1
The proverbs
מִ֭שְׁלֵי
of Solomon
שְׁלֹמֹ֣ה
the son
בֶן
of David
דָּוִ֑ד
king
מֶ֝֗לֶךְ
of Israel
יִשְׂרָאֵֽל׃
2
To know
לָדַ֣עַת
wisdom
חָכְמָ֣ה
and instruction
וּמוּסָ֑ר
to perceive
לְ֝הָבִ֗ין
the words
אִמְרֵ֥י
of understanding
בִינָֽה׃
3
To receive
לָ֭קַחַת
the instruction
מוּסַ֣ר
of wisdom
הַשְׂכֵּ֑ל
justice
צֶ֥דֶק
and judgment
וּ֝מִשְׁפָּ֗ט
and equity
וּמֵֽשָׁרִֽים׃
4
To give
לָתֵ֣ת
to the simple
לִפְתָאיִ֣ם
subtilty
עָרְמָ֑ה
to the young man
לְ֝נַ֗עַר
knowledge
דַּ֣עַת
and discretion
וּמְזִמָּֽה׃
5
man will hear
יִשְׁמַ֣ע
A wise
חָ֭כָם
and will increase
וְי֣וֹסֶף
learning
לֶ֑קַח
and a man of understanding
וְ֝נָב֗וֹן
unto wise counsels
תַּחְבֻּל֥וֹת
shall attain
יִקְנֶֽה׃
6
To understand
לְהָבִ֣ין
a proverb
מָ֭שָׁל
and the interpretation
וּמְלִיצָ֑ה
the words
דִּבְרֵ֥י
of the wise
חֲ֝כָמִ֗ים
and their dark sayings
וְחִידֹתָֽם׃
7
The fear
יִרְאַ֣ת
of the LORD
יְ֭הוָה
is the beginning
רֵאשִׁ֣ית
of knowledge
דָּ֑עַת
wisdom
חָכְמָ֥ה
and instruction
וּ֝מוּסָ֗ר
but fools
אֱוִילִ֥ים
despise
בָּֽזוּ׃
8
hear
שְׁמַ֣ע
My son
בְּ֭נִי
the instruction
מוּסַ֣ר
of thy father
אָבִ֑יךָ
 
וְאַל
and forsake
תִּ֝טֹּ֗שׁ
not the law
תּוֹרַ֥ת
of thy mother
אִמֶּֽךָ׃
9
 
כִּ֤י׀
For they shall be an ornament
לִוְיַ֤ת
of grace
חֵ֓ן
 
הֵ֬ם
unto thy head
לְרֹאשֶׁ֑ךָ
and chains
וַ֝עֲנָקִ֗ים
about thy neck
לְגַרְגְּרֹתֶֽךָ׃
10
My son
בְּנִ֡י
 
אִם
entice
יְפַתּ֥וּךָ
if sinners
חַ֝טָּאִ֗ים
 
אַל
thee consent
תֹּבֵֽא׃
11
 
אִם
If they say
יֹאמְרוּ֮
 
לְכָ֪ה
 
אִ֫תָּ֥נוּ
with us let us lay wait
נֶאֶרְבָ֥ה
for blood
לְדָ֑ם
let us lurk
נִצְפְּנָ֖ה
privily for the innocent
לְנָקִ֣י
without cause
חִנָּֽם׃
12
Let us swallow them up
נִ֭בְלָעֵם
as the grave
כִּשְׁא֣וֹל
alive
חַיִּ֑ים
and whole
וּ֝תְמִימִ֗ים
as those that go down
כְּי֣וֹרְדֵי
into the pit
בֽוֹר׃
13
 
כָּל
substance
ה֣וֹן
all precious
יָקָ֣ר
We shall find
נִמְצָ֑א
we shall fill
נְמַלֵּ֖א
our houses
בָתֵּ֣ינוּ
with spoil
שָׁלָֽל׃
14
in thy lot
גּ֭וֹרָ֣לְךָ
Cast
תַּפִּ֣יל
among
בְּתוֹכֵ֑נוּ
purse
כִּ֥יס
us let us all have one
אֶ֝חָ֗ד
 
יִהְיֶ֥ה
 
לְכֻלָּֽנוּ׃
15
My son
בְּנִ֗י
 
אַל
 
תֵּלֵ֣ךְ
not thou in the way
בְּדֶ֣רֶךְ
 
אִתָּ֑ם
with them refrain
מְנַ֥ע
thy foot
רַ֝גְלְךָ֗
from their path
מִנְּתִיבָתָֽם׃
16
 
כִּ֣י
For their feet
רַ֭גְלֵיהֶם
to evil
לָרַ֣ע
run
יָר֑וּצוּ
and make haste
וִֽ֝ימַהֲר֗וּ
to shed
לִשְׁפָּךְ
blood
דָּֽם׃
17
 
כִּֽי
Surely in vain
חִ֭נָּם
is spread
מְזֹרָ֣ה
the net
הָרָ֑שֶׁת
in the sight
בְּ֝עֵינֵ֗י
 
כָל
of any bird
בַּ֥עַל
 
כָּנָֽף׃
18
 
וְ֭הֵם
for their own blood
לְדָמָ֣ם
And they lay wait
יֶאֱרֹ֑בוּ
they lurk privily
יִ֝צְפְּנ֗וּ
for their own lives
לְנַפְשֹׁתָֽם׃
19
 
