1
 
לֹֽא
shall not enter
יָבֹ֧א
He that is wounded in the stones
פְצֽוּעַ
 
דַּכָּ֛א
cut off
וּכְר֥וּת
or hath his privy member
שָׁפְכָ֖ה
into the congregation
בִּקְהַ֥ל
of the LORD
יְהוָֽה׃
2
 
לֹֽא
shall he not enter
יָ֥בֹא
A bastard
מַמְזֵ֖ר
into the congregation
בִּקְהַ֥ל
of the LORD
יְהוָֽה׃
 
גַּ֚ם
generation
דּ֣וֹר
even to his tenth
עֲשִׂירִ֔י
 
לֹא
shall he not enter
יָ֥בֹא
 
ל֖וֹ
into the congregation
בִּקְהַ֥ל
of the LORD
יְהוָֽה׃
3
 
לֹֽא
shall not enter
יָבֹ֥א
An Ammonite
עַמּוֹנִ֛י
or Moabite
וּמֽוֹאָבִ֖י
into the congregation
בִּקְהַ֥ל
of the LORD
יְהוָ֖ה
 
גַּ֚ם
generation
דּ֣וֹר
even to their tenth
עֲשִׂירִ֔י
 
לֹֽא
shall not enter
יָבֹ֥א
 
לָהֶ֛ם
into the congregation
בִּקְהַ֥ל
of the LORD
יְהוָ֖ה
for
עַד
ever
עוֹלָֽם׃
4
 
עַל
Because
דְּבַ֞ר
 
אֲשֶׁ֨ר
 
לֹֽא
they met
קִדְּמ֤וּ
 
אֶתְכֶם֙
you not with bread
בַּלֶּ֣חֶם
and with water
וּבַמַּ֔יִם
in the way
בַּדֶּ֖רֶךְ
when ye came forth
בְּצֵֽאתְכֶ֣ם
out of Egypt
מִמִּצְרָ֑יִם
 
וַֽאֲשֶׁר֩
and because they hired
שָׂכַ֨ר
 
עָלֶ֜יךָ
 
אֶת
against thee Balaam
בִּלְעָ֣ם
the son
בֶּן
of Beor
בְּע֗וֹר
of Pethor
מִפְּת֛וֹר
 
אֲרַ֥ם
of Mesopotamia
נַֽהֲרַ֖יִם
to curse
לְקַֽלְלֶֽךָּ׃
5
 
וְלֹֽא
would
אָבָ֞ה
Nevertheless the LORD
יְהוָ֥ה
thy God
אֱלֹהֶֽיךָ׃
not hearken
לִשְׁמֹ֣עַ
 
אֶל
unto Balaam
בִּלְעָ֔ם
turned
וַיַּֽהֲפֹךְ֩
Nevertheless the LORD
יְהוָ֥ה
thy God
אֱלֹהֶֽיךָ׃
 
לְּךָ֛
 
אֶת
the curse
הַקְּלָלָ֖ה
into a blessing
לִבְרָכָ֑ה
 
כִּ֥י
loved
אֲהֵֽבְךָ֖
Nevertheless the LORD
יְהוָ֥ה
thy God
אֱלֹהֶֽיךָ׃
6
 
לֹֽא
Thou shalt not seek
תִדְרֹ֥שׁ
their peace
שְׁלֹמָ֖ם
nor their prosperity
וְטֹֽבָתָ֑ם
 
כָּל
all thy days
יָמֶ֖יךָ
for ever
לְעוֹלָֽם׃
7
 
לֹֽא
Thou shalt not abhor
תְתַעֵ֣ב
an Edomite
אֲדֹמִ֔י
 
כִּ֥י
for he is thy brother
אָחִ֖יךָ
 
ה֑וּא
 
לֹֽא
Thou shalt not abhor
תְתַעֵ֣ב
an Egyptian
מִצְרִ֔י
 
כִּי
because thou wast a stranger
גֵ֖ר
 
הָיִ֥יתָ
in his land
בְאַרְצֽוֹ׃
8
The children
בָּנִ֛ים
 
אֲשֶׁר
that are begotten
יִוָּֽלְד֥וּ
 
לָהֶ֖ם
generation
דּ֣וֹר
in their third
שְׁלִישִׁ֑י
of them shall enter
יָבֹ֥א
 
לָהֶ֖ם
into the congregation
בִּקְהַ֥ל
of the LORD
יְהוָֽה׃
9
 
כִּֽי
goeth forth
תֵצֵ֥א
When the host
מַֽחֲנֶ֖ה
 
עַל
against thine enemies
אֹֽיְבֶ֑יךָ
then keep
וְנִ֨שְׁמַרְתָּ֔
 
מִכֹּ֖ל
thing
דָּבָ֥ר
thee from every wicked
רָֽע׃
10
 
כִּֽי
 
יִהְיֶ֤ה
 
בְךָ֙
If there be among you any man
אִ֔ישׁ
 
אֲשֶׁ֛ר
 
לֹֽא
 
יִהְיֶ֥ה
that is not clean
טָה֖וֹר
by reason of uncleanness that chanceth
מִקְּרֵה
him by night
לָ֑יְלָה
then shall he go
וְיָצָא֙
 
