1
 
וְלֹֽא
could
יָכֹ֨ל
Then Joseph
יוֹסֵ֖ף
not refrain
לְהִתְאַפֵּ֗ק
 
לְכֹ֤ל
himself before all them that stood
הַנִּצָּבִים֙
 
עָלָ֔יו
by him and he cried
וַיִּקְרָ֕א
Cause
הוֹצִ֥יאוּ
 
כָל
every man
אִישׁ֙
 
מֵֽעָלָ֑י
 
וְלֹא
from me And there stood
עָ֤מַד
every man
אִישׁ֙
 
אִתּ֔וֹ
made himself known
בְּהִתְוַדַּ֥ע
Then Joseph
יוֹסֵ֖ף
 
אֶל
unto his brethren
אֶחָֽיו׃
2
aloud
וַיִּתֵּ֥ן
 
אֶת
And he wept
קֹל֖וֹ
 
בִּבְכִ֑י
heard
וַיִּשְׁמַ֖ע
 
מִצְרַ֔יִם
heard
וַיִּשְׁמַ֖ע
and the house
בֵּ֥ית
of Pharaoh
פַּרְעֹֽה׃
3
said
וַיֹּ֨אמֶר
And Joseph
יוֹסֵ֔ף
 
אֶל
And his brethren
אֶחָיו֙
 
אֲנִ֣י
And Joseph
יוֹסֵ֔ף
 
הַע֥וֹד
doth my father
אָבִ֖י
yet live
חָ֑י
 
וְלֹֽא
could
יָכְל֤וּ
And his brethren
אֶחָיו֙
not answer
לַֽעֲנ֣וֹת
 
אֹת֔וֹ
 
כִּ֥י
him for they were troubled
נִבְהֲל֖וּ
at his presence
מִפָּנָֽיו׃
4
And he said
וַיֹּ֗אמֶר
And Joseph
יוֹסֵ֣ף
 
אֶל
unto his brethren
אֲחִיכֶ֔ם
Come near
וַיִּגָּ֑שׁוּ
 
נָ֥א
 
אֵלַ֖י
Come near
וַיִּגָּ֑שׁוּ
And he said
וַיֹּ֗אמֶר
 
אֲנִי֙
And Joseph
יוֹסֵ֣ף
unto his brethren
אֲחִיכֶ֔ם
 
אֲשֶׁר
whom ye sold
מְכַרְתֶּ֥ם
 
אֹתִ֖י
into Egypt
מִצְרָֽיְמָה׃
5
 
וְעַתָּ֣ה׀
 
אַל
Now therefore be not grieved
תֵּעָ֣צְב֗וּ
 
וְאַל
nor angry
יִ֙חַר֙
with yourselves
בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם
 
כִּֽי
that ye sold
מְכַרְתֶּ֥ם
 
אֹתִ֖י
 
הֵ֑נָּה
 
כִּ֣י
to preserve life
לְמִֽחְיָ֔ה
did send
שְׁלָחַ֥נִי
me hither for God
אֱלֹהִ֖ים
me before you
לִפְנֵיכֶֽם׃
6
 
כִּי
 
זֶ֛ה
For these two years
שָׁנִ֔ים
hath the famine
הָֽרָעָ֖ב
been in
בְּקֶ֣רֶב
the land
הָאָ֑רֶץ
 
וְעוֹד֙
and yet there are five
חָמֵ֣שׁ
For these two years
שָׁנִ֔ים
 
אֲשֶׁ֥ר
in the which there shall neither
אֵין
be earing
חָרִ֖ישׁ
nor harvest
וְקָצִּֽיר׃
7
sent
וַיִּשְׁלָחֵ֤נִי
And God
אֱלֹהִים֙
me before you
לִפְנֵיכֶ֔ם
to preserve
לָשׂ֥וּם
 
לָכֶ֛ם
you a posterity
שְׁאֵרִ֖ית
in the earth
בָּאָ֑רֶץ
and to save your lives
וּלְהַֽחֲי֣וֹת
 
