1
Open
פְּתַ֥ח
O Lebanon
לְבָנ֖וֹן
thy doors
דְּלָתֶ֑יךָ
may devour
וְתֹאכַ֥ל
that the fire
אֵ֖שׁ
thy cedars
בַּאֲרָזֶֽיךָ׃
2
Howl
הֵילִ֙ילוּ֙
fir tree
בְּרוֹשׁ֙
 
כִּֽי
is fallen
נָ֣פַל
for the cedar
אֶ֔רֶז
 
אֲשֶׁ֥ר
because the mighty
אַדִּרִ֖ים
are spoiled
שֻׁדָּ֑דוּ
Howl
הֵילִ֙ילוּ֙
O ye oaks
אַלּוֹנֵ֣י
of Bashan
בָשָׁ֔ן
 
כִּ֥י
is come down
יָרַ֖ד
for the forest
יַ֥עַר
of the vintage
הַבָּצִֽור׃
3
There is a voice
ק֚וֹל
of the howling
יִֽלְלַ֣ת
of the shepherds
הָרֹעִ֔ים
 
כִּ֥י
is spoiled
שֻׁדַּ֖ד
for their glory
אַדַּרְתָּ֑ם
There is a voice
ק֚וֹל
of the roaring
שַׁאֲגַ֣ת
of young lions
כְּפִירִ֔ים
 
כִּ֥י
is spoiled
שֻׁדַּ֖ד
for the pride
גְּא֥וֹן
of Jordan
הַיַּרְדֵּֽן׃
4
 
כֹּ֥ה
Thus saith
אָמַ֖ר
the LORD
יְהוָ֣ה
my God
אֱלֹהָ֑י
Feed
רְעֵ֖ה
 
אֶת
the flock
צֹ֥אן
of the slaughter
הַהֲרֵגָֽה׃
5
 
אֲשֶׁ֨ר
Whose possessors
קֹנֵיהֶ֤ן
slay
יַֽהַרְגֻן֙
 
וְלֹ֣א
them and hold themselves not guilty
יֶאְשָׁ֔מוּ
and they that sell
וּמֹכְרֵיהֶ֣ן
them say
יֹאמַ֔ר
Blessed
בָּר֥וּךְ
be the LORD
יְהוָ֖ה
for I am rich
וַאעְשִׁ֑ר
and their own shepherds
וְרֹ֣עֵיהֶ֔ם
 
לֹ֥א
pity
יַחְמ֖וֹל
 
עֲלֵיהֶֽן׃
6
 
כִּ֠י
 
לֹ֣א
For I will no more pity
אֶחְמ֥וֹל
 
ע֛וֹד
 
עַל
the inhabitants
יֹשְׁבֵ֥י
of the land
הָאָ֔רֶץ
saith
נְאֻם
the LORD
יְהוָ֑ה
 
וְהִנֵּ֨ה
 
אָנֹכִ֜י
but lo I will deliver
מַמְצִ֣יא
 
אֶת
the men
הָאָדָ֗ם
every one
אִ֤ישׁ
and into the hand
מִיָּדָֽם׃
into his neighbour's
רֵעֵ֙הוּ֙
and into the hand
מִיָּדָֽם׃
of his king
מַלְכּ֔וֹ
and they shall smite
וְכִתְּתוּ֙
 
אֶת
of the land
הָאָ֔רֶץ
 
וְלֹ֥א
I will not deliver
אַצִּ֖יל
and into the hand
מִיָּדָֽם׃
7
And I will feed
וָאֶרְעֶ֖ה
 
אֶת
of the flock
הַצֹּֽאן׃
of slaughter
הַֽהֲרֵגָ֔ה
even you
לָכֵ֖ן
O poor
עֲנִיֵּ֣י
of the flock
הַצֹּֽאן׃
And I took
וָאֶקַּֽח
 
לִ֞י
unto me two
שְׁנֵ֣י
staves
מַקְל֗וֹת
and the other
וּלְאַחַד֙
I called
קָרָ֣אתִי
Beauty
נֹ֙עַם֙
and the other
וּלְאַחַד֙
I called
קָרָ֣אתִי
 
חֹֽבְלִ֔ים
And I will feed
וָאֶרְעֶ֖ה
 
אֶת
of the flock
הַצֹּֽאן׃
8
also I cut off
וָאַכְחִ֛ד
 
אֶת
Three
שְׁלֹ֥שֶׁת
shepherds
הָרֹעִ֖ים
month
בְּיֶ֣רַח
in one
אֶחָ֑ד
lothed
וַתִּקְצַ֤ר
and my soul
נַפְשָׁ֖ם
 
בָּהֶ֔ם
 
וְגַם
and my soul
נַפְשָׁ֖ם
also abhorred
בָּחֲלָ֥ה
 
בִֽי׃
9
Then said
וָאֹמַ֕ר
 
לֹ֥א
I I will not feed
אֶרְעֶ֖ה
 
אֶתְכֶ֑ם
let it die
תָמ֗וּת
let it die
תָמ֗וּת
and that that is to be cut off
תִּכָּחֵ֔ד
and that that is to be cut off
תִּכָּחֵ֔ד
and let the rest
וְהַ֨נִּשְׁאָר֔וֹת
eat
תֹּאכַ֕לְנָה
every one
אִשָּׁ֖ה
 
