1
 
וְהָיָה֙
 
כִּֽי
And it shall be when thou art come in
תָב֣וֹא
 
אֶל
unto the land
הָאָ֔רֶץ
 
אֲשֶׁר֙
which the LORD
יְהוָ֣ה
thy God
אֱלֹהֶ֔יךָ
giveth
נֹתֵ֥ן
 
לְךָ֖
thee for an inheritance
נַֽחֲלָ֑ה
and possessest
וִֽירִשְׁתָּ֖הּ
it and dwellest
וְיָשַׁ֥בְתָּ
 
בָּֽהּ׃
2
That thou shalt take
וְלָֽקַחְתָּ֞
of the first
מֵֽרֵאשִׁ֣ית׀
 
כָּל
of all the fruit
פְּרִ֣י
of the earth
הָֽאֲדָמָ֗ה
 
אֲשֶׁ֨ר
which thou shalt bring
תָּבִ֧יא
of thy land
מֵֽאַרְצְךָ֛
 
אֲשֶׁ֨ר
that the LORD
יְהוָ֣ה
thy God
אֱלֹהֶ֔יךָ
giveth
נֹתֵ֥ן
 
לָ֖ךְ
thee and shalt put
וְשַׂמְתָּ֣
it in a basket
בַטֶּ֑נֶא
and shalt go
וְהָֽלַכְתָּ֙
 
אֶל
unto the place
הַמָּק֔וֹם
 
אֲשֶׁ֤ר
shall choose
יִבְחַר֙
that the LORD
יְהוָ֣ה
thy God
אֱלֹהֶ֔יךָ
to place
לְשַׁכֵּ֥ן
his name
שְׁמ֖וֹ
 
שָֽׁם׃
3
And thou shalt go
בָ֙אתִי֙
 
אֶל
unto the priest
הַכֹּהֵ֔ן
 
אֲשֶׁ֥ר
 
יִֽהְיֶ֖ה
that shall be in those days
הַיּוֹם֙
 
הָהֵ֑ם
and say
וְאָֽמַרְתָּ֣
 
אֵלָ֗יו
unto him I profess
הִגַּ֤דְתִּי
that shall be in those days
הַיּוֹם֙
unto the LORD
יְהוָ֛ה
thy God
אֱלֹהֶ֔יךָ
 
כִּי
And thou shalt go
בָ֙אתִי֙
 
אֶל
unto the country
הָאָ֔רֶץ
 
אֲשֶׁ֨ר
sware
נִשְׁבַּ֧ע
unto the LORD
יְהוָ֛ה
unto our fathers
לַֽאֲבֹתֵ֖ינוּ
for to give
לָ֥תֶת
 
לָֽנוּ׃
4
shall take
וְלָקַ֧ח
And the priest
הַכֹּהֵ֛ן
the basket
הַטֶּ֖נֶא
out of thine hand
מִיָּדֶ֑ךָ
and set it down
וְהִ֨נִּיח֔וֹ
before
לִפְנֵ֕י
the altar
מִזְבַּ֖ח
of the LORD
יְהוָ֥ה
thy God
אֱלֹהֶֽיךָ׃
5
And thou shalt speak
וְעָנִ֨יתָ
and say
וְאָֽמַרְתָּ֜
before
לִפְנֵ֣י׀
the LORD
יְהוָ֣ה
thy God
אֱלֹהֶ֗יךָ
A Syrian
אֲרַמִּי֙
ready to perish
אֹבֵ֣ד
was my father
אָבִ֔י
and he went down
וַיֵּ֣רֶד
into Egypt
מִצְרַ֔יְמָה
and sojourned
וַיָּ֥גָר
 
שָׁ֖ם
there with
בִּמְתֵ֣י
a few
מְעָ֑ט
 
וַֽיְהִי
 
שָׁ֕ם
and became there a nation
לְג֥וֹי
great
גָּד֖וֹל
mighty
עָצ֥וּם
and populous
וָרָֽב׃
6
evil entreated
וַיָּרֵ֧עוּ
 
אֹתָ֛נוּ
And the Egyptians
הַמִּצְרִ֖ים
us and afflicted
וַיְעַנּ֑וּנוּ
us and laid
וַיִּתְּנ֥וּ
 
עָלֵ֖ינוּ
bondage
עֲבֹדָ֥ה
upon us hard
קָשָֽׁה׃
7
And when we cried
וַנִּצְעַ֕ק
 
אֶל
the LORD
יְהוָה֙
God
אֱלֹהֵ֣י
of our fathers
אֲבֹתֵ֑ינוּ
heard
וַיִּשְׁמַ֤ע
the LORD
יְהוָה֙
 
