
כִּי
 
ה֭וּא
For he knoweth
יָדַ֣ע
men
מְתֵי
vain
שָׁ֑וְא
he seeth
וַיַּרְא
wickedness
אָ֝֗וֶן
 
וְלֹ֣א
also will he not then consider
יִתְבּוֹנָֽן׃
12
man
וְאִ֣ישׁ
For vain
נָ֭בוּב
would be wise
יִלָּבֵ֑ב
colt
וְעַ֥יִר
like a wild ass's
פֶּ֝֗רֶא
though man
אָדָ֥ם
be born
יִוָּלֵֽד׃
13
 
אִם
 
אַ֭תָּ֗ה
If thou prepare
הֲכִינ֣וֹתָ
thine heart
לִבֶּ֑ךָ
and stretch
וּפָרַשְׂתָּ֖
 
אֵלָ֣יו
out thine hands
כַּפֶּֽיךָ׃
14
 
אִם
If iniquity
אָ֣וֶן
be in thine hand
בְּ֭יָדְךָ
put it far away
הַרְחִיקֵ֑הוּ
 
וְאַל
dwell
תַּשְׁכֵּ֖ן
in thy tabernacles
בְּאֹהָלֶ֣יךָ
and let not wickedness
עַוְלָֽה׃
15
 
כִּי
 
אָ֤ז׀
For then shalt thou lift up
תִּשָּׂ֣א
thy face
פָנֶ֣יךָ
without spot
מִמּ֑וּם
 
וְהָיִ֥יתָ
yea thou shalt be stedfast
מֻ֝צָ֗ק
 
וְלֹ֣א
and shalt not fear
תִירָֽא׃
16
 
כִּי
 
אַ֭תָּה
thy misery
עָמָ֣ל
Because thou shalt forget
תִּשְׁכָּ֑ח
it as waters
כְּמַ֖יִם
that pass away
עָבְר֣וּ
and remember
תִזְכֹּֽר׃
17
than the noonday
וּֽ֭מִצָּהֳרַיִם
shall be clearer
יָק֣וּם
And thine age
חָ֑לֶד
thou shalt shine forth
תָּ֝עֻ֗פָה
thou shalt be as the morning
כַּבֹּ֥קֶר
 
תִּהְיֶֽה׃
18
And thou shalt be secure
וּֽ֭בָטַחְתָּ
 
כִּי
because there is
יֵ֣שׁ
hope
תִּקְוָ֑ה
yea thou shalt dig
וְ֝חָפַרְתָּ֗
in safety
לָבֶ֥טַח
about thee and thou shalt take thy rest
תִּשְׁכָּֽב׃
19
Also thou shalt lie down
וְֽ֭רָבַצְתָּ
 
וְאֵ֣ין
and none shall make thee afraid
מַחֲרִ֑יד
shall make suit
וְחִלּ֖וּ
unto thee
פָנֶ֣יךָ
yea many
רַבִּֽים׃
20
But the eyes
וְעֵינֵ֥י
of the wicked
רְשָׁעִ֗ים
shall fail
תִּ֫כְלֶ֥ינָה
 
וּ֭מָנוֹס
and they shall not escape
אָבַ֣ד
 
מִנְהֶ֑ם
and their hope
וְ֝תִקְוָתָ֗ם
shall be as the giving up
מַֽפַּח
of the ghost
נָֽפֶשׁ׃