1
Now Moses
וּמֹשֶׁ֗ה
kept
הָיָ֥ה
 
רֹעֶ֛ה
 
אֶת
the flock
הַצֹּאן֙
of Jethro
יִתְר֥וֹ
his father in law
חֹֽתְנ֖וֹ
the priest
כֹּהֵ֣ן
of Midian
מִדְיָ֑ן
and he led
וַיִּנְהַ֤ג
 
אֶת
the flock
הַצֹּאן֙
to the backside
אַחַ֣ר
of the desert
הַמִּדְבָּ֔ר
and came
וַיָּבֹ֛א
 
אֶל
to the mountain
הַ֥ר
of God
הָֽאֱלֹהִ֖ים
even to Horeb
חֹרֵֽבָה׃
2
and he looked
וַיַּ֗רְא
And the angel
מַלְאַ֨ךְ
of the LORD
יְהוָֹ֥ה
 
אֵלָ֛יו
unto him in a flame
בְּלַבַּת
of fire
בָּאֵ֔שׁ
out of the midst
מִתּ֣וֹךְ
and behold the bush
וְהַסְּנֶ֖ה
and he looked
וַיַּ֗רְא
 
וְהִנֵּ֤ה
and behold the bush
וְהַסְּנֶ֖ה
burned
בֹּעֵ֣ר
of fire
בָּאֵ֔שׁ
and behold the bush
וְהַסְּנֶ֖ה
 
אֵינֶ֥נּוּ
was not consumed
אֻכָּֽל׃
3
said
וַיֹּ֣אמֶר
And Moses
מֹשֶׁ֔ה
I will now turn aside
אָסֻֽרָה
 
נָּ֣א
and see
וְאֶרְאֶ֔ה
 
אֶת
sight
הַמַּרְאֶ֥ה
this great
הַגָּדֹ֖ל
 
הַזֶּ֑ה
why
מַדּ֖וּעַ
 
לֹֽא
is not burnt
יִבְעַ֥ר
the bush
הַסְּנֶֽה׃
4
saw
לִרְא֑וֹת
And when the LORD
יְהוָ֖ה
 
כִּ֣י
that he turned aside
סָ֣ר
saw
לִרְא֑וֹת
called
וַיִּקְרָא֩
 
אֵלָ֨יו
God
אֱלֹהִ֜ים
unto him out of the midst
מִתּ֣וֹךְ
of the bush
הַסְּנֶ֗ה
And he said
וַיֹּ֥אמֶר
Moses
מֹשֶׁ֖ה
Moses
מֹשֶׁ֖ה
And he said
וַיֹּ֥אמֶר
 
הִנֵּֽנִי׃
5
And he said
וַיֹּ֖אמֶר
 
אַל
Draw not nigh
תִּקְרַ֣ב
hither
הֲלֹ֑ם
put off
שַׁל
thy shoes
נְעָלֶ֙יךָ֙
 
מֵעַ֣ל
from off thy feet
רַגְלֶ֔יךָ
 
כִּ֣י
for the place
הַמָּק֗וֹם
whereon
אֲשֶׁ֤ר
 
אַתָּה֙
thou standest
עוֹמֵ֣ד
 
עָלָ֔יו
ground
אַדְמַת
is holy
קֹ֖דֶשׁ
 
הֽוּא׃
6
Moreover he said
וַיֹּ֗אמֶר
 
אָֽנֹכִי֙
I am the God
הָֽאֱלֹהִֽים׃
of thy father
אָבִ֔יךָ
I am the God
הָֽאֱלֹהִֽים׃
of Abraham
אַבְרָהָ֛ם
I am the God
הָֽאֱלֹהִֽים׃
of Isaac
יִצְחָ֖ק
I am the God
הָֽאֱלֹהִֽים׃
of Jacob
יַֽעֲקֹ֑ב
hid
וַיַּסְתֵּ֤ר
And Moses
מֹשֶׁה֙
his face
פָּנָ֔יו
 
כִּ֣י
for he was afraid
יָרֵ֔א
to look
מֵֽהַבִּ֖יט
 
אֶל
I am the God
הָֽאֱלֹהִֽים׃
7
said
וַיֹּ֣אמֶר
And the LORD
יְהוָ֔ה
I have surely
רָאִ֛יתִי
I have surely
רָאִ֛יתִי
 
