1
came
וַיָּבֹ֤א
So the king
הַמֶּ֙לֶךְ֙
and Haman
וְהָמָ֔ן
to banquet
לִשְׁתּ֖וֹת
 
עִם
with Esther
אֶסְתֵּ֥ר
the queen
הַמַּלְכָּֽה׃
2
said
וַיֹּאמֶר֩
And the king
הַמֶּ֨לֶךְ
Esther
אֶסְתֵּ֥ר
 
גַּ֣ם
day
בַּיּ֤וֹם
on the second
הַשֵּׁנִי֙
at the banquet
בְּמִשְׁתֵּ֣ה
of wine
הַיַּ֔יִן
 
מַה
What is thy petition
שְּׁאֵֽלָתֵ֛ךְ
Esther
אֶסְתֵּ֥ר
queen
הַמַּלְכָּ֖ה
and it shall be granted
וְתִנָּ֣תֵֽן
 
לָ֑ךְ
 
וּמַה
thee and what is thy request
בַּקָּֽשָׁתֵ֛ךְ
 
עַד
even to the half
חֲצִ֥י
of the kingdom
הַמַּלְכ֖וּת
and it shall be performed
וְתֵעָֽשׂ׃
3
answered
וַתַּ֨עַן
Then Esther
אֶסְתֵּ֤ר
the queen
הַמַּלְכָּה֙
and said
וַתֹּאמַ֔ר
 
אִם
If I have found
מָצָ֨אתִי
favour
חֵ֤ן
in thy sight
בְּעֵינֶ֙יךָ֙
O king
הַמֶּ֖לֶךְ
 
וְאִם
 
עַל
O king
הַמֶּ֖לֶךְ
and if it please
ט֑וֹב
be given
תִּנָּֽתֶן
 
לִ֤י
let my life
נַפְשִׁי֙
me at my petition
בִּשְׁאֵ֣לָתִ֔י
and my people
וְעַמִּ֖י
at my request
בְּבַקָּֽשָׁתִֽי׃
4
 
כִּ֤י
For we are sold
נִמְכַּ֙רְנוּ֙
 
אֲנִ֣י
I and my people
וְעַמִּ֔י
to be destroyed
לְהַשְׁמִ֖יד
to be slain
לַֽהֲר֣וֹג
and to perish
וּלְאַבֵּ֑ד
But if
וְ֠אִלּוּ
for bondmen
לַֽעֲבָדִ֨ים
and bondwomen
וְלִשְׁפָח֤וֹת
For we are sold
נִמְכַּ֙רְנוּ֙
I had held my tongue
הֶֽחֱרַ֔שְׁתִּי
 
כִּ֣י
 
אֵ֥ין
although the enemy
הַצָּ֛ר
could not countervail
שׁוֶֹ֖ה
damage
בְּנֵ֥זֶק
the king's
הַמֶּֽלֶךְ׃
5
and said
וַיֹּ֖אמֶר
Then the king
הַמֶּ֣לֶךְ
Ahasuerus
אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ
and said
וַיֹּ֖אמֶר
unto Esther
לְאֶסְתֵּ֣ר
the queen
הַמַּלְכָּ֑ה
 
מִ֣י
 
ה֥וּא
 
זֶה֙
 
וְאֵֽי
 
זֶ֣ה
 
ה֔וּא
 
אֲשֶׁר
Who is he and where is he that durst presume
מְלָא֥וֹ
in his heart
לִבּ֖וֹ
to do
לַֽעֲשׂ֥וֹת
 
כֵּֽן׃
6
said
וַתֹּ֣אמֶר
And Esther
אֶסְתֵּ֔ר
The adversary
אִ֚ישׁ
 
צַ֣ר
and enemy
וְאוֹיֵ֔ב
Haman
וְהָמָ֣ן
is this wicked
הָרָ֖ע
 
הַזֶּ֑ה
Haman
וְהָמָ֣ן
was afraid
נִבְעַ֔ת
before
מִלִּפְנֵ֥י
the king
הַמֶּ֖לֶךְ
and the queen
וְהַמַּלְכָּֽה׃
7
And the king
הַמֶּֽלֶךְ׃
arising
קָ֤ם
in his wrath
בַּֽחֲמָתוֹ֙
from the banquet
מִמִּשְׁתֵּ֣ה
of wine
הַיַּ֔יִן
 