לָכֶ֔ם
deliverance
לִפְלֵיטָ֖ה
by a great
גְּדֹלָֽה׃
8
 
וְעַתָּ֗ה
 
לֹֽא
 
אַתֶּ֞ם
So now it was not you that sent
שְׁלַחְתֶּ֤ם
 
אֹתִי֙
 
הֵ֔נָּה
 
כִּ֖י
me hither but God
הָֽאֱלֹהִ֑ים
and he hath made
וַיְשִׂימֵ֨נִֽי
me a father
לְאָ֜ב
to Pharaoh
לְפַרְעֹ֗ה
and lord
וּלְאָדוֹן֙
 
לְכָל
of all his house
בֵּית֔וֹ
and a ruler
וּמֹשֵׁ֖ל
 
בְּכָל
throughout all the land
אֶ֥רֶץ
of Egypt
מִצְרָֽיִם׃
9
Haste
מַֽהֲרוּ֮
ye and go up
וַֽעֲל֣וּ
 
אֶל
to my father
אָבִי֒
and say
אָמַר֙
 
אֵלָ֗יו
 
כֹּ֤ה
and say
אָמַר֙
thy son
בִּנְךָ֣
Joseph
יוֹסֵ֔ף
hath made
שָׂמַ֧נִי
God
אֱלֹהִ֛ים
me lord
לְאָד֖וֹן
 
לְכָל
of all Egypt
מִצְרָ֑יִם
come down
רְדָ֥ה
 
אֵלַ֖י
 
אַֽל
unto me tarry
תַּעֲמֹֽד׃
10
And thou shalt dwell
וְיָֽשַׁבְתָּ֣
in the land
בְאֶֽרֶץ
of Goshen
גֹּ֗שֶׁן
 
וְהָיִ֤יתָ
and thou shalt be near
קָרוֹב֙
 
אֵלַ֔י
 
אַתָּ֕ה
and thy children's
בָנֶ֑יךָ
and thy children's
בָנֶ֑יךָ
and thy children's
בָנֶ֑יךָ
and thy flocks
וְצֹֽאנְךָ֥
and thy herds
וּבְקָֽרְךָ֖
 
וְכָל
 
אֲשֶׁר
 
לָֽךְ׃
11
And there will I nourish
וְכִלְכַּלְתִּ֤י
 
אֹֽתְךָ֙
 
שָׁ֔ם
 
כִּי
 
ע֛וֹד
thee for yet there are five
חָמֵ֥שׁ
years
שָׁנִ֖ים
of famine
רָעָ֑ב
 
פֶּן
and all that thou hast come to poverty
תִּוָּרֵ֛שׁ
 
אַתָּ֥ה
lest thou and thy household
וּבֵֽיתְךָ֖
 
וְכָל
 
אֲשֶׁר
 
לָֽךְ׃
12
 
וְהִנֵּ֤ה
And behold your eyes
וְעֵינֵ֖י
see
רֹא֔וֹת
And behold your eyes
וְעֵינֵ֖י
of my brother
אָחִ֣י
Benjamin
בִנְיָמִ֑ין
 
כִּי
that it is my mouth
פִ֖י
that speaketh
הַֽמְדַבֵּ֥ר
 
אֲלֵיכֶֽם׃
13
And ye shall tell
וְהִגַּדְתֶּ֣ם
my father
אָבִ֖י
 
אֶת
 
כָּל
of all my glory
כְּבוֹדִי֙
in Egypt
בְּמִצְרַ֔יִם
 
וְאֵ֖ת
 
כָּל
 
אֲשֶׁ֣ר
and of all that ye have seen
רְאִיתֶ֑ם
and ye shall haste
וּמִֽהַרְתֶּ֛ם
and bring down
וְהֽוֹרַדְתֶּ֥ם
 
אֶת
my father
אָבִ֖י
 
הֵֽנָּה׃
14
And he fell
וַיִּפֹּ֛ל
 
עַל
neck
צַוָּארָֽיו׃
Benjamin's
וּבִנְיָמִ֔ן
upon his brother
אָחִ֖יו
and wept
בָּכָ֖ה
Benjamin's
וּבִנְיָמִ֔ן
and wept
בָּכָ֖ה
 
