1
set forward
וַיִּסְע֖וּ
And the children
בְּנֵ֣י
of Israel
יִשְׂרָאֵ֑ל
and pitched
וַֽיַּחֲנוּ֙
in the plains
בְּעַֽרְב֣וֹת
of Moab
מוֹאָ֔ב
on this side
מֵעֵ֖בֶר
Jordan
לְיַרְדֵּ֥ן
by Jericho
יְרֵחֽוֹ׃
2
saw
וַיַּ֥רְא
And Balak
בָּלָ֖ק
the son
בֶּן
of Zippor
צִפּ֑וֹר
 
אֵ֛ת
 
כָּל
 
אֲשֶׁר
had done
עָשָׂ֥ה
all that Israel
יִשְׂרָאֵ֖ל
to the Amorites
לָֽאֱמֹרִֽי׃
3
afraid
וַיָּ֨גָר
And Moab
מוֹאָ֔ב
because of
מִפְּנֵ֖י
the people
הָעָ֛ם
was sore
מְאֹ֖ד
 
כִּ֣י
because they were many
רַב
 
ה֑וּא
was distressed
וַיָּ֣קָץ
And Moab
מוֹאָ֔ב
because of
מִפְּנֵ֖י
the children
בְּנֵ֥י
of Israel
יִשְׂרָאֵֽל׃
4
said
וַיֹּ֨אמֶר
And Moab
לְמוֹאָ֖ב
 
אֶל
unto the elders
זִקְנֵ֣י
of Midian
מִדְיָ֗ן
 
עַתָּ֞ה
lick up
כִּלְחֹ֣ךְ
Now shall this company
הַקָּהָל֙
 
אֶת
 
כָּל
all that are round about
סְבִ֣יבֹתֵ֔ינוּ
lick up
כִּלְחֹ֣ךְ
us as the ox
הַשּׁ֔וֹר
 
אֵ֖ת
the grass
יֶ֣רֶק
of the field
הַשָּׂדֶ֑ה
And Balak
וּבָלָ֧ק
the son
בֶּן
of Zippor
צִפּ֛וֹר
was king
מֶ֥לֶךְ
And Moab
לְמוֹאָ֖ב
at that time
בָּעֵ֥ת
 
הַהִֽוא׃
5
He sent
וַיִּשְׁלַ֨ח
messengers
מַלְאָכִ֜ים
 
אֶל
therefore unto Balaam
בִּלְעָ֣ם
of the children
בְּנֵֽי
of Beor
בְּע֗וֹר
to Pethor
פְּ֠תוֹרָה
 
אֲשֶׁ֧ר
 
עַל
which is by the river
הַנָּהָ֛ר
of the earth
הָאָ֔רֶץ
of the children
בְּנֵֽי
Behold there is a people
עַ֣ם
to call
לִקְרֹא
 
ל֑וֹ
him saying
לֵאמֹ֗ר
 
הִ֠נֵּה
Behold there is a people
עַ֣ם
come out
יָצָ֤א
from Egypt
מִמִּצְרַ֙יִם֙
 
הִנֵּ֤ה
behold they cover
כִסָּה֙
 
אֶת
the face
עֵ֣ין
of the earth
הָאָ֔רֶץ
 
וְה֥וּא
and they abide
יֹשֵׁ֖ב
over against
מִמֻּלִֽי׃
6
 
וְעַתָּה֩
 
לְכָה
 
נָּ֨א
and he whom thou cursest
יוּאָֽר׃
 
לִּ֜י
 
אֶת
me this people
הָעָ֣ם
 
הַזֶּ֗ה
 
כִּֽי
for they are too mighty
עָצ֥וּם
 
הוּא֙
 
מִמֶּ֔נִּי
 
אוּלַ֤י
for me peradventure I shall prevail
אוּכַל֙
that we may smite
נַכֶּה
 
בּ֔וֹ
them and that I may drive them out
וַאֲגָֽרְשֶׁ֖נּוּ
 
מִן
of the land
הָאָ֑רֶץ
 
כִּ֣י
for I wot
יָדַ֗עְתִּי
 
אֵ֤ת
 
אֲשֶׁר
is blessed
מְבֹרָ֔ךְ
is blessed
מְבֹרָ֔ךְ
 
וַֽאֲשֶׁ֥ר
and he whom thou cursest
יוּאָֽר׃
and he whom thou cursest
יוּאָֽר׃
7
 
וַיֵּ֨לְכ֜וּ
And the elders
וְזִקְנֵ֣י
of Moab
מוֹאָב֙
And the elders
וְזִקְנֵ֣י
of Midian
מִדְיָ֔ן
with the rewards of divination
וּקְסָמִ֖ים
in their hand
בְּיָדָ֑ם
and they came
וַיָּבֹ֙אוּ֙
 