אֶת
the affliction
עֳנִ֥י
of my people
עַמִּ֖י
 
אֲשֶׁ֣ר
which are in Egypt
בְּמִצְרָ֑יִם
 
וְאֶת
their cry
צַֽעֲקָתָ֤ם
and have heard
שָׁמַ֙עְתִּי֙
by reason
מִפְּנֵ֣י
of their taskmasters
נֹֽגְשָׂ֔יו
 
כִּ֥י
for I know
יָדַ֖עְתִּי
 
אֶת
their sorrows
מַכְאֹבָֽיו׃
8
And I am come down
וָֽאֵרֵ֞ד
to deliver
לְהַצִּיל֣וֹ׀
them out of the hand
מִיַּ֣ד
of the Egyptians
מִצְרַ֗יִם
and to bring
וּֽלְהַעֲלֹתוֹ֮
 
מִן
land
אֶ֛רֶץ
 
הַהִוא֒
 
אֶל
land
אֶ֛רֶץ
unto a good
טוֹבָה֙
and a large
וּרְחָבָ֔ה
 
אֶל
land
אֶ֛רֶץ
flowing
זָבַ֥ת
with milk
חָלָ֖ב
and honey
וּדְבָ֑שׁ
 
אֶל
unto the place
מְק֤וֹם
of the Canaanites
הַֽכְּנַעֲנִי֙
and the Hittites
וְהַ֣חִתִּ֔י
and the Amorites
וְהָֽאֱמֹרִי֙
and the Perizzites
וְהַפְּרִזִּ֔י
and the Hivites
וְהַֽחִוִּ֖י
and the Jebusites
וְהַיְבוּסִֽי׃
9
 
וְעַתָּ֕ה
 
הִנֵּ֛ה
Now therefore behold the cry
צַֽעֲקַ֥ת
of the children
בְּנֵֽי
of Israel
יִשְׂרָאֵ֖ל
is come
בָּ֣אָה
 
אֵלָ֑י
 
וְגַם
unto me and I have also seen
רָאִ֙יתִי֙
 
אֶת
the oppression
הַלַּ֔חַץ
 
אֲשֶׁ֥ר
wherewith the Egyptians
מִצְרַ֖יִם
oppress
לֹֽחֲצִ֥ים
 
אֹתָֽם׃
10
 
וְעַתָּ֣ה
 
לְכָ֔ה
now therefore and I will send
וְאֶֽשְׁלָחֲךָ֖
 
אֶל
thee unto Pharaoh
פַּרְעֹ֑ה
that thou mayest bring forth
וְהוֹצֵ֛א
 
אֶת
my people
עַמִּ֥י
the children
בְנֵֽי
of Israel
יִשְׂרָאֵ֖ל
out of Egypt
מִמִּצְרָֽיִם׃
11
said
וַיֹּ֤אמֶר
And Moses
מֹשֶׁה֙
 
אֶל
unto God
הָ֣אֱלֹהִ֔ים
 
מִ֣י
 
אָנֹ֔כִי
 
כִּ֥י
 
אֵלֵ֖ךְ
 
אֶל
unto Pharaoh
פַּרְעֹ֑ה
 
וְכִ֥י
and that I should bring forth
אוֹצִ֛יא
 
אֶת
the children
בְּנֵ֥י
of Israel
יִשְׂרָאֵ֖ל
out of Egypt
מִמִּצְרָֽיִם׃
12
And he said
וַיֹּ֙אמֶר֙
unto thee that
כִּ֥י
 
אֶֽהְיֶ֣ה
 
עִמָּ֔ךְ
 
וְזֶה
 
לְּךָ֣
Certainly I will be with thee and this shall be a token
הָא֔וֹת
unto thee that
כִּ֥י
 
אָֽנֹכִ֖י
I have sent
שְׁלַחְתִּ֑יךָ
thee When thou hast brought forth
בְּהוֹצִֽיאֲךָ֤
 
