1
Better
ט֤וֹב
morsel
פַּ֣ת
is a dry
חֲ֭רֵבָה
and quietness
וְשַׁלְוָה
 
בָ֑הּ
therewith than an house
מִ֝בַּ֗יִת
full
מָלֵ֥א
of sacrifices
זִבְחֵי
with strife
רִֽיב׃
2
servant
עֶֽבֶד
A wise
מַשְׂכִּ֗יל
shall have rule
יִ֭מְשֹׁל
over a son
בְּבֵ֣ן
that causeth shame
מֵבִ֑ישׁ
among
וּבְת֥וֹךְ
the brethren
אַ֝חִ֗ים
and shall have part
יַחֲלֹ֥ק
of the inheritance
נַחֲלָֽה׃
3
The fining pot
מַצְרֵ֣ף
is for silver
לַ֭כֶּסֶף
and the furnace
וְכ֣וּר
for gold
לַזָּהָ֑ב
trieth
וּבֹחֵ֖ן
the hearts
לִבּ֣וֹת
but the LORD
יְהוָֽה׃
4
A wicked doer
מֵ֭רַע
giveth heed
מַקְשִׁ֣יב
 
עַל
lips
שְׂפַת
to false
אָ֑וֶן
and a liar
שֶׁ֥קֶר
giveth ear
מֵ֝זִין
 
עַל
tongue
לְשׁ֥וֹן
to a naughty
הַוֹּֽת׃
5
Whoso mocketh
לֹעֵ֣ג
the poor
לָ֭רָשׁ
reproacheth
חֵרֵ֣ף
his Maker
עֹשֵׂ֑הוּ
and he that is glad
שָׂמֵ֥חַ
at calamities
לְ֝אֵ֗יד
 
לֹ֣א
shall not be unpunished
יִנָּקֶֽה׃
6
are the crown
עֲטֶ֣רֶת
of old men
זְ֭קֵנִים
Children's
בָּנִ֣ים
Children's
בָּנִ֣ים
and the glory
וְתִפְאֶ֖רֶת
Children's
בָּנִ֣ים
are their fathers
אֲבוֹתָֽם׃
7
 
לֹא
becometh
נָאוָ֣ה
not a fool
לְנָבָ֣ל
lips
שְׂפַת
Excellent
יֶ֑תֶר
 
אַ֝֗ף
 
כִּֽי
a prince
לְנָדִ֥יב
lips
שְׂפַת
much less do lying
שָֽׁקֶר׃
8
stone
אֶֽבֶן
is as a precious
חֵ֣ן
A gift
הַ֭שֹּׁחַד
in the eyes
בְּעֵינֵ֣י
of him that hath
בְעָלָ֑יו
 
אֶֽל
 
כָּל
 
אֲשֶׁ֖ר
it whithersoever it turneth
יִפְנֶ֣ה
it prospereth
יַשְׂכִּֽיל׃
9
He that covereth
מְֽכַסֶּה
a transgression
פֶּ֭שַׁע
seeketh
מְבַקֵּ֣שׁ
love
אַהֲבָ֑ה
but he that repeateth
וְשֹׁנֶ֥ה
a matter
בְ֝דָבָ֗ר
separateth
מַפְרִ֥יד
very friends
אַלּֽוּף׃
10
entereth
תֵּ֣חַת
A reproof
גְּעָרָ֣ה
more into a wise man
בְמֵבִ֑ין
stripes
מֵהַכּ֖וֹת
into a fool
כְּסִ֣יל
than an hundred
מֵאָֽה׃
11
 
אַךְ
only rebellion
מְרִ֥י
man seeketh
יְבַקֶּשׁ
An evil
רָ֑ע
messenger
וּמַלְאָ֥ךְ
therefore a cruel
אַ֝כְזָרִ֗י
shall be sent
יְשֻׁלַּח
 
בּֽוֹ׃
12
of her whelps meet
פָּג֬וֹשׁ
Let a bear
דֹּ֣ב
robbed
שַׁכּ֣וּל
a man
בְּאִ֑ישׁ
rather than
וְאַל
a fool
כְּ֝סִ֗יל
in his folly
בְּאִוַּלְתּֽוֹ׃
13
Whoso rewardeth
מֵשִׁ֣יב
evil
רָ֝עָ֗ה
 
תַּ֣חַת
for good
טוֹבָ֑ה
 
לֹא
shall not depart
תָמ֥יּשׁ
evil
רָ֝עָ֗ה
from his house
מִבֵּיתֽוֹ׃
14
is as when one letteth out
פּ֣וֹטֵֽר
water
מַ֭יִם
The beginning
רֵאשִׁ֣ית
of strife
מָד֑וֹן
before
וְלִפְנֵ֥י
it be meddled
הִ֝תְגַּלַּ֗ע
contention
הָרִ֥יב
therefore leave off
נְטֽוֹשׁ׃
15
He that justifieth
מַצְדִּ֣יק
the wicked
רָ֭שָׁע
and he that condemneth
וּמַרְשִׁ֣יעַ
the just
צַדִּ֑יק
are abomination
תּוֹעֲבַ֥ת
to the LORD
יְ֝הוָ֗ה
 