אֶל
unto Balaam
בִּלְעָ֔ם
and spake
וַיְדַבְּר֥וּ
 
אֵלָ֖יו
unto him the words
דִּבְרֵ֥י
of Balak
בָלָֽק׃
8
And he said
וַיֹּ֣אמֶר
 
אֲלֵיהֶ֗ם
unto them Lodge
לִ֤ינוּ
 
פֹה֙
here this night
הַלַּ֔יְלָה
again
וַהֲשִֽׁבֹתִ֤י
 
אֶתְכֶם֙
you word
דָּבָ֔ר
 
כַּֽאֲשֶׁ֛ר
shall speak
יְדַבֵּ֥ר
as the LORD
יְהוָ֖ה
 
אֵלָ֑י
abode
וַיֵּֽשְׁב֥וּ
unto me and the princes
שָׂרֵֽי
of Moab
מוֹאָ֖ב
 
עִם
with Balaam
בִּלְעָֽם׃
9
came
וַיָּבֹ֥א
And God
אֱלֹהִ֖ים
 
אֶל
unto Balaam
בִּלְעָ֑ם
and said
וַיֹּ֕אמֶר
 
מִ֛י
What men
הָֽאֲנָשִׁ֥ים
 
הָאֵ֖לֶּה
 
עִמָּֽךְ׃
10
said
וַיֹּ֥אמֶר
And Balaam
בִּלְעָ֖ם
 
אֶל
unto God
הָֽאֱלֹהִ֑ים
Balak
בָּלָ֧ק
the son
בֶּן
of Zippor
צִפֹּ֛ר
king
מֶ֥לֶךְ
of Moab
מוֹאָ֖ב
hath sent
שָׁלַ֥ח
 
אֵלָֽי׃
11
 
הִנֵּ֤ה
Behold there is a people
הָעָם֙
come out
הַיֹּצֵ֣א
of Egypt
מִמִּצְרַ֔יִם
which covereth
וַיְכַ֖ס
 
אֶת
the face
עֵ֣ין
of the earth
הָאָ֑רֶץ
 
עַתָּ֗ה
 
לְכָ֤ה
now curse
קָֽבָה
 
לִּי֙
 
אֹת֔וֹ
 
אוּלַ֥י
me them peradventure I shall be able
אוּכַ֛ל
to overcome
לְהִלָּ֥חֶם
 
בּ֖וֹ
them and drive them out
וְגֵֽרַשְׁתִּֽיו׃
12
said
וַיֹּ֤אמֶר
And God
אֱלֹהִים֙
 
אֶל
unto Balaam
בִּלְעָ֔ם
 
לֹ֥א
 
תֵלֵ֖ךְ
 
עִמָּהֶ֑ם
 
לֹ֤א
with them thou shalt not curse
תָאֹר֙
 
אֶת
the people
הָעָ֔ם
 
כִּ֥י
for they are blessed
בָר֖וּךְ
 
הֽוּא׃
13
rose up
וַיָּ֤קָם
And Balaam
בִּלְעָם֙
in the morning
בַּבֹּ֔קֶר
and said
וַיֹּ֙אמֶר֙
 
אֶל
unto the princes
שָׂרֵ֣י
of Balak
בָלָ֔ק
to go
לַֽהֲלֹ֥ךְ
 
אֶֽל
you into your land
אַרְצְכֶ֑ם
 
כִּ֚י
refuseth
מֵאֵ֣ן
for the LORD
יְהוָ֔ה
to give me leave
לְתִתִּ֖י
to go
לַֽהֲלֹ֥ךְ
 
עִמָּכֶֽם׃
14
rose up
וַיָּק֙וּמוּ֙
And the princes
שָׂרֵ֣י
of Moab
מוֹאָ֔ב
and they went
וַיָּבֹ֖אוּ
 
אֶל
unto Balak
בָּלָ֑ק
and said
וַיֹּ֣אמְר֔וּ
refuseth
מֵאֵ֥ן
Balaam
בִּלְעָ֖ם
to come
הֲלֹ֥ךְ
 
עִמָּֽנוּ׃
15
yet again
וַיֹּ֥סֶף
 
ע֖וֹד
And Balak
בָּלָ֑ק
sent
שְׁלֹ֣חַ
princes
שָׂרִ֔ים
more
רַבִּ֥ים
and more honourable
וְנִכְבָּדִ֖ים
 
מֵאֵֽלֶּה׃
16
And they came
וַיָּבֹ֖אוּ
 
אֶל
to Balaam
בִּלְעָ֑ם
and said
אָמַר֙
 
ל֗וֹ
 
כֹּ֤ה
and said
אָמַר֙
Balak
בָּלָ֣ק
the son
בֶּן
of Zippor
צִפּ֔וֹר
 
אַל
 
נָ֥א
Let nothing I pray thee hinder
תִמָּנַ֖ע
thee from coming
מֵֽהֲלֹ֥ךְ
 
אֵלָֽי׃
17
 
כִּֽי
For I will promote
אֲכַבֶּדְךָ֙
For I will promote
אֲכַבֶּדְךָ֙
thee unto very
מְאֹ֔ד
 