אֶת
the people
הָעָם֙
out of Egypt
מִמִּצְרַ֔יִם
ye shall serve
תַּֽעַבְדוּן֙
 
אֶת
God
הָ֣אֱלֹהִ֔ים
 
עַ֖ל
upon this mountain
הָהָ֥ר
 
הַזֶּֽה׃
13
and shall say
אֹמַ֖ר
And Moses
מֹשֶׁ֜ה
 
אֶל
unto God
אֱלֹהֵ֥י
 
הִנֵּ֨ה
 
אָֽנֹכִ֣י
Behold when I come
בָא֮
 
אֶל
unto the children
בְּנֵ֣י
of Israel
יִשְׂרָאֵל֒
and shall say
אֹמַ֖ר
 
לָהֶ֔ם
unto God
אֱלֹהֵ֥י
of your fathers
אֲבֽוֹתֵיכֶ֖ם
hath sent
שְׁלָחַ֣נִי
 
אֲלֵיכֶ֑ם
and shall say
אֹמַ֖ר
 
לִ֣י
 
מַה
to me What is his name
שְּׁמ֔וֹ
 
מָ֥ה
and shall say
אֹמַ֖ר
 
אֲלֵהֶֽם׃
14
I AM THAT I AM and he said
תֹאמַר֙
And God
אֱלֹהִים֙
 
אֶל
unto Moses
מֹשֶׁ֔ה
I AM
אֶֽהְיֶ֖ה
 
אֲשֶׁ֣ר
I AM
אֶֽהְיֶ֖ה
I AM THAT I AM and he said
תֹאמַר֙
 
כֹּ֤ה
I AM THAT I AM and he said
תֹאמַר֙
unto the children
לִבְנֵ֣י
of Israel
יִשְׂרָאֵ֔ל
I AM
אֶֽהְיֶ֖ה
hath sent
שְׁלָחַ֥נִי
 
אֲלֵיכֶֽם׃
15
Thus shalt thou say
תֹאמַר֮
moreover
ע֨וֹד
And God
וֵֽאלֹהֵ֥י
 
אֶל
unto Moses
מֹשֶׁ֗ה
 
כֹּֽה
Thus shalt thou say
תֹאמַר֮
 
אֶל
unto the children
בְּנֵ֣י
of Israel
יִשְׂרָאֵל֒
The LORD
יְהוָ֞ה
And God
וֵֽאלֹהֵ֥י
of your fathers
אֲבֹֽתֵיכֶ֗ם
And God
וֵֽאלֹהֵ֥י
of Abraham
אַבְרָהָ֜ם
And God
וֵֽאלֹהֵ֥י
of Isaac
יִצְחָ֛ק
And God
וֵֽאלֹהֵ֥י
of Jacob
יַֽעֲקֹ֖ב
hath sent
שְׁלָחַ֣נִי
 
אֲלֵיכֶ֑ם
 
זֶה
me unto you this is my name
שְּׁמִ֣י
for ever
לְעֹלָ֔ם
 
וְזֶ֥ה
and this is my memorial
זִכְרִ֖י
generations
דֹּֽר׃
generations
דֹּֽר׃
16
 
לֵ֣ךְ
and gather
וְאָֽסַפְתָּ֞
 
אֶת
the elders
זִקְנֵ֣י
of Israel
יִשְׂרָאֵ֗ל
and say
לֵאמֹ֑ר
 
אֲלֵהֶם֙
unto them The LORD
יְהוָ֞ה
God
אֱלֹהֵ֧י
of your fathers
אֲבֹֽתֵיכֶם֙
appeared
נִרְאָ֣ה
 
אֵלַ֔י
God
אֱלֹהֵ֧י
of Abraham
אַבְרָהָ֛ם
of Isaac
יִצְחָ֥ק
and of Jacob
וְיַֽעֲקֹ֖ב
and say
לֵאמֹ֑ר
I have surely
פָּקַ֙דְתִּי֙
I have surely
פָּקַ֙דְתִּי֙
 
אֶתְכֶ֔ם
 
וְאֶת
you and seen that which is done
הֶֽעָשׂ֥וּי
 
לָכֶ֖ם
to you in Egypt
בְּמִצְרָֽיִם׃
17
And I have said
וָֽאֹמַ֗ר
I will bring
אַֽעֲלֶ֣ה
 
