Strong's Interlinear
Hebrew and Greek

 

לַכֹּ֖ל

To every thing there is a season

זְמָ֑ן

and a time

וְעֵ֥ת

 

לְכָל

to every purpose

חֵ֖פֶץ

 

תַּ֥חַת

under the heaven

הַשָּׁמָֽיִם׃

A time

וְעֵ֖ת

to be born

לָלֶ֖דֶת

A time

וְעֵ֖ת

to die

לָמ֑וּת

A time

וְעֵ֖ת

that which is planted

נָטֽוּעַ׃

A time

וְעֵ֖ת

to pluck up

לַעֲק֥וֹר

that which is planted

נָטֽוּעַ׃

A time

וְעֵ֥ת

to kill

לַהֲרוֹג֙

A time

וְעֵ֥ת

to heal

לִרְפּ֔וֹא

A time

וְעֵ֥ת

to break down

לִפְר֖וֹץ

A time

וְעֵ֥ת

to build up

לִבְנֽוֹת׃

A time

וְעֵ֥ת

to weep

לִבְכּוֹת֙

A time

וְעֵ֥ת

to laugh

לִשְׂח֔וֹק

A time

וְעֵ֥ת

to mourn

סְפ֖וֹד

A time

וְעֵ֥ת

to dance

רְקֽוֹד׃

A time

וְעֵ֖ת

to cast away

לְהַשְׁלִ֣יךְ

stones

אֲבָנִ֑ים

A time

וְעֵ֖ת

to gather

כְּנ֣וֹס

stones

אֲבָנִ֑ים

A time

וְעֵ֖ת

from embracing

מֵחַבֵּֽק׃

A time

וְעֵ֖ת

to refrain

לִרְחֹ֥ק

from embracing

מֵחַבֵּֽק׃

A time

וְעֵ֥ת

to get

לְבַקֵּשׁ֙

A time

וְעֵ֥ת

to lose

לְאַבֵּ֔ד

A time

וְעֵ֥ת

to keep

לִשְׁמ֖וֹר

A time

וְעֵ֥ת

to cast away

לְהַשְׁלִֽיךְ׃

A time

וְעֵ֥ת

to rend

לִקְר֙וֹעַ֙

A time

וְעֵ֥ת

to sew

לִתְפּ֔וֹר

A time

וְעֵ֥ת

to keep silence

לַחֲשׁ֖וֹת

A time

וְעֵ֥ת

to speak

לְדַבֵּֽר׃

A time

וְעֵ֥ת

to love

לֶֽאֱהֹב֙

A time

וְעֵ֥ת

to hate

לִשְׂנֹ֔א

A time

וְעֵ֥ת

of war

מִלְחָמָ֖ה

A time

וְעֵ֥ת

of peace

שָׁלֽוֹם׃

 

מַה

What profit

יִּתְרוֹן֙

hath he that worketh

הָֽעוֹשֶׂ֔ה

in that wherein

בַּאֲשֶׁ֖ר

 

ה֥וּא

he laboureth

עָמֵֽל׃

I have seen

רָאִ֣יתִי

 

אֶת

the travail

הָֽעִנְיָ֗ן

 

אֲשֶׁ֨ר

hath given

נָתַ֧ן

which God

אֱלֹהִ֛ים

to the sons

לִבְנֵ֥י

of men

הָאָדָ֖ם

to be exercised

לַעֲנ֥וֹת

 

בּֽוֹ׃

 

אֶת

 

הַכֹּ֥ל

He hath made

עָשָׂ֥ה

every thing beautiful

יָפֶ֣ה

in his time

בְעִתּ֑וֹ

 

גַּ֤ם

 

אֶת

the world

הָעֹלָם֙

also he hath set

נָתַ֣ן

in their heart

בְּלִבָּ֔ם

so that

מִבְּלִ֞י

 

אֲשֶׁ֧ר

 

לֹא

can find out

יִמְצָ֣א

no man

הָאָדָ֗ם

 

אֶת

the work

הַֽמַּעֲשֶׂ֛ה

 

אֲשֶׁר

He hath made

עָשָׂ֥ה

that God

הָאֱלֹהִ֖ים

from the beginning

מֵרֹ֥אשׁ

 

וְעַד

to the end

סֽוֹף׃

I know

יָדַ֕עְתִּי

 

כִּ֛י

 

אֵ֥ין

good

ט֖וֹב

 

בָּ֑ם

 

כִּ֣י

 

אִם

in them but for a man to rejoice

לִשְׂמ֔וֹחַ

and to do

וְלַעֲשׂ֥וֹת

good

ט֖וֹב

in his life

בְּחַיָּֽיו׃

 

וְגַ֤ם

 

כָּל

And also that every man

הָאָדָם֙

should eat

שֶׁיֹּאכַ֣ל

and drink

וְשָׁתָ֔ה

and enjoy

וְרָאָ֥ה

the good

ט֖וֹב

 

בְּכָל

of all his labour

עֲמָל֑וֹ

it is the gift

מַתַּ֥ת

of God

אֱלֹהִ֖ים

 

הִֽיא׃

I know

יָדַ֗עְתִּי

 

כִּ֠י

 

כָּל

 

אֲשֶׁ֨ר

doeth

עָשָׂ֔ה

from it and God

וְהָאֱלֹהִ֣ים

 

ה֚וּא

 