אֶל
abroad
מִח֣וּץ
out of the camp
הַֽמַּחֲנֶֽה׃
 
לֹ֥א
he shall not come
יָבֹ֖א
 
אֶל
within
תּ֥וֹךְ
out of the camp
הַֽמַּחֲנֶֽה׃
11
 
וְהָיָ֥ה
cometh on
לִפְנֽוֹת
But it shall be when evening
עֶ֖רֶב
he shall wash
יִרְחַ֣ץ
himself with water
בַּמָּ֑יִם
he shall come
יָבֹ֖א
and when the sun
הַשֶּׁ֔מֶשׁ
he shall come
יָבֹ֖א
 
אֶל
into
תּ֥וֹךְ
the camp
הַֽמַּחֲנֶֽה׃
12
Thou shalt have a place also
וְיָד֙
 
תִּֽהְיֶ֣ה
 
לְךָ֔
abroad
חֽוּץ׃
the camp
לַֽמַּחֲנֶ֑ה
whither thou shalt go forth
וְיָצָ֥אתָ
 
שָׁ֖מָּה
abroad
חֽוּץ׃
13
And thou shalt have a paddle
וְיָתֵ֛ד
 
תִּֽהְיֶ֥ה
 
לְךָ֖
 
עַל
upon thy weapon
אֲזֵנֶ֑ךָ
 
וְהָיָה֙
and it shall be when thou wilt ease
בְּשִׁבְתְּךָ֣
thyself abroad
ח֔וּץ
thou shalt dig
וְחָֽפַרְתָּ֣ה
 
בָ֔הּ
therewith and shalt turn back
וְשַׁבְתָּ֖
and cover
וְכִסִּ֥יתָ
 
אֶת
that which cometh
צֵֽאָתֶֽךָ׃
14
 
כִּי֩
For the LORD
יְהוָ֨ה
thy God
אֱלֹהֶ֜יךָ
walketh
מִתְהַלֵּ֣ךְ׀
in the midst
בְּקֶ֣רֶב
of thy camp
מַֽחֲנֶ֖יךָ
to deliver
לְהַצִּֽילְךָ֙
thee and to give up
וְלָתֵ֤ת
thine enemies
אֹֽיְבֶ֙יךָ֙
before
לְפָנֶ֔יךָ
 
וְהָיָ֥ה
of thy camp
מַֽחֲנֶ֖יךָ
be holy
קָד֑וֹשׁ
 
וְלֹֽא
that he see
יִרְאֶ֤ה
 
בְךָ֙
no unclean
עֶרְוַ֣ת
thing
דָּבָ֔ר
in thee and turn away
וְשָׁ֖ב
from thee
מֵאַֽחֲרֶֽיךָ׃
15
 
לֹֽא
Thou shalt not deliver
תַסְגִּ֥יר
the servant
עֶ֖בֶד
 
אֶל
from his master
אֲדֹנָֽיו׃
 
אֲשֶׁר
which is escaped
יִנָּצֵ֥ל
 
אֵלֶ֖יךָ
 
מֵעִ֥ם
from his master
אֲדֹנָֽיו׃
16
 
עִמְּךָ֞
He shall dwell
יֵשֵׁ֣ב
with thee even among
בְּקִרְבְּךָ֗
you in that place
בַּמָּק֧וֹם
 
אֲשֶׁר
which he shall choose
יִבְחַ֛ר
in one
בְּאַחַ֥ד
of thy gates
שְׁעָרֶ֖יךָ
where it liketh him best
בַּטּ֣וֹב
 
ל֑וֹ
 
לֹ֖א
thou shalt not oppress
תּוֹנֶֽנּוּ׃
17
 
לֹֽא
 
תִהְיֶ֥ה
There shall be no whore
קְדֵשָׁ֖ה
of the daughters
מִבְּנ֣וֹת
of Israel
יִשְׂרָאֵֽל׃
 
וְלֹֽא
 
יִהְיֶ֥ה
nor a sodomite
קָדֵ֖שׁ
of the sons
מִבְּנֵ֥י
of Israel
יִשְׂרָאֵֽל׃
18
 
לֹֽא
Thou shalt not bring
תָבִיא֩
the hire
אֶתְנַ֨ן
of a whore
זוֹנָ֜ה
or the price
וּמְחִ֣יר
of a dog
כֶּ֗לֶב
into the house
בֵּ֛ית
of the LORD
יְהוָ֥ה
thy God
אֱלֹהֶ֖יךָ
 