אֶת
our voice
קֹלֵ֔נוּ
and looked
וַיַּ֧רְא
 
אֶת
on our affliction
עָנְיֵ֛נוּ
 
וְאֶת
and our labour
עֲמָלֵ֖נוּ
 
וְאֶת
and our oppression
לַֽחֲצֵֽנוּ׃
8
brought us forth
וַיּֽוֹצִאֵ֤נוּ
And the LORD
יְהוָה֙
out of Egypt
מִמִּצְרַ֔יִם
hand
בְּיָ֤ד
with a mighty
חֲזָקָה֙
arm
וּבִזְרֹ֣עַ
and with an outstretched
נְטוּיָ֔ה
terribleness
וּבְמֹרָ֖א
and with great
גָּדֹ֑ל
and with signs
וּבְאֹת֖וֹת
and with wonders
וּבְמֹֽפְתִֽים׃
9
And he hath brought
וַיְבִאֵ֖נוּ
 
אֶל
us into this place
הַמָּק֣וֹם
 
הַזֶּ֑ה
and hath given
וַיִּתֶּן
 
לָ֙נוּ֙
 
אֶת
even a land
אֶ֛רֶץ
 
הַזֹּ֔את
even a land
אֶ֛רֶץ
that floweth
זָבַ֥ת
with milk
חָלָ֖ב
and honey
וּדְבָֽשׁ׃
10
 
וְעַתָּ֗ה
 
הִנֵּ֤ה
And now behold I have brought
הֵבֵ֙אתִי֙
 
אֶת
 
רֵאשִׁית֙
the firstfruits
פְּרִ֣י
of the land
הָֽאֲדָמָ֔ה
 
אֲשֶׁר
hast given
נָתַ֥תָּה
 
לִּ֖י
the LORD
יְהוָ֥ה
me And thou shalt set
וְהִנַּחְתּ֗וֹ
before
לִפְנֵ֖י
the LORD
יְהוָ֥ה
thy God
אֱלֹהֶֽיךָ׃
and worship
וְהִֽשְׁתַּחֲוִ֔יתָ
before
לִפְנֵ֖י
the LORD
יְהוָ֥ה
thy God
אֱלֹהֶֽיךָ׃
11
 
וְשָֽׂמַחְתָּ֣
 
בְכָל
in every good
הַטּ֗וֹב
 
אֲשֶׁ֧ר
hath given
נָֽתַן
 
לְךָ֛
thing which the LORD
יְהוָ֥ה
thy God
אֱלֹהֶ֖יךָ
unto thee and unto thine house
וּלְבֵיתֶ֑ךָ
 
אַתָּה֙
thou and the Levite
וְהַלֵּוִ֔י
and the stranger
וְהַגֵּ֖ר
 
אֲשֶׁ֥ר
that is among
בְּקִרְבֶּֽךָ׃
12
 
כִּ֣י
When thou hast made an end
תְכַלֶּ֞ה
of tithing
לַ֠עְשֵׂר
 
אֶת
 
כָּל
all the tithes
הַֽמַּעֲשֵׂ֑ר
of thine increase
תְּבוּאָֽתְךָ֛
which is the year
שְׁנַ֣ת
the third
הַשְּׁלִישִׁ֖ת
which is the year
שְׁנַ֣ת
all the tithes
הַֽמַּעֲשֵׂ֑ר
and hast given
וְנָֽתַתָּ֣ה
it unto the Levite
לַלֵּוִ֗י
the stranger
לַגֵּר֙
the fatherless
לַיָּת֣וֹם
and the widow
וְלָֽאַלְמָנָ֔ה
that they may eat
וְאָֽכְל֥וּ
within thy gates
בִשְׁעָרֶ֖יךָ
and be filled
וְשָׂבֵֽעוּ׃
13
Then thou shalt say
וְאָֽמַרְתָּ֡
before
לִפְנֵי֩
the LORD
יְהוָ֨ה
thy God
אֱלֹהֶ֜יךָ
I have brought away
בִּעַ֧רְתִּי
the hallowed things
הַקֹּ֣דֶשׁ
 
מִן
out of mine house
הַבַּ֗יִת
 
וְגַ֨ם
and also have given
נְתַתִּ֤יו
them unto the Levite
לַלֵּוִי֙
and unto the stranger
וְלַגֵּר֙
to the fatherless
לַיָּת֣וֹם
and to the widow
וְלָֽאַלְמָנָ֔ה
 
כְּכָל
according to all thy commandments
מִמִּצְוֹתֶ֖יךָ
 
אֲשֶׁ֣ר
which thou hast commanded
צִוִּיתָ֑נִי
 
לֹֽא
me I have not transgressed
עָבַ֥רְתִּי
according to all thy commandments
מִמִּצְוֹתֶ֖יךָ
 