גַּם
even they both
שְׁנֵיהֶֽם׃
16
 
לָמָּה
 
זֶּ֣ה
Wherefore is there a price
מְחִ֣יר
in the hand
בְּיַד
of a fool
כְּסִ֑יל
to get
לִקְנ֖וֹת
wisdom
חָכְמָ֣ה
seeing he hath no heart
וְלֶב
 
אָֽיִן׃
17
 
בְּכָל
at all times
עֵ֭ת
loveth
אֹהֵ֣ב
A friend
הָרֵ֑עַ
and a brother
וְאָ֥ח
for adversity
לְ֝צָרָ֗ה
is born
יִוָּלֵֽד׃
18
A man
אָדָ֣ם
void
חֲסַר
of understanding
לֵ֭ב
striketh
תּוֹקֵ֣עַ
hands
כָּ֑ף
and becometh
עֹרֵ֥ב
surety
עֲ֝רֻבָּ֗ה
in the presence
לִפְנֵ֥י
of his friend
רֵעֵֽהוּ׃
19
He loveth
אֹהֵ֣ב
transgression
פֶּ֭שַׁע
He loveth
אֹהֵ֣ב
strife
מַצָּ֑ה
and he that exalteth
מַגְבִּ֥יהַּ
his gate
פִּ֝תְח֗וֹ
seeketh
מְבַקֶּשׁ
destruction
שָֽׁבֶר׃
20
He that hath a froward
עִקֶּשׁ
heart
לֵ֭ב
 
לֹ֣א
findeth
יִמְצָא
no good
ט֑וֹב
and he that hath a perverse
וְנֶהְפָּ֥ךְ
tongue
בִּ֝לְשׁוֹנ֗וֹ
falleth
יִפּ֥וֹל
into mischief
בְּרָעָֽה׃
21
He that begetteth
יֹלֵ֣ד
a fool
כְּ֭סִיל
doeth it to his sorrow
לְת֣וּגָה
 
ל֑וֹ
 
וְלֹֽא
hath no joy
יִ֝שְׂמַ֗ח
and the father
אֲבִ֣י
of a fool
נָבָֽל׃
22
heart
לֵ֣ב
A merry
שָׂ֭מֵחַ
doeth good
יֵיטִ֣יב
like a medicine
גֵּהָ֑ה
spirit
וְר֥וּחַ
but a broken
נְ֝כֵאָ֗ה
drieth
תְּיַבֶּשׁ
the bones
גָּֽרֶם׃
23
a gift
שֹׁ֣חַד
out of the bosom
מֵ֭חֵק
A wicked
רָשָׁ֣ע
man taketh
יִקָּ֑ח
to pervert
לְ֝הַטּ֗וֹת
the ways
אָרְח֥וֹת
of judgment
מִשְׁפָּֽט׃
24
 
אֶת
is before him that hath understanding
פְּנֵ֣י
 
מֵבִ֣ין
Wisdom
חָכְמָ֑ה
but the eyes
וְעֵינֵ֥י
of a fool
כְ֝סִ֗יל
are in the ends
בִּקְצֵה
of the earth
אָֽרֶץ׃
25
is a grief
כַּ֣עַס
to his father
לְ֭אָבִיו
son
בֵּ֣ן
A foolish
כְּסִ֑יל
and bitterness
וּ֝מֶ֗מֶר
to her that bare
לְיוֹלַדְתּֽוֹ׃
26
 
גַּ֤ם
Also to punish
עֲנ֣וֹשׁ
the just
לַצַּדִּ֣יק
 
לֹא
is not good
ט֑וֹב
nor to strike
לְהַכּ֖וֹת
princes
נְדִיבִ֣ים
 
עַל
for equity
יֹֽשֶׁר׃
27
spareth
חוֹשֵׂ֣ךְ
his words
אֲ֭מָרָיו
He that hath
יוֹדֵ֣עַ
knowledge
דָּ֑עַת
 
וְקַר
 
ר֝וּחַ
and a man
אִ֣ישׁ
of understanding
תְּבוּנָֽה׃
28
 
גַּ֤ם
Even a fool
אֱוִ֣יל
when he holdeth his peace
מַ֭חֲרִישׁ
wise
חָכָ֣ם
is counted
יֵחָשֵׁ֑ב
and he that shutteth
אֹטֵ֖ם
his lips
שְׂפָתָ֣יו
is esteemed a man of understanding
נָבֽוֹן׃