לְכָל
for any vow
נֶ֑דֶר
 
כִּ֧י
these are abomination
תֽוֹעֲבַ֛ת
of the LORD
יְהוָ֥ה
thy God
אֱלֹהֶ֖יךָ
 
גַּם
for even both
שְׁנֵיהֶֽם׃
19
 
לֹֽא
Thou shalt not lend upon usury
יִשָּֽׁךְ׃
to thy brother
לְאָחִ֔יךָ
usury
נֶ֕שֶׁךְ
of money
כֶּ֖סֶף
usury
נֶ֕שֶׁךְ
of victuals
אֹ֑כֶל
usury
נֶ֕שֶׁךְ
 
כָּל
of any thing
דָּבָ֖ר
 
אֲשֶׁ֥ר
Thou shalt not lend upon usury
יִשָּֽׁךְ׃
20
Unto a stranger
לַנָּכְרִ֣י
thou mayest lend upon usury
תַשִּׁ֑יךְ
but unto thy brother
וּלְאָחִ֖יךָ
 
לֹ֣א
thou mayest lend upon usury
תַשִּׁ֑יךְ
 
לְמַ֨עַן
may bless
יְבָֽרֶכְךָ֜
that the LORD
יְהוָ֣ה
thy God
אֱלֹהֶ֗יךָ
 
בְּכֹל֙
thee in all that thou settest
מִשְׁלַ֣ח
thine hand
יָדֶ֔ךָ
 
עַל
to in the land
הָאָ֕רֶץ
 
אֲשֶׁר
 
אַתָּ֥ה
whither thou goest
בָא
 
שָׁ֖מָּה
to possess
לְרִשְׁתָּֽהּ׃
21
 
כִּֽי
When thou shalt vow
תִדֹּ֥ר
a vow
נֶ֙דֶר֙
it for the LORD
יְהוָ֤ה
thy God
אֱלֹהֶ֙יךָ֙
 
לֹ֥א
thou shalt not slack
תְאַחֵ֖ר
to pay
לְשַׁלְּמ֑וֹ
 
כִּֽי
require
יִדְרְשֶׁ֜נּוּ
require
יִדְרְשֶׁ֜נּוּ
it for the LORD
יְהוָ֤ה
thy God
אֱלֹהֶ֙יךָ֙
 
מֵֽעִמָּ֔ךְ
 
וְהָיָ֥ה
 
בְךָ֖
it of thee and it would be sin
חֵֽטְא׃
22
 
וְכִ֥י
But if thou shalt forbear
תֶחְדַּ֖ל
to vow
לִנְדֹּ֑ר
 
לֹֽא
 
יִהְיֶ֥ה
 
בְךָ֖
it shall be no sin
חֵֽטְא׃
23
That which is gone out
מוֹצָ֥א
of thy lips
שְׂפָתֶ֖יךָ
thou shalt keep
תִּשְׁמֹ֣ר
and perform
וְעָשִׂ֑יתָ
 
כַּֽאֲשֶׁ֨ר
according as thou hast vowed
נָדַ֜רְתָּ
unto the LORD
לַֽיהוָ֤ה
thy God
אֱלֹהֶ֙יךָ֙
even a freewill offering
נְדָבָ֔ה
 
אֲשֶׁ֥ר
which thou hast promised
דִּבַּ֖רְתָּ
with thy mouth
בְּפִֽיךָ׃
24
 
כִּ֤י
When thou comest
תָבֹא֙
vineyard
בְּכֶ֣רֶם
into thy neighbour's
רֵעֶ֔ךָ
then thou mayest eat
וְאָֽכַלְתָּ֧
grapes
עֲנָבִ֛ים
at thine own pleasure
כְּנַפְשְׁךָ֖
thy fill
שָׂבְעֶ֑ךָ
 
וְאֶֽל
any in thy vessel
כֶּלְיְךָ֖
 
לֹ֥א
but thou shalt not put
תִתֵּֽן׃
25
 
כִּ֤י
When thou comest
תָבֹא֙
into the standing corn
קָמַ֥ת
of thy neighbour
רֵעֶֽךָ׃
then thou mayest pluck
וְקָֽטַפְתָּ֥
the ears
מְלִילֹ֖ת
with thine hand
בְּיָדֶ֑ךָ
a sickle
וְחֶרְמֵשׁ֙
 
לֹ֣א
but thou shalt not move
תָנִ֔יף
 
עַ֖ל
into the standing corn
קָמַ֥ת
of thy neighbour
רֵעֶֽךָ׃