1
came
וַיָּבֹ֤אוּ
And the Ziphites
הַזִּפִים֙
 
אֶל
unto Saul
שָׁא֔וּל
to Gibeah
הַגִּבְעָ֖תָה
saying
לֵאמֹ֑ר
 
הֲל֨וֹא
Doth not David
דָוִ֤ד
hide
מִסְתַּתֵּר֙
himself in the hill
בְּגִבְעַ֣ת
of Hachilah
הַֽחֲכִילָ֔ה
 
עַ֖ל
which is before
פְּנֵ֥י
Jeshimon
הַיְשִׁימֹֽן׃
2
arose
וַיָּ֣קָם
Then Saul
שָׁא֗וּל
and went down
וַיֵּ֙רֶד֙
 
אֶל
in the wilderness
בְּמִדְבַּר
of Ziph
זִֽיף׃
 
וְאִתּ֛וֹ
having three
שְׁלֹֽשֶׁת
thousand
אֲלָפִ֥ים
men
אִ֖ישׁ
chosen
בְּחוּרֵ֣י
of Israel
יִשְׂרָאֵ֑ל
with him to seek
לְבַקֵּ֥שׁ
 
אֶת
David
דָּוִ֖ד
in the wilderness
בְּמִדְבַּר
of Ziph
זִֽיף׃
3
pitched
וַיִּ֨חַן
And Saul
שָׁא֛וּל
in the hill
בְּגִבְעַ֣ת
of Hachilah
הַֽחֲכִילָ֗ה
 
אֲשֶׁ֛ר
 
עַל
which is before
פְּנֵ֥י
Jeshimon
הַיְשִׁימֹ֖ן
 
עַל
by the way
הַדָּ֑רֶךְ
But David
וְדָוִד֙
abode
יֹשֵׁ֣ב
him into the wilderness
הַמִּדְבָּֽרָה׃
and he saw
וַיַּ֕רְא
 
כִּ֣י
came
בָ֥א
And Saul
שָׁא֛וּל
after
אַֽחֲרָ֖יו
him into the wilderness
הַמִּדְבָּֽרָה׃
4
therefore sent out
וַיִּשְׁלַ֥ח
David
דָּוִ֖ד
spies
מְרַגְּלִ֑ים
and understood
וַיֵּ֕דַע
 
כִּי
was come
בָ֥א
that Saul
שָׁא֖וּל
 
אֶל
in very deed
נָכֽוֹן׃
5
arose
וַיָּ֣קָם
And David
דָּוִ֗ד
and came
וַיָּבֹא֮
 
אֶֽל
the place
הַמָּקוֹם֙
 
אֲשֶׁ֣ר
had pitched
חֹנִ֥ים
 
שָׁ֣ם
and Saul
וְשָׁאוּל֙
beheld
וַיַּ֣רְא
And David
דָּוִ֗ד
 
אֶת
the place
הַמָּקוֹם֙
 
אֲשֶׁ֣ר
lay
שֹׁכֵ֣ב
 
שָׁ֣ם
and Saul
וְשָׁאוּל֙
and Abner
וְאַבְנֵ֥ר
the son
בֶּן
of Ner
נֵ֖ר
the captain
שַׂר
of his host
צְבָא֑וֹ
and Saul
וְשָׁאוּל֙
lay
שֹׁכֵ֣ב
in the trench
בַּמַּעְגָּ֔ל
and the people
וְהָעָ֖ם
had pitched
חֹנִ֥ים
round about
סְבִֽיבֹתָֽו׃
6
Then answered
וַיַּ֨עַן
David
דָּוִ֜ד
and said
וַיֹּ֣אמֶר
 
אֶל
to Ahimelech
אֲחִימֶ֣לֶךְ
the Hittite
הַֽחִתִּ֗י
 
וְאֶל
And Abishai
אֲבִישַׁ֔י
the son
בֶּן
of Zeruiah
צְרוּיָ֜ה
brother
אֲחִ֤י
to Joab
יוֹאָב֙
and said
וַיֹּ֣אמֶר
 
מִֽי
I will go down
אֵרֵ֥ד
 
אִתִּ֛י
 
אֶל
with me to Saul
שָׁא֖וּל
 
אֶל
to the camp
הַֽמַּחֲנֶ֑ה
and said
וַיֹּ֣אמֶר
And Abishai
אֲבִישַׁ֔י
 
אֲנִ֖י
I will go down
אֵרֵ֥ד
 
עִמָּֽךְ׃
7
came
וַיָּבֹא֩
So David
דָוִ֨ד
and Abishai
וַֽאֲבִישַׁ֥י׀
 
אֶל
and the people
וְהָעָ֔ם
by night
לַיְלָה֒
 
וְהִנֵּ֣ה
and behold Saul
שָׁא֗וּל
lay
שֹֽׁכְבִ֖ים
sleeping
יָשֵׁן֙
within the trench
בַּמַּעְגָּ֔ל
and his spear
וַֽחֲנִית֥וֹ
stuck
מְעוּכָֽה
in the ground
בָאָ֖רֶץ
at his bolster
מְרַֽאֲשֹׁתָ֑ו
but Abner
וְאַבְנֵ֣ר
and the people
וְהָעָ֔ם
lay
שֹֽׁכְבִ֖ים
round about
סְבִֽיבֹתָֽו׃
8
Then said
וַיֹּ֤אמֶר
Abishai
אֲבִישַׁי֙
 
