Strong's Interlinear
Hebrew and Greek

 

הֲלֹֽא

Is there not an appointed time

צָבָ֣א

to man

לֶֽאֱנ֣וֹשׁ

 

עֲלֵ

upon earth

אָ֑רֶץ

also like the days

יָמָֽיו׃

of an hireling

שָׂכִ֣יר

also like the days

יָמָֽיו׃

As a servant

כְּעֶ֥בֶד

earnestly desireth

יִשְׁאַף

the shadow

צֵ֑ל

and as an hireling

וּ֝כְשָׂכִ֗יר

looketh

יְקַוֶּ֥ה

for the reward of his work

פָֽעֳלֽוֹ׃

 

כֵּ֤ן

So am I made to possess

הָנְחַ֣לְתִּי

 

לִ֭י

months

יַרְחֵי

of vanity

שָׁ֑וְא

nights

וְלֵיל֥וֹת

and wearisome

עָ֝מָ֗ל

are appointed

מִנּוּ

 

לִֽי׃

 

אִם

When I lie down

שָׁכַ֗בְתִּי

I say

וְאָמַ֗רְתִּי

 

מָתַ֣י

When shall I arise

אָ֭קוּם

be gone

וּמִדַּד

and the night

עָ֑רֶב

and I am full

וְשָׂבַ֖עְתִּי

of tossings to and fro

נְדֻדִ֣ים

 

עֲדֵי

unto the dawning of the day

נָֽשֶׁף׃

is clothed

לָ֘בַ֤שׁ

My flesh

בְּשָׂרִ֣י

with worms

רִ֭מָּה

and clods

וְג֣יּשׁ

of dust

עָפָ֑ר

my skin

עוֹרִ֥י

is broken

רָ֝גַ֗ע

and become loathsome

וַיִּמָּאֵֽס׃

My days

יָמַ֣י

are swifter

קַ֭לּוּ

 

מִנִּי

than a weaver's shuttle

אָ֑רֶג

and are spent

וַ֝יִּכְל֗וּ

without

בְּאֶ֣פֶס

hope

תִּקְוָֽה׃

O remember

זְ֭כֹר

 

כִּי

is wind

ר֣וּחַ

that my life

חַיָּ֑י

 

לֹֽא

shall no more

תָשׁ֥וּב

mine eye

עֵ֝ינִ֗י

see

לִרְא֥וֹת

good

טֽוֹב׃

 

לֹֽא

me shall see

תְ֭שׁוּרֵנִי

The eye

עֵינֶ֖יךָ

of him that hath seen

רֹ֑אִי

The eye

עֵינֶ֖יךָ

 

בִּ֣י

 

וְאֵינֶֽנִּי׃

is consumed

כָּלָ֣ה

As the cloud

עָ֭נָן

 

וַיֵּלַ֑ךְ

 

כֵּ֥ן

so he that goeth down

יוֹרֵ֥ד

to the grave

שְׁ֝א֗וֹל

 

לֹ֣א

shall come up

יַֽעֲלֶֽה׃

 

לֹֽא

He shall return

יָשׁ֣וּב

 

ע֣וֹד

no more to his house

לְבֵית֑וֹ

 

וְלֹֽא

know

יַכִּירֶ֖נּוּ

 

ע֣וֹד

neither shall his place

מְקֹמֽוֹ׃

 

גַּם

 

אֲנִי֮

 

לֹ֤א

Therefore I will not refrain

אֶחֱשָׂ֫ךְ

my mouth

פִּ֥י

I will speak

אֲֽ֭דַבְּרָה

in the anguish

בְּצַ֣ר

of my spirit

רוּחִ֑י

I will complain

אָ֝שִׂ֗יחָה

in the bitterness

בְּמַ֣ר

of my soul

נַפְשִֽׁי׃

Am I a sea

הֲֽיָם

 

אָ֭נִי

 

אִם

or a whale

תַּנִּ֑ין

 

כִּֽי

that thou settest

תָשִׂ֖ים

 

עָלַ֣י

a watch

מִשְׁמָֽר׃

 

כִּֽי

When I say

אָ֭מַרְתִּי

shall comfort

תְּנַחֲמֵ֣נִי

My bed

עַרְשִׂ֑י

shall ease

יִשָּׂ֥א

my complaint

בְ֝שִׂיחִ֗י

me my couch

מִשְׁכָּבִֽי׃

Then thou scarest

וְחִתַּתַּ֥נִי

me with dreams

בַחֲלֹמ֑וֹת

me through visions

וּֽמֵחֶזְיֹנ֥וֹת

and terrifiest

תְּבַעֲתַֽנִּי׃

chooseth

וַתִּבְחַ֣ר

strangling

מַחֲנָ֣ק

So that my soul

נַפְשִׁ֑י

and death

מָ֝֗וֶת

rather than my life

מֵֽעַצְמוֹתָֽי׃

I loathe

מָ֭אַסְתִּי

 

לֹא

alway

לְעֹלָ֣ם

it I would not live

אֶֽחְיֶ֑ה

let me alone

חֲדַ֥ל

 

מִ֝מֶּ֗נִּי

 

כִּי

are vanity

הֶ֥בֶל

for my days

יָמָֽי׃

 

מָֽה

What is man

אֱ֭נוֹשׁ

 

כִּ֣י

that thou shouldest magnify

תְגַדְּלֶ֑נּוּ

 

וְכִי

him and that thou shouldest set

תָשִׁ֖ית

 

אֵלָ֣יו

thine heart

לִבֶּֽךָ׃

And that thou shouldest visit

וַתִּפְקְדֶ֥נּוּ

him every morning

לִבְקָרִ֑ים

him every moment

לִ֝רְגָעִ֗ים

and try

תִּבְחָנֶֽנּוּ׃

How long

כַּ֭מָּה

 

לֹא

wilt thou not depart

תִשְׁעֶ֣ה

 

מִמֶּ֑נִּי

 

לֹֽא

from me nor let me alone

תַ֝רְפֵּ֗נִי

 

עַד

till I swallow down

בִּלְעִ֥י

my spittle

רֻקִּֽי׃

I have sinned

חָטָ֡אתִי

 

מָ֤ה

what shall I do

אֶפְעַ֨ל׀

 

לָךְ֮

unto thee O thou preserver

נֹצֵ֪ר

of men

הָ֫אָדָ֥ם

 

לָ֤מָה

why hast thou set

שַׂמְתַּ֣נִי

me as a mark

לְמִפְגָּ֣ע

 

לָ֑ךְ

 

וָאֶהְיֶ֖ה

 

עָלַ֣י

against thee so that I am a burden

לְמַשָּֽׂא׃

 

וּמֶ֤ה׀

 

לֹא

And why dost thou not pardon

תִשָּׂ֣א

my transgression

פִשְׁעִי֮

and take away

וְתַעֲבִ֪יר

 

אֶת

mine iniquity

עֲוֺ֫נִ֥י

 

כִּֽי

 

עַ֭תָּה

in the dust

לֶעָפָ֣ר

for now shall I sleep

אֶשְׁכָּ֑ב

and thou shalt seek me in the morning

וְשִׁ֖חֲרְתַּ֣נִי

 

וְאֵינֶֽנִּי׃