יִהְיֶ֣ה

it shall be for ever

לְעוֹלָ֔ם

 

עָלָיו֙

nothing

אֵ֣ין

can be put

לְהוֹסִ֔יף

 

וּמִמֶּ֖נּוּ

nothing

אֵ֣ין

to it nor any thing taken

לִגְרֹ֑עַ

from it and God

וְהָאֱלֹהִ֣ים

doeth

עָשָׂ֔ה

it that men should fear

שֶׁיִּֽרְא֖וּ

before

מִלְּפָנָֽיו׃

 

מַה

 

שֶּֽׁהָיָה֙

That which hath been is now

כְּבָ֣ר

 

ה֔וּא

 

וַאֲשֶׁ֥ר

 

לִהְי֖וֹת

That which hath been is now

כְּבָ֣ר

 

הָיָ֑ה

been and God

וְהָאֱלֹהִ֖ים

requireth

יְבַקֵּ֥שׁ

 

אֶת

that which is past

נִרְדָּֽף׃

 

וְע֥וֹד

And moreover I saw

רָאִ֖יתִי

 

תַּ֣חַת

under the sun

הַשָּׁ֑מֶשׁ

the place

וּמְק֥וֹם

of judgment

הַמִּשְׁפָּט֙

 

שָׁ֣מָּה

that iniquity

הָרָֽשַׁע׃

the place

וּמְק֥וֹם

of righteousness

הַצֶּ֖דֶק

 

שָׁ֥מָּה

that iniquity

הָרָֽשַׁע׃

I said

אָמַ֤רְתִּֽי

 

אֲנִי֙

in mine heart

בְּלִבִּ֔י

 

אֶת

the righteous

הַצַּדִּיק֙

 

וְאֶת

and the wicked

הָ֣רָשָׁ֔ע

shall judge

יִשְׁפֹּ֖ט

God

הָאֱלֹהִ֑ים

 

כִּי

for there is a time

עֵ֣ת

 

לְכָל

there for every purpose

חֵ֔פֶץ

 

וְעַ֥ל

 

כָּל

and for every work

הַֽמַּעֲשֶׂ֖ה

 

שָֽׁם׃

I said

אָמַ֤רְתִּֽי

 

אֲנִי֙

in mine heart

בְּלִבִּ֔י

 

עַל

concerning the estate

דִּבְרַת֙

of the sons

בְּנֵ֣י

of men

הָאָדָ֔ם

might manifest

לְבָרָ֖ם

that God

הָאֱלֹהִ֑ים

them and that they might see

וְלִרְא֕וֹת

that they

לָהֶֽם׃

themselves are beasts

בְּהֵמָ֥ה

that they

לָהֶֽם׃

that they

לָהֶֽם׃

 

כִּי֩

For that which befalleth

וּמִקְרֶ֤ה

the sons

בְֽנֵי

of men

הָאָדָ֤ם

For that which befalleth

וּמִקְרֶ֤ה

above a beast

הַבְּהֵמָה֙

For that which befalleth

וּמִקְרֶ֤ה

even one thing

אֶחָ֖ד

 

לָהֶ֔ם

so dieth

מ֣וֹת

the other

זֶ֔ה

 

כֵּ֣ן

so dieth

מ֣וֹת

the other

זֶ֔ה

breath

וְר֥וּחַ

even one thing

אֶחָ֖ד

 

לַכֹּ֑ל

hath no preeminence

וּמוֹתַ֨ר

of men

הָאָדָ֤ם

 

מִן

above a beast

הַבְּהֵמָה֙

 

אָ֔יִן

 

כִּ֥י

 

הַכֹּ֖ל

for all is vanity

הָֽבֶל׃

 

הַכֹּ֥ל

All go

הוֹלֵ֖ךְ

 

אֶל

place

מָק֣וֹם

unto one

אֶחָ֑ד

 

הַכֹּל֙

 

הָיָ֣ה

 

מִן

all are of the dust

הֶעָפָֽר׃

 

וְהַכֹּ֖ל

again

שָׁ֥ב

 

אֶל

all are of the dust

הֶעָפָֽר׃

 

מִ֣י

Who knoweth

יוֹדֵ֗עַ

and the spirit

וְר֙וּחַ֙

of man

בְּנֵ֣י

 

הָאָדָ֔ם

that goeth

הָעֹלָ֥ה

 

הִ֖יא

upward

לְמָ֑עְלָה

and the spirit

וְר֙וּחַ֙

of the beast

הַבְּהֵמָ֔ה

that goeth

הַיֹּרֶ֥דֶת

 

הִ֖יא

downward

לְמַ֥טָּה

to the earth

לָאָֽרֶץ׃

Wherefore I perceive

לִרְא֔וֹת

 

כִּ֣י

 

אֵ֥ין

that there is nothing better

טוֹב֙

 

מֵאֲשֶׁ֨ר

should rejoice

יִשְׂמַ֤ח

than that a man

הָאָדָם֙

in his own works

בְּֽמַעֲשָׂ֔יו

 

כִּי

 

ה֖וּא

for that is his portion

חֶלְק֑וֹ

 

כִּ֣י

 

מִ֤י

for who shall bring

יְבִיאֶ֙נּוּ֙

Wherefore I perceive

לִרְא֔וֹת

 

בְּמֶ֖ה

 

שֶׁיִּהְיֶ֥ה

what shall be after

אַחֲרָֽיו׃