כֵּ֗ן
So are the ways
אָ֭רְחוֹת
 
כָּל
of every one that is greedy
בֹּ֣צֵֽעַ
of gain
בָּ֑צַע
 
אֶת
the life
נֶ֖פֶשׁ
of the owners
בְּעָלָ֣יו
which taketh away
יִקָּֽח׃
20
Wisdom
חָ֭כְמוֹת
without
בַּח֣וּץ
crieth
תָּרֹ֑נָּה
in the streets
בָּ֝רְחֹב֗וֹת
she uttereth
תִּתֵּ֥ן
her voice
קוֹלָֽהּ׃
21
in the chief place
בְּרֹ֥אשׁ
of concourse
הֹמִיּ֗וֹת
She crieth
תִּ֫קְרָ֥א
in the openings
בְּפִתְחֵ֖י
of the gates
שְׁעָרִ֥ים
in the city
בָּעִ֗יר
her words
אֲמָרֶ֥יהָ
she uttereth
תֹאמֵֽר׃
22
 
עַד
 
מָתַ֣י׀
How long ye simple ones
פֶ֥תִי
will ye love
תְּֽאֵהֲב֫וּ
How long ye simple ones
פֶ֥תִי
and the scorners
וְלֵצִ֗ים
in their scorning
לָ֭צוֹן
delight
חָמְד֣וּ
 
לָהֶ֑ם
and fools
וּ֝כְסִילִ֗ים
hate
יִשְׂנְאוּ
knowledge
דָֽעַת׃
23
Turn
תָּשׁ֗וּבוּ
you at my reproof
לְֽת֫וֹכַחְתִּ֥י
 
הִנֵּ֤ה
behold I will pour out
אַבִּ֣יעָה
 
לָכֶ֣ם
my spirit
רוּחִ֑י
unto you I will make known
אוֹדִ֖יעָה
my words
דְבָרַ֣י
 
אֶתְכֶֽם׃
24
 
יַ֣עַן
Because I have called
קָ֭רָאתִי
and ye refused
וַתְּמָאֵ֑נוּ
I have stretched out
נָטִ֥יתִי
my hand
יָ֝דִ֗י
 
וְאֵ֣ין
and no man regarded
מַקְשִֽׁיב׃
25
But ye have set at nought
וַתִּפְרְע֥וּ
 
כָל
all my counsel
עֲצָתִ֑י
none of my reproof
וְ֝תוֹכַחְתִּ֗י
 
לֹ֣א
and would
אֲבִיתֶֽם׃
26
 
גַּם
 
אֲ֭נִי
at your calamity
בְּאֵידְכֶ֣ם
I also will laugh
אֶשְׂחָ֑ק
I will mock
אֶ֝לְעַ֗ג
cometh
בְּבֹ֣א
when your fear
פַחְדְּכֶֽם׃
27
cometh
בְּבֹ֥א
 
כְשׁאָ֨וה׀
When your fear
פַּחְדְּכֶ֗ם
and your destruction
וְֽ֭אֵידְכֶם
as a whirlwind
כְּסוּפָ֣ה
cometh
יֶאֱתֶ֑ה
cometh
בְּבֹ֥א
 
עֲ֝לֵיכֶ֗ם
when distress
צָרָ֥ה
and anguish
וְצוּקָֽה׃
28
 
אָ֣ז
Then shall they call
יִ֭קְרָאֻנְנִי
 
וְלֹ֣א
upon me but I will not answer
אֶֽעֱנֶ֑ה
they shall seek me early
יְ֝שַׁחֲרֻ֗נְנִי
 
וְלֹ֣א
but they shall not find
יִמְצָאֻֽנְנִי׃
29
 
תַּ֭חַת
 
כִּי
For that they hated
שָׂ֣נְאוּ
knowledge
דָ֑עַת
the fear
וְיִרְאַ֥ת
of the LORD
יְ֝הוָֹ֗ה
 
לֹ֣א
and did not choose
בָחָֽרוּ׃
30
 
לֹא
They would
אָב֥וּ
none of my counsel
לַעֲצָתִ֑י
they despised
נָ֝אֲצ֗וּ
 
כָּל
all my reproof
תּוֹכַחְתִּֽי׃
31
Therefore shall they eat
וְֽ֭יֹאכְלוּ
of the fruit
מִפְּרִ֣י
of their own way
דַרְכָּ֑ם
with their own devices
וּֽמִמֹּעֲצֹ֖תֵיהֶ֣ם
and be filled
יִשְׂבָּֽעוּ׃
32
 
כִּ֤י
For the turning away
מְשׁוּבַ֣ת
of the simple
פְּתָיִ֣ם
shall slay
תַּֽהַרְגֵ֑ם
them and the prosperity
וְשַׁלְוַ֖ת
of fools
כְּסִילִ֣ים
shall destroy
תְּאַבְּדֵֽם׃
33
But whoso hearkeneth
וְשֹׁמֵ֣עַֽ
 
לִ֭י
unto me shall dwell
יִשְׁכָּן
safely
בֶּ֑טַח
and shall be quiet
וְ֝שַׁאֲנַ֗ן
from fear
מִפַּ֥חַד
of evil
רָעָֽה׃