אֶל
to David
דָּוִ֔ד
hath delivered
סִגַּ֨ר
God
אֱלֹהִ֥ים
this day
הַיּ֛וֹם
 
אֶת
thine enemy
אֽוֹיִבְךָ֖
into thine hand
בְּיָדֶ֑ךָ
 
וְעַתָּה֩
now therefore let me smite
אַכֶּ֨נּוּ
 
נָ֜א
him I pray thee with the spear
בַּֽחֲנִ֤ית
even to the earth
וּבָאָ֙רֶץ֙
at once
פַּ֣עַם
 
אַחַ֔ת
 
וְלֹ֥א
and I will not smite him the second time
אֶשְׁנֶ֖ה
 
לֽוֹ׃
9
said
וַיֹּ֧אמֶר
And David
דָּוִ֛ד
 
אֶל
to Abishai
אֲבִישַׁ֖י
 
אַל
Destroy
תַּשְׁחִיתֵ֑הוּ
 
כִּ֠י
 
מִ֣י
him not for who can stretch forth
שָׁלַ֥ח
his hand
יָד֛וֹ
anointed
בִּמְשִׁ֥יחַ
against the LORD'S
יְהוָ֖ה
and be guiltless
וְנִקָּֽה׃
10
said
וַיֹּ֤אמֶר
David
דָּוִד֙
liveth
חַי
furthermore As the LORD
יְהוָ֖ה
 
כִּ֥י
 
אִם
furthermore As the LORD
יְהוָ֖ה
shall smite
יִגָּפֶ֑נּוּ
 
אֽוֹ
him or his day
יוֹמ֤וֹ
shall come
יָבוֹא֙
to die
וָמֵ֔ת
 
א֧וֹ
into battle
בַמִּלְחָמָ֛ה
or he shall descend
יֵרֵ֖ד
and perish
וְנִסְפָּֽה׃
11
forbid
חָלִ֤ילָה
 
לִּי֙
The LORD
יְהוָ֑ה
that I should stretch forth
מִשְּׁלֹ֥חַ
mine hand
יָדִ֖י
anointed
בִּמְשִׁ֣יחַ
The LORD
יְהוָ֑ה
 
וְ֠עַתָּה
but I pray thee take
קַח
 
נָ֨א
 
אֶֽת
thou now the spear
הַחֲנִ֜ית
 
אֲשֶׁ֧ר
that is at his bolster
מְרַֽאֲשֹׁתָ֛ו
 
וְאֶת
and the cruse
צַפַּ֥חַת
of water
הַמַּ֖יִם
 
וְנֵֽלְכָה
 
לָּֽנוּ׃
12
took
וַיִּקַּח֩
So David
דָּוִ֨ד
 
אֶֽת
the spear
הַחֲנִ֜ית
 
וְאֶת
and the cruse
צַפַּ֤חַת
of water
הַמַּ֙יִם֙
bolster
מֵרַֽאֲשֹׁתֵ֣י
from Saul's
שָׁא֔וּל
 
וַיֵּֽלְכ֖וּ
 
לָהֶ֑ם
 
וְאֵ֣ין
and no man saw
רֹאֶה֩
 
וְאֵ֨ין
it nor knew
יוֹדֵ֜עַ
 
וְאֵ֣ין
it neither awaked
מֵקִ֗יץ
 
כִּ֤י
 
כֻלָּם֙
for they were all asleep
יְשֵׁנִ֔ים
 
כִּ֚י
because a deep sleep
תַּרְדֵּמַ֣ת
from the LORD
יְהוָ֔ה
was fallen
נָֽפְלָ֖ה
 
עֲלֵיהֶֽם׃
13
went over
וַיַּֽעֲבֹ֤ר
Then David
דָּוִד֙
to the other side
הָעֵ֔בֶר
and stood
וַיַּֽעֲמֹ֥ד
 
עַל
on the top
רֹאשׁ
of an hill
הָהָ֖ר
afar off
מֵֽרָחֹ֑ק
a great
רַ֥ב
space
הַמָּק֖וֹם
 