וְלֹ֥א
neither have I forgotten
שָׁכָֽחְתִּי׃
14
 
לֹֽא
I have not eaten
אָכַ֨לְתִּי
thereof in my mourning
בְאֹנִ֜י
 
מִמֶּ֗נּוּ
 
וְלֹֽא
neither have I taken away
בִעַ֤רְתִּי
 
מִמֶּ֙נּוּ֙
ought thereof for any unclean
בְּטָמֵ֔א
 
וְלֹֽא
use nor given
נָתַ֥תִּי
 
מִמֶּ֖נּוּ
ought thereof for the dead
לְמֵ֑ת
but I have hearkened
שָׁמַ֗עְתִּי
to the voice
בְּקוֹל֙
of the LORD
יְהוָ֣ה
my God
אֱלֹהָ֔י
and have done
עָשִׂ֕יתִי
 
כְּכֹ֖ל
 
אֲשֶׁ֥ר
according to all that thou hast commanded
צִוִּיתָֽנִי׃
15
Look down
הַשְׁקִיפָה֩
habitation
מִמְּע֨וֹן
from thy holy
קָדְשְׁךָ֜
 
מִן
from heaven
הַשָּׁמַ֗יִם
and bless
וּבָרֵ֤ךְ
 
אֶֽת
thy people
עַמְּךָ֙
 
אֶת
Israel
יִשְׂרָאֵ֔ל
 
וְאֵת֙
and the land
הָֽאֲדָמָ֔ה
 
אֲשֶׁ֥ר
which thou hast given
נָתַ֖תָּה
 
לָ֑נוּ
 
כַּֽאֲשֶׁ֤ר
us as thou swarest
נִשְׁבַּ֙עְתָּ֙
unto our fathers
לַֽאֲבֹתֵ֔ינוּ
a land
אֶ֛רֶץ
that floweth
זָבַ֥ת
with milk
חָלָ֖ב
and honey
וּדְבָֽשׁ׃
16
This day
הַיּ֣וֹם
 
הַזֶּ֗ה
the LORD
יְהוָ֨ה
thy God
אֱלֹהֶ֜יךָ
hath commanded
מְצַוְּךָ֧
and do
וְעָשִׂ֙יתָ֙
 
אֶת
these statutes
הַֽחֻקִּ֥ים
 
הָאֵ֖לֶּה
 
וְאֶת
and judgments
הַמִּשְׁפָּטִ֑ים
thou shalt therefore keep
וְשָֽׁמַרְתָּ֤
and do
וְעָשִׂ֙יתָ֙
 
אוֹתָ֔ם
 
בְּכָל
them with all thine heart
לְבָֽבְךָ֖
 
וּבְכָל
and with all thy soul
נַפְשֶֽׁךָ׃
17
 
אֶת
the LORD
יְהוָ֥ה
Thou hast avouched
הֶֽאֱמַ֖רְתָּ
this day
הַיּ֑וֹם
 
לִֽהְיוֹת֩
 
לְךָ֙
to be thy God
לֵֽאלֹהִ֜ים
 
וְלָלֶ֣כֶת
in his ways
בִּדְרָכָ֗יו
and to keep
וְלִשְׁמֹ֨ר
his statutes
חֻקָּ֧יו
and his commandments
וּמִצְוֹתָ֛יו
and his judgments
וּמִשְׁפָּטָ֖יו
and to hearken
וְלִשְׁמֹ֥עַ
unto his voice
בְּקֹלֽוֹ׃
18
And the LORD
וַֽיהוָ֞ה
hath avouched
הֶאֱמִֽירְךָ֣
thee this day
הַיּ֗וֹם
 
לִֽהְי֥וֹת
 
לוֹ֙
people
לְעַ֣ם
to be his peculiar
סְגֻלָּ֔ה
 
כַּֽאֲשֶׁ֖ר
as he hath promised
דִּבֶּר
 
לָ֑ךְ
thee and that thou shouldest keep
וְלִשְׁמֹ֖ר
 
כָּל
all his commandments
מִצְוֹתָֽיו׃
19
And to make
וּֽלְתִתְּךָ֣
thee high
עֶלְי֗וֹן
 
עַ֤ל
 
כָּל
above all nations
הַגּוֹיִם֙
 
אֲשֶׁ֣ר
which he hath made
עָשָׂ֔ה
in praise
לִתְהִלָּ֖ה
and in name
וּלְשֵׁ֣ם
and in honour
וּלְתִפְאָ֑רֶת
 
וְלִֽהְיֹתְךָ֧
people
עַם
and that thou mayest be an holy
קָדֹ֛שׁ
unto the LORD
לַֽיהוָ֥ה
thy God
אֱלֹהֶ֖יךָ
 
כַּֽאֲשֶׁ֥ר
as he hath spoken
דִּבֵּֽר׃