עַל
neck
צַוָּארָֽיו׃
15
Moreover he kissed
וַיְנַשֵּׁ֥ק
 
לְכָל
all his brethren
אֶחָ֖יו
and wept
וַיֵּ֣בְךְּ
 
עֲלֵהֶ֑ם
upon them and after
וְאַ֣חֲרֵי
 
כֵ֔ן
talked
דִּבְּר֥וּ
all his brethren
אֶחָ֖יו
 
אִתּֽוֹ׃
16
And the fame
וְהַקֹּ֣ל
thereof was heard
נִשְׁמַ֗ע
house
בֵּ֤ית
Pharaoh
פַרְעֹ֔ה
saying
לֵאמֹ֔ר
are come
בָּ֖אוּ
brethren
אֲחֵ֣י
Joseph's
יוֹסֵ֑ף
and it pleased
וַיִּיטַב֙
and
וּבְעֵינֵ֖י
Pharaoh
פַרְעֹ֔ה
and
וּבְעֵינֵ֖י
his servants
עֲבָדָֽיו׃
17
Say
אֱמֹ֥ר
And Pharaoh
פַּרְעֹה֙
 
אֶל
unto Joseph
יוֹסֵ֔ף
Say
אֱמֹ֥ר
 
אֶל
unto thy brethren
אַחֶ֖יךָ
 
זֹ֣את
This do
עֲשׂ֑וּ
ye lade
טַֽעֲנוּ֙
 
אֶת
your beasts
בְּעִ֣ירְכֶ֔ם
 
וּלְכוּ
get
בֹ֖אוּ
you unto the land
אַ֥רְצָה
of Canaan
כְּנָֽעַן׃
18
And take
וּקְח֧וּ
 
אֶת
your father
אֲבִיכֶ֛ם
 
וְאֶת
and your households
בָּֽתֵּיכֶ֖ם
and come
וּבֹ֣אוּ
 
אֵלָ֑י
unto me and I will give
וְאֶתְּנָ֣ה
 
לָכֶ֗ם
 
אֶת
you the good
טוּב֙
of the land
הָאָֽרֶץ׃
of Egypt
מִצְרַ֔יִם
and ye shall eat
וְאִכְל֖וּ
 
אֶת
the fat
חֵ֥לֶב
of the land
הָאָֽרֶץ׃
19
 
וְאַתָּ֥ה
Now thou art commanded
צֻוֵּ֖יתָה
 
זֹ֣את
this do
עֲשׂ֑וּ
ye take
קְחוּ
 
לָכֶם֩
out of the land
מֵאֶ֨רֶץ
of Egypt
מִצְרַ֜יִם
you wagons
עֲגָל֗וֹת
for your little ones
לְטַפְּכֶם֙
and for your wives
וְלִנְשֵׁיכֶ֔ם
and bring
וּנְשָׂאתֶ֥ם
 
