1
 
וַיְהִ֗י
 
כַּֽאֲשֶׁר֙
was returned
שָׁ֣ב
And it came to pass when Saul
שָׁא֔וּל
from following
מֵאַֽחֲרֵ֖י
the Philistines
פְּלִשְׁתִּ֑ים
that it was told
וַיַּגִּ֤דוּ
 
לוֹ֙
him saying
לֵאמֹ֔ר
 
הִנֵּ֣ה
Behold David
דָוִ֔ד
is in the wilderness
בְּמִדְבַּ֖ר
 
עֵ֥ין
of Engedi
גֶּֽדִי׃
2
took
וַיִּקַּ֣ח
Then Saul
שָׁא֗וּל
three
שְׁלֹ֧שֶׁת
thousand
אֲלָפִ֛ים
men
וַֽאֲנָשָׁ֔יו
chosen
בָּח֖וּר
 
מִכָּל
out of all Israel
יִשְׂרָאֵ֑ל
 
וַיֵּ֗לֶךְ
to seek
לְבַקֵּ֤שׁ
 
אֶת
David
דָּוִד֙
men
וַֽאֲנָשָׁ֔יו
 
עַל
upon
פְּנֵ֖י
the rocks
צוּרֵ֥י
of the wild goats
הַיְּעֵלִֽים׃
3
And he came
וַיָּבֹ֥א
 
אֶל
to the sheepcotes
גִּדְר֨וֹת
 
הַצֹּ֤אן
 
עַל
by the way
הַדֶּ֙רֶךְ֙
 
וְשָׁ֣ם
of the cave
הַמְּעָרָ֖ה
And he came
וַיָּבֹ֥א
and Saul
שָׁא֖וּל
to cover
לְהָסֵ֣ךְ
 
אֶת
his feet
רַגְלָ֑יו
and David
וְדָוִד֙
 
וַֽאֲנָשָׁ֔יו
in the sides
בְּיַרְכְּתֵ֥י
of the cave
הַמְּעָרָ֖ה
remained
יֹֽשְׁבִֽים׃
4
said
אָמַ֧ר
 
אַנְשֵׁ֨י
Then David
דָּוִ֗ד
 
אֵלָ֗יו
 
הִנֵּ֨ה
unto him Behold the day
הַיּ֜וֹם
 
אֲֽשֶׁר
said
אָמַ֧ר
of which the LORD
יְהוָ֣ה
 
אֵלֶ֗יךָ
 
הִנֵּ֨ה
 
אָֽנֹכִ֜י
unto thee Behold I will deliver
נֹתֵ֤ן
 
אֶת
thine enemy
אֹֽיִבְיךָ֙
into thine hand
בְּיָדֶ֔ךָ
that thou mayest do
וְעָשִׂ֣יתָ
 
לּ֔וֹ
 
כַּֽאֲשֶׁ֖ר
to him as it shall seem good
יִטַ֣ב
unto thee
בְּעֵינֶ֑יךָ
arose
וַיָּ֣קָם
Then David
דָּוִ֗ד
and cut off
וַיִּכְרֹ֛ת
 
אֶת
the skirt
כְּנַֽף
robe
הַמְּעִ֥יל
 
אֲשֶׁר
of Saul's
לְשָׁא֖וּל
privily
בַּלָּֽט׃
5
 
וַֽיְהִי֙
And it came to pass afterward
אַֽחֲרֵי
 
כֵ֔ן
smote
וַיַּ֥ךְ
heart
לֵב
that David's
דָּוִ֖ד
 
אֹת֑וֹ
 
עַ֚ל
 
אֲשֶׁ֣ר
him because he had cut off
כָּרַ֔ת
 
אֶת
skirt
כָּנָ֖ף
 
אֲשֶׁ֥ר
Saul's
לְשָׁאֽוּל׃
6
And he said
וַיֹּ֨אמֶר
unto his men
לַֽאֲנָשָׁ֜יו
forbid
חָלִ֧ילָה
 
לִּ֣י
The LORD
יְהוָ֖ה
 
אִם
that I should do
אֶֽעֱשֶׂה֩
 
אֶת
this thing
הַדָּבָ֨ר
 
הַזֶּ֤ה
unto my master
לַֽאדֹנִי֙
against him seeing he is the anointed
מְשִׁ֥יחַ
The LORD
יְהוָ֖ה
to stretch forth
לִשְׁלֹ֥חַ
mine hand
יָדִ֖י
 
בּ֑וֹ
 
כִּֽי
against him seeing he is the anointed
מְשִׁ֥יחַ
The LORD
יְהוָ֖ה
 
הֽוּא׃
7
stayed
וַיְשַׁסַּ֨ע
So David
דָּוִ֤ד
 
אֶת
 
אֲנָשָׁיו֙
with these words
בַּדְּבָרִ֔ים
 
וְלֹ֥א
and suffered
נְתָנָ֖ם
rose up
קָ֥ם
 
אֶל
But Saul
וְשָׁא֛וּל
But Saul
וְשָׁא֛וּל
rose up
קָ֥ם
out of the cave
מֵֽהַמְּעָרָ֖ה
 