אֶתְכֶם֮
you up out of the affliction
מֵֽעֳנִ֣י
of Egypt
מִצְרַיִם֒
 
אֶל
unto a land
אֶ֛רֶץ
of the Canaanites
הַֽכְּנַעֲנִי֙
and the Hittites
וְהַ֣חִתִּ֔י
and the Amorites
וְהָֽאֱמֹרִי֙
and the Perizzites
וְהַפְּרִזִּ֔י
and the Hivites
וְהַֽחִוִּ֖י
and the Jebusites
וְהַיְבוּסִ֑י
 
אֶל
unto a land
אֶ֛רֶץ
flowing
זָבַ֥ת
with milk
חָלָ֖ב
and honey
וּדְבָֽשׁ׃
18
And they shall hearken
וְשָֽׁמְע֖וּ
to thy voice
לְקֹלֶ֑ךָ
and thou shalt come
וּבָאתָ֡
 
אַתָּה֩
thou and the elders
וְזִקְנֵ֨י
of Israel
יִשְׂרָאֵ֜ל
 
אֶל
unto the king
מֶ֣לֶךְ
of Egypt
מִצְרַ֗יִם
and ye shall say
וַֽאֲמַרְתֶּ֤ם
 
אֵלָיו֙
to the LORD
לַֽיהוָ֥ה
God
אֱלֹהֵֽינוּ׃
of the Hebrews
הָֽעִבְרִיִּים֙
hath met
נִקְרָ֣ה
 
עָלֵ֔ינוּ
 
וְעַתָּ֗ה
 
נֵֽלֲכָה
 
נָּ֞א
journey
דֶּ֣רֶךְ
we beseech thee three
שְׁלֹ֤שֶׁת
days
יָמִים֙
into the wilderness
בַּמִּדְבָּ֔ר
that we may sacrifice
וְנִזְבְּחָ֖ה
to the LORD
לַֽיהוָ֥ה
God
אֱלֹהֵֽינוּ׃
19
 
וַֽאֲנִ֣י
And I am sure
יָדַ֔עְתִּי
 
כִּ֠י
 
לֹֽא
will not let
יִתֵּ֥ן
 
אֶתְכֶ֛ם
that the king
מֶ֥לֶךְ
of Egypt
מִצְרַ֖יִם
you go
לַֽהֲלֹ֑ךְ
 
וְלֹ֖א
hand
בְּיָ֥ד
no not by a mighty
חֲזָקָֽה׃
20
And I will stretch out
יְשַׁלַּ֥ח
 
אֶת
my hand
יָדִי֙
and smite
וְהִכֵּיתִ֣י
 
אֶת
Egypt
מִצְרַ֔יִם
 
בְּכֹל֙
with all my wonders
נִפְלְאֹתַ֔י
 
אֲשֶׁ֥ר
which I will do
אֶֽעֱשֶׂ֖ה
in the midst
בְּקִרְבּ֑וֹ
thereof and after
וְאַֽחֲרֵי
 
כֵ֖ן
And I will stretch out
יְשַׁלַּ֥ח
 
אֶתְכֶֽם׃
21
And I will give
וְנָֽתַתִּ֛י
 
אֶת
favour
חֵ֥ן
this people
הָֽעָם
 
הַזֶּ֖ה
in the sight
בְּעֵינֵ֣י
of the Egyptians
מִצְרָ֑יִם
 
וְהָיָה֙
 
כִּ֣י
 
תֵֽלֵכ֔וּן
 
לֹ֥א
 
תֵֽלְכ֖וּ
empty
רֵיקָֽם׃
22
shall borrow
וְשָֽׁאֲלָ֨ה
But every woman
אִשָּׁ֤ה
of her neighbour
מִשְּׁכֶנְתָּהּ֙
and of her that sojourneth
וּמִגָּרַ֣ת
in her house
בֵּיתָ֔הּ
and jewels
וּכְלֵ֥י
of silver
כֶ֛סֶף
and jewels
וּכְלֵ֥י
of gold
זָהָ֖ב
and raiment
וּשְׂמָלֹ֑ת
and ye shall put
וְשַׂמְתֶּ֗ם
 
עַל
them upon your sons
בְּנֵיכֶם֙
 
וְעַל
and upon your daughters
בְּנֹ֣תֵיכֶ֔ם
and ye shall spoil
וְנִצַּלְתֶּ֖ם
 
אֶת
the Egyptians
מִצְרָֽיִם׃