אֶת
your father
אֲבִיכֶ֖ם
and come
וּבָאתֶֽם׃
20
Also
וְעֵ֣ינְכֶ֔ם
 
אַל
regard
תָּחֹ֖ס
 
עַל
not your stuff
כְּלֵיכֶ֑ם
 
כִּי
for the good
ט֛וּב
 
כָּל
of all the land
אֶ֥רֶץ
of Egypt
מִצְרַ֖יִם
 
לָכֶ֥ם
 
הֽוּא׃
21
did
וַיַּֽעֲשׂוּ
 
כֵן֙
And the children
בְּנֵ֣י
of Israel
יִשְׂרָאֵ֔ל
and gave
וַיִּתֵּ֥ן
 
לָהֶ֥ם
so and Joseph
יוֹסֵ֛ף
them wagons
עֲגָל֖וֹת
 
עַל
according to the commandment
פִּ֣י
of Pharaoh
פַרְעֹ֑ה
and gave
וַיִּתֵּ֥ן
 
לָהֶ֛ם
them provision
צֵדָ֖ה
for the way
לַדָּֽרֶךְ׃
22
 
לְכֻלָּ֥ם
To all of them he gave
נָתַן֙
 
לָאִ֖ישׁ
changes
חֲלִפֹ֥ת
of raiment
שְׂמָלֹֽת׃
but to Benjamin
וּלְבִנְיָמִ֤ן
To all of them he gave
נָתַן֙
three
שְׁלֹ֣שׁ
hundred
מֵא֣וֹת
pieces of silver
כֶּ֔סֶף
and five
וְחָמֵ֖שׁ
changes
חֲלִפֹ֥ת
of raiment
שְׂמָלֹֽת׃
23
And to his father
לְאָבִ֖יו
he sent
שָׁלַ֤ח
after this
כְּזֹאת֙
and ten
וְעֶ֣שֶׂר
she asses
חֲמֹרִ֔ים
laden
נֹֽ֠שְׂאֹת
with the good things
מִטּ֣וּב
of Egypt
מִצְרָ֑יִם
and ten
וְעֶ֣שֶׂר
asses
אֲתֹנֹ֡ת
laden
נֹֽ֠שְׂאֹת
with corn
בָּ֣ר
and bread
וָלֶ֧חֶם
and meat
וּמָז֛וֹן
And to his father
לְאָבִ֖יו
by the way
לַדָּֽרֶךְ׃
24
So he sent
וַיְשַׁלַּ֥ח
 
אֶת
his brethren
אֶחָ֖יו
 
וַיֵּלֵ֑כוּ
and he said
וַיֹּ֣אמֶר
 
אֲלֵהֶ֔ם
 
אַֽל
unto them See that ye fall not out
תִּרְגְּז֖וּ
by the way
בַּדָּֽרֶךְ׃
25
And they went up
וַֽיַּעֲל֖וּ
out of Egypt
מִמִּצְרָ֑יִם
and came
וַיָּבֹ֙אוּ֙
into the land
אֶ֣רֶץ
of Canaan
כְּנַ֔עַן
 
אֶֽל
unto Jacob
יַעֲקֹ֖ב
their father
אֲבִיהֶֽם׃
26
And told
וַיַּגִּ֨דוּ
 
ל֜וֹ
him saying
לֵאמֹ֗ר
 
ע֚וֹד
Joseph
יוֹסֵ֣ף
is yet alive
חַ֔י
 
וְכִֽי
 
ה֥וּא
and he is governor
מֹשֵׁ֖ל
 
בְּכָל
over all the land
אֶ֣רֶץ
of Egypt
מִצְרָ֑יִם
fainted
וַיָּ֣פָג
And Jacob's heart
לִבּ֔וֹ
 
כִּ֥י
 
לֹֽא
for he believed
הֶאֱמִ֖ין
 
לָהֶֽם׃
27
And they told
דִּבֶּ֣ר
 
אֵלָ֗יו
 
אֵ֣ת
 
כָּל
him all the words
דִּבְרֵ֤י
of Joseph
יוֹסֵ֖ף
 
אֲשֶׁ֣ר
And they told
דִּבֶּ֣ר
 
אֲלֵהֶ֔ם
unto them and when he saw
וַיַּרְא֙
 
אֶת
the wagons
הָ֣עֲגָל֔וֹת
 
אֲשֶׁר
had sent
שָׁלַ֥ח
of Joseph
יוֹסֵ֖ף
to carry
לָשֵׂ֣את
 
אֹת֑וֹ
revived
וַתְּחִ֕י
him the spirit
ר֖וּחַ
of Jacob
יַֽעֲקֹ֥ב
their father
אֲבִיהֶֽם׃
28
said
וַיֹּ֙אמֶר֙
And Israel
יִשְׂרָאֵ֔ל
It is enough
רַ֛ב
 
עוֹד
Joseph
יוֹסֵ֥ף
my son
בְּנִ֖י
is yet alive
חָ֑י
 
אֵֽלְכָ֥ה
and see him
וְאֶרְאֶ֖נּוּ
 
בְּטֶ֥רֶם
before I die
אָמֽוּת׃