וַיֵּ֥לֶךְ
on his way
בַּדָּֽרֶךְ׃
8
also arose
וַיָּ֨קָם
David
דָּוִ֥ד
after
אַֽחֲרָ֔יו
 
כֵ֗ן
afterward and went out
וַיֵּצֵא֙
 
מֵֽן
of the cave
הַמְּעָרָ֔ה
and cried
וַיִּקְרָ֧א
after
אַֽחֲרָ֔יו
And when Saul
שָׁאוּל֙
saying
לֵאמֹ֖ר
My lord
אֲדֹנִ֣י
the king
הַמֶּ֑לֶךְ
looked
וַיַּבֵּ֤ט
And when Saul
שָׁאוּל֙
after
אַֽחֲרָ֔יו
stooped
וַיִּקֹּ֨ד
David
דָּוִ֥ד
with his face
אַפַּ֛יִם
to the earth
אַ֖רְצָה
and bowed
וַיִּשְׁתָּֽחוּ׃
9
said
לֵאמֹ֑ר
And David
דָוִ֔ד
to Saul
לְשָׁא֔וּל
 
לָ֧מָּה
Wherefore hearest
תִשְׁמַ֛ע
 
אֶת
words
דִּבְרֵ֥י
thou men's
אָדָ֖ם
said
לֵאמֹ֑ר
 
הִנֵּ֣ה
And David
דָוִ֔ד
seeketh
מְבַקֵּ֖שׁ
thy hurt
רָֽעָתֶֽךָ׃
10
 
הִנֵּה֩
Behold this day
הַיּ֤וֹם׀
 
הַזֶּ֜ה
have seen
רָא֣וּ
thine eyes
עֵינֶ֗יךָ
 
אֵ֣ת
 
אֲשֶׁר
had delivered
נְתָֽנְךָ֩
for he is the LORD'S
יְהוָ֖ה
Behold this day
הַיּ֤וֹם׀
into mine hand
יָדִי֙
in the cave
בַּמְּעָרָ֔ה
and some bade
וָֽאֹמַ֗ר
me kill
לַהֲרָֽגְךָ֖
thee but mine eye spared
וַתָּ֣חָס
 
עָלֶ֑יךָ
and some bade
וָֽאֹמַ֗ר
 
לֹֽא
I will not put forth
אֶשְׁלַ֤ח
into mine hand
יָדִי֙
against my lord
בַּֽאדֹנִ֔י
 
כִּֽי
anointed
מְשִׁ֥יחַ
for he is the LORD'S
יְהוָ֖ה
 
הֽוּא׃
11
Moreover my father
וְאָבִ֣י
see
וּרְאֵה֙
 
גַּ֗ם
see
וּרְאֵה֙
 
אֶת
the skirt
כְּנַ֨ף
of thy robe
מְעִֽילְךָ֜
in mine hand
בְּיָדִ֜י
 
כִּ֡י
for in that I cut off
בְּכָרְתִי֩
 
אֶת
the skirt
כְּנַ֨ף
of thy robe
מְעִֽילְךָ֜
 
וְלֹ֣א
and killed
הֲרַגְתִּ֗יךָ
thee not know
דַּ֤ע
see
וּרְאֵה֙
 
כִּי֩
 
אֵ֨ין
in mine hand
בְּיָדִ֜י
that there is neither evil
רָעָ֤ה
nor transgression
וָפֶ֙שַׁע֙
 
וְלֹֽא
and I have not sinned
חָטָ֣אתִי
 
לָ֔ךְ
 
וְאַתָּ֛ה
against thee yet thou huntest
צֹדֶ֥ה
 
אֶת
my soul
נַפְשִׁ֖י
to take
לְקַחְתָּֽהּ׃
12
judge
יִשְׁפֹּ֤ט
The LORD
יְהוָ֖ה
 
בֵּינִ֣י
 
וּבֵינֶ֔ךָ
avenge
וּנְקָמַ֥נִי
The LORD
יְהוָ֖ה
 
מִמֶּ֑ךָּ
me of thee but mine hand
וְיָדִ֖י
 
לֹ֥א
 
תִֽהְיֶה
 
בָּֽךְ׃
13
 
כַּֽאֲשֶׁ֣ר
As saith
יֹאמַ֗ר
the proverb
מְשַׁל֙
of the ancients
הַקַּדְמֹנִ֔י
from the wicked
מֵֽרְשָׁעִ֖ים
proceedeth
יֵ֣צֵא
Wickedness
רֶ֑שַׁע
but mine hand
וְיָדִ֖י
 
לֹ֥א
 
תִֽהְיֶה
 
בָּֽךְ׃
14
After
אַֽחֲרֵ֖י
 
מִ֤י
come out
יָצָא֙
whom is the king
מֶ֣לֶךְ
of Israel
יִשְׂרָאֵ֔ל
After
אַֽחֲרֵ֖י
 