בֵּֽינֵיהֶֽם׃
14
Who art thou that criest
קָרָ֥אתָ
And David
דָוִ֜ד
 
אֶל
to the people
הָעָ֗ם
 
וְאֶל
Then Abner
אַבְנֵר֙
the son
בֶּן
of Ner
נֵר֙
and said
וַיֹּ֔אמֶר
 
הֲל֥וֹא
Answerest
וַיַּ֤עַן
Then Abner
אַבְנֵר֙
Answerest
וַיַּ֤עַן
Then Abner
אַבְנֵר֙
and said
וַיֹּ֔אמֶר
 
מִ֥י
 
אַתָּ֖ה
Who art thou that criest
קָרָ֥אתָ
 
אֶל
to the king
הַמֶּֽלֶךְ׃
15
said
וַיֹּאמֶר֩
And David
דָּוִ֨ד
 
אֶל
to Abner
אַבְנֵ֜ר
 
הֲלוֹא
Art not thou a valiant man
אִ֣ישׁ
 
אַתָּ֗ה
 
וּמִ֤י
 
כָמ֙וֹךָ֙
and who is like to thee in Israel
בְּיִשְׂרָאֵ֔ל
 
וְלָ֙מָּה֙
 
לֹ֣א
wherefore then hast thou not kept
שָׁמַ֔רְתָּ
 
אֶל
thy lord
אֲדֹנֶֽיךָ׃
the king
הַמֶּ֥לֶךְ
 
כִּי
for there came
בָא֙
one
אַחַ֣ד
of the people
הָעָ֔ם
in to destroy
לְהַשְׁחִ֖ית
 
אֶת
the king
הַמֶּ֥לֶךְ
thy lord
אֲדֹנֶֽיךָ׃
16
 
לֹא
is not good
ט֞וֹב
This thing
הַדָּבָ֣ר
 
הַזֶּה֮
 
אֲשֶׁ֣ר
that thou hast done
עָשִׂיתָ֒
liveth
חַי
As the LORD
יְהוָ֑ה
 
כִּ֤י
ye are worthy
בְנֵי
to die
מָ֙וֶת֙
 
אַתֶּ֔ם
 
אֲשֶׁ֧ר
 
לֹֽא
because ye have not kept
שְׁמַרְתֶּ֛ם
 
עַל
your master
אֲדֹֽנֵיכֶ֖ם
 
עַל
anointed
מְשִׁ֣יחַ
As the LORD
יְהוָ֑ה
 
וְעַתָּ֣ה׀
And now see
רְאֵ֗ה
 
אֵֽי
spear
חֲנִ֥ית
where the king's
הַמֶּ֛לֶךְ
 
וְאֶת
is and the cruse
צַפַּ֥חַת
of water
הַמַּ֖יִם
 
אֲשֶׁ֥ר
that was at his bolster
מְרַֽאֲשֹׁתָֽו׃
17
knew
וַיַּכֵּ֤ר
And Saul
שָׁאוּל֙
 
אֶת
Is this thy voice
קוֹלִ֖י
And David
דָּוִ֔ד
and said
וַיֹּ֣אמֶר
Is this thy voice
קוֹלִ֖י
 
זֶ֖ה
my son
בְּנִ֣י
And David
דָּוִ֔ד
and said
וַיֹּ֣אמֶר
And David
דָּוִ֔ד
Is this thy voice
קוֹלִ֖י
my lord
אֲדֹנִ֥י
O king
הַמֶּֽלֶךְ׃
18
And he said
וַיֹּ֕אמֶר
 
לָ֥מָּה
 
זֶּ֛ה
Wherefore doth my lord
אֲדֹנִ֥י
thus pursue
רֹדֵ֖ף
after
אַֽחֲרֵ֣י
his servant
עַבְדּ֑וֹ
 
כִּ֚י
 
מֶ֣ה
for what have I done
עָשִׂ֔יתִי
 
וּמַה
is in mine hand
בְּיָדִ֖י
or what evil
רָעָֽה׃
19
 
וְעַתָּ֗ה
hear
יִֽשְׁמַֽע
 
נָא֙
Now therefore I pray thee let my lord
אֲדֹנִ֣י
the king
הַמֶּ֔לֶךְ
 
אֵ֖ת
the words
דִּבְרֵ֣י
of his servant
עַבְדּ֑וֹ
 
אִם
If the LORD
יְהוָה֙
have stirred thee up
הֱסִֽיתְךָ֥
 
בִי֙
against me let him accept
יָרַ֣ח
an offering
מִנְחָ֔ה
 
וְאִ֣ם׀
but if they be the children
בְּנֵ֣י
of men
הָֽאָדָ֗ם
cursed
אֲרוּרִ֥ים
 
הֵם֙
be they before
לִפְנֵ֣י
If the LORD
יְהוָה֙
 
כִּֽי
for they have driven
גֵרְשׁ֣וּנִי
me out this day
הַיּ֗וֹם
from abiding
מֵֽהִסְתַּפֵּ֜חַ
in the inheritance
בְּנַֽחֲלַ֤ת
If the LORD
יְהוָה֙
saying
לֵאמֹ֔ר
 