אֶל
garden
גִּנַּ֖ת
went into the palace
הַבִּיתָ֑ן
and Haman
וְהָמָ֣ן
stood up
עָמַ֗ד
to make request
לְבַקֵּ֤שׁ
 
עַל
for his life
נַפְשׁוֹ֙
to Esther
מֵֽאֶסְתֵּ֣ר
the queen
הַמַּלְכָּ֔ה
 
כִּ֣י
for he saw
רָאָ֔ה
 
כִּֽי
determined
כָלְתָ֥ה
 
אֵלָ֛יו
that there was evil
הָֽרָעָ֖ה
 
מֵאֵ֥ת
And the king
הַמֶּֽלֶךְ׃
8
Then the king
הַמֶּ֔לֶךְ
returned
שָׁב֩
garden
מִגִּנַּ֨ת
out of the palace
הַבִּיתָ֜ן
 
אֶל
also before me in the house
בַּבָּ֑יִת
of the banquet
מִשְׁתֵּ֣ה
of wine
הַיַּ֗יִן
Haman's
הָמָ֖ן
was fallen
נֹפֵ֔ל
 
עַל
upon the bed
הַמִּטָּה֙
 
אֲשֶׁ֣ר
whereon Esther
אֶסְתֵּ֣ר
 
עָלֶ֔יהָ
was Then said
וַיֹּ֣אמֶר
Then the king
הַמֶּ֔לֶךְ
 
הֲ֠גַם
Will he force
לִכְבּ֧וֹשׁ
 
אֶת
the queen
הַמַּלְכָּ֛ה
 
עִמִּ֖י
also before me in the house
בַּבָּ֑יִת
As the word
הַדָּבָ֗ר
went out
יָצָא֙
mouth
מִפִּ֣י
Then the king
הַמֶּ֔לֶךְ
face
וּפְנֵ֥י
Haman's
הָמָ֖ן
they covered
חָפֽוּ׃
9
said
וַיֹּ֥אמֶר
And Harbonah
חַ֠רְבוֹנָה
one
אֶחָ֨ד
 
מִן
of the chamberlains
הַסָּֽרִיסִ֜ים
before
לִפְנֵ֣י
Then the king
הַמֶּ֖לֶךְ
 
גַּ֣ם
 
הִנֵּֽה
Behold also the gallows
הָעֵ֣ץ
 
אֲשֶׁר
had made
עָשָׂ֪ה
of Haman
הָמָ֔ן
for Mordecai
לְֽמָרְדֳּכַ֞י
 
אֲשֶׁ֧ר
who had spoken
דִּבֶּר
good
ט֣וֹב
 
עַל
Then the king
הַמֶּ֖לֶךְ
standeth
עֹמֵד֙
in the house
בְּבֵ֣ית
of Haman
הָמָ֔ן
high
גָּבֹ֖הַּ
fifty
חֲמִשִּׁ֣ים
cubits
אַמָּ֑ה
said
וַיֹּ֥אמֶר
Then the king
הַמֶּ֖לֶךְ
Hang
תְּלֻ֥הוּ
 
עָלָֽיו׃
10
So they hanged
וַיִּתְלוּ֙
 
אֶת
Haman
הָמָ֔ן
 
עַל
on the gallows
הָעֵ֖ץ
 
אֲשֶׁר
that he had prepared
הֵכִ֣ין
for Mordecai
לְמָרְדֳּכָ֑י
wrath
וַֽחֲמַ֥ת
Then was the king's
הַמֶּ֖לֶךְ
pacified
שָׁכָֽכָה׃