מִ֖י
 
אַתָּ֣ה
whom dost thou pursue
רֹדֵ֑ף
After
אַֽחֲרֵ֖י
dog
כֶּ֣לֶב
a dead
מֵ֔ת
After
אַֽחֲרֵ֖י
flea
פַּרְעֹ֥שׁ
a
אֶחָֽד׃
15
 
וְהָיָ֤ה
The LORD
יְהוָה֙
therefore be judge
לְדַיָּ֔ן
and deliver
וְיִשְׁפְּטֵ֖נִי
 
בֵּינִ֣י
 
וּבֵינֶ֑ךָ
between me and thee and see
וְיֵ֙רֶא֙
and plead
וְיָרֵ֣ב
 
אֶת
my cause
רִיבִ֔י
and deliver
וְיִשְׁפְּטֵ֖נִי
me out of thine hand
מִיָּדֶֽךָ׃
16
 
וַיְהִ֣י׀
had made an end
כְּכַלּ֣וֹת
And it came to pass when David
דָוִ֑ד
of speaking
לְדַבֵּ֞ר
 
אֶת
these words
הַדְּבָרִ֤ים
 
הָאֵ֙לֶּה֙
 
אֶל
And Saul
שָׁא֛וּל
said
וַיֹּ֣אמֶר
And Saul
שָׁא֛וּל
Is this thy voice
קֹל֖וֹ
 
זֶ֖ה
my son
בְּנִ֣י
And it came to pass when David
דָוִ֑ד
lifted up
וַיִּשָּׂ֥א
And Saul
שָׁא֛וּל
Is this thy voice
קֹל֖וֹ
and wept
וַיֵּֽבְךְּ׃
17
And he said
וַיֹּ֙אמֶר֙
 
אֶל
to David
דָּוִ֔ד
Thou art more righteous
צַדִּ֥יק
 
אַתָּ֖ה
 
מִמֶּ֑נִּי
 
כִּ֤י
 
אַתָּה֙
than I for thou hast rewarded
גְּמַלְתִּ֥יךָ
me good
הַטּוֹבָ֔ה
 
וַֽאֲנִ֖י
than I for thou hast rewarded
גְּמַלְתִּ֥יךָ
thee evil
הָֽרָעָֽה׃
18
 
וְאַתָּ
And thou hast shewed
הִגַּ֣דְתָּ
this day
הַיּ֔וֹם
 
אֵ֛ת
 
אֲשֶׁר
how that thou hast dealt
עָשִׂ֥יתָה
 
אִתִּ֖י
well
טוֹבָ֑ה
 
אֵת֩
 
אֲשֶׁ֨ר
had delivered
סִגְּרַ֧נִי
with me forasmuch as when the LORD
יְהוָ֛ה
me into thine hand
בְּיָֽדְךָ֖
 
וְלֹ֥א
thou killedst
הֲרַגְתָּֽנִי׃
19
 
וְכִֽי
find
יִמְצָ֥א
For if a man
אִישׁ֙
 
אֶת
his enemy
אֹ֣יְב֔וֹ
will he let him go
וְשִׁלְּח֖וֹ
away
בְּדֶ֣רֶךְ
thee good
טוֹבָ֔ה
wherefore the LORD
וַֽיהוָה֙
reward
יְשַׁלֶּמְךָ֣
thee good
טוֹבָ֔ה
 
תַּ֚חַת
unto me this day
הַיּ֣וֹם
 
הַזֶּ֔ה
 
אֲשֶׁ֥ר
for that thou hast done
עָשִׂ֖יתָה
 
לִֽי׃
20
 
וְעַתָּה֙
 
הִנֵּ֣ה
And now behold I know well
יָדַ֔עְתִּי
 
כִּ֥י
be king
תִּמְל֑וֹךְ
be king
תִּמְל֑וֹךְ
shall be established
וְקָ֙מָה֙
in thine hand
בְּיָ֣דְךָ֔
and that the kingdom
מַמְלֶ֖כֶת
of Israel
יִשְׂרָאֵֽל׃
21
 
וְעַתָּ֗ה
Swear
הִשָּׁ֤בְעָה
 
לִּי֙
now therefore unto me by the LORD
בַּֽיהוָ֔ה
that thou wilt not
וְאִם
cut off
תַּכְרִ֥ית
 
אֶת
my seed
זַרְעִ֖י
after
אַֽחֲרָ֑י
that thou wilt not
וְאִם
me and that thou wilt not destroy
תַּשְׁמִ֥יד
 
אֶת
my name
שְׁמִ֖י
house
מִבֵּ֥ית
out of my father's
אָבִֽי׃
22
sware
וַיִּשָּׁבַ֥ע
And David
וְדָוִד֙
And Saul
שָׁאוּל֙
 
וַיֵּ֤לֶךְ
And Saul
שָׁאוּל֙
 
אֶל
home
בֵּית֔וֹ
And David
וְדָוִד֙
 
וַֽאֲנָשָׁ֔יו
gat them up
עָל֖וּ
 
עַל
unto the hold
הַמְּצוּדָֽה׃