1
My son
בְּ֭נִי
unto my wisdom
לְחָכְמָתִ֣י
attend
הַקְשִׁ֑יבָה
to my understanding
לִ֝תְבוּנָתִ֗י
and bow
הַט
thine ear
אָזְנֶֽךָ׃
2
That thou mayest regard
לִשְׁמֹ֥ר
discretion
מְזִמּ֑וֹת
knowledge
וְ֝דַ֗עַת
and that thy lips
שְׂפָתֶ֥יךָ
may keep
יִנְצֹֽרוּ׃
3
 
כִּ֤י
as an honeycomb
נֹ֣פֶת
woman drop
תִּ֭טֹּפְנָה
For the lips
שִׂפְתֵ֣י
of a strange
זָרָ֑ה
is smoother
וְחָלָ֖ק
than oil
מִשֶּׁ֣מֶן
and her mouth
חִכָּֽהּ׃
4
But her end
וְֽ֭אַחֲרִיתָהּ
is bitter
מָרָ֣ה
as wormwood
כַֽלַּעֲנָ֑ה
sharp
חַ֝דָּ֗ה
sword
כְּחֶ֣רֶב
as a twoedged
פִּיּֽוֹת׃
5
Her feet
רַ֭גְלֶיהָ
go down
יֹרְד֣וֹת
to death
מָ֑וֶת
on hell
שְׁ֝א֗וֹל
her steps
צְעָדֶ֥יהָ
take hold
יִתְמֹֽכוּ׃
6
the path
אֹ֣רַח
of life
חַ֭יִּים
 
פֶּן
Lest thou shouldest ponder
תְּפַלֵּ֑ס
are moveable
נָע֥וּ
her ways
מַ֝עְגְּלֹתֶ֗יהָ
 
לֹ֣א
that thou canst not know
תֵדָֽע׃
7
 
וְעַתָּ֣ה
me now therefore O ye children
בָ֭נִים
Hear
שִׁמְעוּ
 
לִ֑י
 
וְאַל
and depart
תָּ֝ס֗וּרוּ
not from the words
מֵאִמְרֵי
of my mouth
פִֽי׃
8
Remove
הַרְחֵ֣ק
 
מֵעָלֶ֣יהָ
thy way
דַרְכֶּ֑ךָ
 
וְאַל
from her and come not nigh
תִּ֝קְרַ֗ב
 
אֶל
the door
פֶּ֥תַח
of her house
בֵּיתָֽהּ׃
9
 
פֶּן
Lest thou give
תִּתֵּ֣ן
unto others
לַאֲחֵרִ֣ים
thine honour
הוֹדֶ֑ךָ
and thy years
וּ֝שְׁנֹתֶ֗יךָ
unto the cruel
לְאַכְזָרִֽי׃
10
 
פֶּֽן
be filled
יִשְׂבְּע֣וּ
Lest strangers
זָרִ֣ים
with thy wealth
כֹּחֶ֑ךָ
and thy labours
וַ֝עֲצָבֶ֗יךָ
be in the house
בְּבֵ֣ית
of a stranger
נָכְרִֽי׃
11
And thou mourn
וְנָהַמְתָּ֥
at the last
בְאַחֲרִיתֶ֑ךָ
are consumed
בִּכְל֥וֹת
when thy flesh
בְּ֝שָׂרְךָ֗
and thy body
וּשְׁאֵרֶֽךָ׃
12
And say
וְֽאָמַרְתָּ֗
 
אֵ֭יךְ
How have I hated
שָׂנֵ֣אתִי
instruction
מוּסָ֑ר
reproof
וְ֝תוֹכַ֗חַת
despised
נָאַ֥ץ
and my heart
לִבִּֽי׃
13
 
וְֽלֹא
And have not obeyed
שָׁ֭מַעְתִּי
the voice
בְּק֣וֹל
of my teachers
מוֹרָ֑י
to them that instructed
וְ֝לִֽמְלַמְּדַ֗י
 
לֹא
nor inclined
הִטִּ֥יתִי
mine ear
אָזְנִֽי׃
14
I was almost
כִּ֭מְעַט
 
הָיִ֣יתִי
 
בְכָל
in all evil
רָ֑ע
in the midst
בְּת֖וֹךְ
of the congregation
קָהָ֣ל
and assembly
וְעֵדָֽה׃
15
Drink
שְׁתֵה
waters
מַ֥יִם
out of thine own cistern
מִבּוֹרֶ֑ךָ
and running waters
וְ֝נֹזְלִ֗ים
out of
מִתּ֥וֹךְ
thine own well
בְּאֵרֶֽךָ׃
16
be dispersed
יָפ֣וּצוּ
Let thy fountains
מַעְיְנֹתֶ֣יךָ
abroad
ח֑וּצָה
in the streets
בָּ֝רְחֹב֗וֹת
and rivers
פַּלְגֵי
of waters
מָֽיִם׃
17
 
יִֽהְיוּ
 
לְךָ֥
 
לְבַדֶּ֑ךָ
 
וְאֵ֖ין
Let them be only thine own and not strangers
לְזָרִ֣ים
 
אִתָּֽךְ׃
18
 
יְהִֽי
Let thy fountain
מְקוֹרְךָ֥
be blessed
בָר֑וּךְ
and rejoice
וּ֝שְׂמַ֗ח
with the wife
מֵאֵ֥שֶׁת
of thy youth
נְעוּרֶֽךָ׃
19
hind
אַיֶּ֥לֶת
Let her be as the loving
אֲהָבִ֗ים
roe
וְֽיַעֲלַ֫ת
and pleasant
חֵ֥ן
let her breasts
דַּ֭דֶּיהָ
satisfy
יְרַוֻּ֣ךָ
 
בְכָל
thee at all times
עֵ֑ת
with her love
בְּ֝אַהֲבָתָ֗הּ
and be thou ravished
תִּשְׁגֶּ֥ה
always
תָמִֽיד׃
20
 
וְלָ֤מָּה
be ravished
תִשְׁגֶּ֣ה
And why wilt thou my son
בְנִ֣י
with a strange woman
בְזָרָ֑ה
and embrace
וּ֝תְחַבֵּ֗ק
the bosom
חֵ֣ק
of a stranger
נָכְרִיָּֽה׃
21
 
כִּ֤י
are before
נֹ֨כַח׀
the eyes
עֵינֵ֣י
of the LORD
יְ֭הוָה
For the ways
דַּרְכֵי
of man
אִ֑ישׁ
 
וְֽכָל
all his goings
מַעְגְּלֹתָ֥יו
and he pondereth
מְפַלֵּֽס׃
22
His own iniquities
עֲֽווֹנֹתָ֗יו
shall take
יִלְכְּדֻנ֥וֹ
 
אֶת
the wicked
הָרָשָׁ֑ע
himself and he shall be holden
וּבְחַבְלֵ֥י
of his sins
חַ֝טָּאת֗וֹ
with the cords
יִתָּמֵֽךְ׃
23
 
ה֗וּא
He shall die
יָ֭מוּת
 
בְּאֵ֣ין
without instruction
מוּסָ֑ר
and in the greatness
וּבְרֹ֖ב
of his folly
אִוַּלְתּ֣וֹ
he shall go astray
יִשְׁגֶּֽה׃