לֵ֥ךְ
serve
עֲבֹ֖ד
gods
אֱלֹהִ֥ים
other
אֲחֵרִֽים׃
20
 
וְעַתָּ֗ה
 
אַל
fall
יִפֹּ֤ל
Now therefore let not my blood
דָּמִי֙
to the earth
אַ֔רְצָה
 
מִנֶּ֖גֶד
before the face
פְּנֵ֣י
of the LORD
יְהוָ֑ה
 
כִּֽי
is come out
יָצָ֞א
for the king
מֶ֣לֶךְ
of Israel
יִשְׂרָאֵ֗ל
to seek
לְבַקֵּשׁ֙
 
אֶת
flea
פַּרְעֹ֣שׁ
a
אֶחָ֔ד
 
כַּֽאֲשֶׁ֛ר
as when one doth hunt
יִרְדֹּ֥ף
a partridge
הַקֹּרֵ֖א
in the mountains
בֶּֽהָרִֽים׃
21
Then said
וַיֹּאמֶר֩
Saul
שָׁא֨וּל
I have sinned
חָטָ֜אתִי
return
שׁ֣וּב
my son
בְּנִֽי
David
דָוִ֗ד
 
כִּ֠י
 
לֹֽא
for I will no more do thee harm
אָרַ֤ע
 
לְךָ֙
 
ע֔וֹד
 
תַּ֠חַת
 
אֲשֶׁ֨ר
was precious
יָֽקְרָ֥ה
because my soul
נַפְשִׁ֛י
in thine eyes
בְּעֵינֶ֖יךָ
this day
הַיּ֣וֹם
 
הַזֶּ֑ה
 
הִנֵּ֥ה
behold I have played the fool
הִסְכַּ֛לְתִּי
and have erred
וָֽאֶשְׁגֶּ֖ה
exceedingly
הַרְבֵּ֥ה
 
מְאֹֽד׃
22
answered
וַיַּ֤עַן
And David
דָּוִד֙
and said
וַיֹּ֔אמֶר
 
הִנֵּ֖ה
spear
החֲנִ֣ית
Behold the king's
הַמֶּ֑לֶךְ
come over
וְיַֽעֲבֹ֛ר
and let one
אֶחָ֥ד
of the young men
מֵֽהַנְּעָרִ֖ים
and fetch
וְיִקָּחֶֽהָ׃
23
The LORD
יְהוָֽה׃
render
יָשִׁ֣יב
to every man
לָאִ֔ישׁ
 
אֶת
his righteousness
צִדְקָת֖וֹ
 
וְאֶת
and his faithfulness
אֱמֻֽנָת֑וֹ
 
אֲשֶׁר֩
delivered
נְתָֽנְךָ֙
The LORD
יְהוָֽה׃
to day
הַיּוֹם֙
mine hand
יָדִ֖י
 
וְלֹ֣א
but I would
אָבִ֔יתִי
not stretch forth
לִשְׁלֹ֥חַ
mine hand
יָדִ֖י
anointed
בִּמְשִׁ֥יחַ
The LORD
יְהוָֽה׃
24
 
וְהִנֵּ֗ה
 
כַּֽאֲשֶׁ֨ר
be much set by
תִּגְדַּ֤ל
And behold as thy life
נַפְשִׁי֙
this day
הַיּ֥וֹם
 
הַזֶּ֖ה
in mine eyes
בְּעֵינֵ֣י
 
כֵּ֣ן
be much set by
תִּגְדַּ֤ל
And behold as thy life
נַפְשִׁי֙
in mine eyes
בְּעֵינֵ֣י
of the LORD
יְהוָ֔ה
and let him deliver
וְיַצִּלֵ֖נִי
 
מִכָּל
me out of all tribulation
צָרָֽה׃
25
said
וַיֹּ֨אמֶר
Then Saul
וְשָׁא֖וּל
 
אֶל
David
דָּוִד֙
Blessed
בָּר֤וּךְ
 
אַתָּה֙
be thou my son
בְּנִ֣י
David
דָּוִד֙
 
גַּ֚ם
great
תַֽעֲשֶׂ֔ה
great
תַֽעֲשֶׂ֔ה
 
וְגַ֖ם
prevail
תּוּכָ֑ל
prevail
תּוּכָ֑ל
 
וַיֵּ֤לֶךְ
David
דָּוִד֙
on his way
לְדַרְכּ֔וֹ
Then Saul
וְשָׁא֖וּל
returned
שָׁ֥ב
to his place
לִמְקוֹמֽוֹ׃