אֶת
the flesh
בְּשַׂ֥ר
of another
רְעוּתָֽהּ׃
10
And I took
וָאֶקַּ֤ח
 
אֶת
my staff
מַקְלִי֙
 
אֶת
even Beauty
נֹ֔עַם
and cut it asunder
וָאֶגְדַּ֖ע
 
אֹת֑וֹ
that I might break
לְהָפֵיר֙
 
אֶת
my covenant
בְּרִיתִ֔י
 
אֲשֶׁ֥ר
which I had made
כָּרַ֖תִּי
 
אֶת
 
כָּל
with all the people
הָעַמִּֽים׃
11
And it was broken
וַתֻּפַ֖ר
in that day
בַּיּ֣וֹם
 
הַה֑וּא
upon me knew
וַיֵּדְע֨וּ
 
כֵ֜ן
and so the poor
עֲנִיֵּ֤י
of the flock
הַצֹּאן֙
that waited
הַשֹּׁמְרִ֣ים
 
אֹתִ֔י
 
כִּ֥י
that it was the word
דְבַר
of the LORD
יְהוָ֖ה
 
הֽוּא׃
12
And I said
וָאֹמַ֣ר
 
אֲלֵיהֶ֗ם
 
אִם
good
ט֧וֹב
unto them If ye think
בְּעֵינֵיכֶ֛ם
give
הָב֥וּ
for my price
שְׂכָרִ֖י
 
וְאִם
 
לֹ֣א׀
and if not forbear
חֲדָ֑לוּ
So they weighed
וַיִּשְׁקְל֥וּ
 
אֶת
for my price
שְׂכָרִ֖י
thirty
שְׁלֹשִׁ֥ים
pieces of silver
כָּֽסֶף׃
13
said
וַיֹּ֨אמֶר
And the LORD
יְהוָ֖ה
 
אֵלַ֗י
and cast
וָאַשְׁלִ֥יךְ
 
אֶל
it unto the potter
הַיּוֹצֵֽר׃
a goodly
אֶ֣דֶר
price
הַיְקָ֔ר
 
אֲשֶׁ֥ר
that I was prised
יָקַ֖רְתִּי
 
מֵֽעֲלֵיהֶ֑ם
at of them And I took
וָֽאֶקְחָה֙
the thirty
שְׁלֹשִׁ֣ים
pieces of silver
הַכֶּ֔סֶף
and cast
וָאַשְׁלִ֥יךְ
 
אֹת֛וֹ
in the house
בֵּ֥ית
And the LORD
יְהוָ֖ה
 
אֶל
it unto the potter
הַיּוֹצֵֽר׃
14
Then I cut asunder
וָֽאֶגְדַּע֙
 
אֶת
staff
מַקְלִ֣י
mine other
הַשֵּׁנִ֔י
 
אֵ֖ת
 
הַחֹֽבְלִ֑ים
that I might break
לְהָפֵר֙
 
אֶת
the brotherhood
הָֽאַחֲוָ֔ה
 
בֵּ֥ין
between Judah
יְהוּדָ֖ה
 
וּבֵ֥ין
and Israel
יִשְׂרָאֵֽל׃
15
said
וַיֹּ֥אמֶר
And the LORD
יְהוָ֖ה
 
אֵלָ֑י
 
ע֣וֹד
unto me Take
קַח
 
לְךָ֔
unto thee yet the instruments
כְּלִ֖י
shepherd
רֹעֶ֥ה
of a foolish
אֱוִלִֽי׃
16
 
כִּ֣י
 
הִנֵּֽה
 
אָנֹכִי֩
For lo I will raise up
מֵקִ֨ים
a shepherd
רֹעֶ֜ה
in the land
בָּאָ֗רֶץ
those that be cut off
הַנִּכְחָד֤וֹת
 
לֹֽא
which shall not visit
יִפְקֹד֙
the young one
הַנַּ֣עַר
 
לֹֽא
neither shall seek
יְבַקֵּ֔שׁ
that that is broken
וְהַנִּשְׁבֶּ֖רֶת
 
לֹ֣א
nor heal
יְרַפֵּ֑א
that that standeth
הַנִּצָּבָה֙
 
לֹ֣א
nor feed
יְכַלְכֵּ֔ל
the flesh
וּבְשַׂ֤ר
of the fat
הַבְּרִיאָה֙
still but he shall eat
יֹאכַ֔ל
their claws
וּפַרְסֵיהֶ֖ן
and tear
יְפָרֵֽק׃
17
Woe
ה֣וֹי
shepherd
רֹעִ֤י
to the idol
הָֽאֱלִיל֙
that leaveth
עֹזְבִ֣י
the flock
הַצֹּ֔אן
the sword
חֶ֥רֶב
 
עַל
his arm
זְרֹעוֹ֙
 
וְעַל
eye
וְעֵ֥ין
and his right
יְמִינ֖וֹ
his arm
זְרֹעוֹ֙
dried up
תִּיבָ֔שׁ
dried up
תִּיבָ֔שׁ
eye
וְעֵ֥ין
and his right
יְמִינ֖וֹ
darkened
תִכְהֶֽה׃
darkened
תִכְהֶֽה׃