וְכֹ֛ל
 
אֲשֶׁר
whatsoever thou sayest
תֹּאמַ֥ר
 
אֵלַ֖י
and I will do
אֶֽעֱשֶׂ֑ה
 
וּלְכָה
 
נָּא֙
therefore I pray thee curse
קָֽבָה
 
לִּ֔י
 
אֵ֖ת
me this people
הָעָ֥ם
 
הַזֶּֽה׃
18
answered
וַיַּ֣עַן
And Balaam
בִּלְעָ֗ם
and said
וַיֹּ֙אמֶר֙
 
אֶל
unto the servants
עַבְדֵ֣י
If Balak
בָלָ֛ק
 
אִם
would give
יִתֶּן
 
לִ֥י
If Balak
בָלָ֛ק
full
מְלֹ֥א
me his house
בֵית֖וֹ
of silver
כֶּ֣סֶף
and gold
וְזָהָ֑ב
 
לֹ֣א
I cannot
אוּכַ֗ל
go beyond
לַֽעֲבֹר֙
 
אֶת
the word
פִּי֙
of the LORD
יְהוָ֣ה
my God
אֱלֹהָ֔י
to do
לַֽעֲשׂ֥וֹת
less
קְטַנָּ֖ה
 
א֥וֹ
or more
גְדוֹלָֽה׃
19
 
וְעַתָּ֗ה
Now therefore I pray you tarry
שְׁב֨וּ
 
נָ֥א
 
בָזֶ֛ה
 
גַּם
 
אַתֶּ֖ם
ye also here this night
הַלָּ֑יְלָה
that I may know
וְאֵ֣דְעָ֔ה
 
מַה
unto me more
יֹּסֵ֥ף
what the LORD
יְהוָ֖ה
will say
דַּבֵּ֥ר
 
עִמִּֽי׃
20
came
בָּ֣אוּ
And God
אֱלֹהִ֥ים׀
 
אֶל
unto Balaam
בִּלְעָם֮
at night
לַיְלָה֒
and said
וַיֹּ֣אמֶר
 
ל֗וֹ
 
אִם
to call
לִקְרֹ֤א
 
לְךָ֙
came
בָּ֣אוּ
 
הָֽאֲנָשִׁ֔ים
thee rise up
ק֖וּם
 
לֵ֣ךְ
 
אִתָּ֑ם
with them but yet
וְאַ֗ךְ
 
אֶת
the word
הַדָּבָ֛ר
 
אֲשֶׁר
which I shall say
אֲדַבֵּ֥ר
 
אֵלֶ֖יךָ
 
אֹת֥וֹ
unto thee that shalt thou do
תַֽעֲשֶֽׂה׃
21
rose up
וַיָּ֤קָם
And Balaam
בִּלְעָם֙
in the morning
בַּבֹּ֔קֶר
and saddled
וַֽיַּחֲבֹ֖שׁ
 
אֶת
his ass
אֲתֹנ֑וֹ
 
וַיֵּ֖לֶךְ
 
עִם
with the princes
שָׂרֵ֥י
of Moab
מוֹאָֽב׃
22
was kindled
וַיִּֽחַר
anger
אַ֣ף
And God's
אֱלֹהִים֮
 
כִּֽי
because he went
הוֹלֵ֣ךְ
 
הוּא֒
stood
וַיִּתְיַצֵּ֞ב
and the angel
מַלְאַ֧ךְ
of the LORD
יְהוָ֛ה
in the way
בַּדֶּ֖רֶךְ
for an adversary
לְשָׂטָ֣ן
 
ל֑וֹ
 
וְהוּא֙
against him Now he was riding
רֹכֵ֣ב
 
עַל
upon his ass
אֲתֹנ֔וֹ
and his two
וּשְׁנֵ֥י
servants
נְעָרָ֖יו
 
עִמּֽוֹ׃
23
saw
וַתֵּ֣רֶא
And the ass
הָ֣אָת֔וֹן
 
אֶת
the angel
מַלְאַ֨ךְ
of the LORD
יְהוָ֜ה
standing
נִצָּ֣ב
her into the way
הַדָּֽרֶךְ׃
and his sword
וְחַרְבּ֤וֹ
drawn
שְׁלוּפָה֙
in his hand
בְּיָד֔וֹ
to turn
לְהַטֹּתָ֖הּ
And the ass
הָ֣אָת֔וֹן
 
מִן
her into the way
הַדָּֽרֶךְ׃
 
וַתֵּ֖לֶךְ
into the field
בַּשָּׂדֶ֑ה
smote
וַיַּ֤ךְ
and Balaam
בִּלְעָם֙
 
אֶת
And the ass
הָ֣אָת֔וֹן
to turn
לְהַטֹּתָ֖הּ
her into the way
הַדָּֽרֶךְ׃
24
stood
וַֽיַּעֲמֹד֙
But the angel
מַלְאַ֣ךְ
of the LORD
יְהוָ֔ה
in a path
בְּמִשְׁע֖וֹל
of the vineyards
הַכְּרָמִ֑ים
a wall
וְגָדֵ֥ר
 
מִזֶּ֖ה
a wall
וְגָדֵ֥ר
 
מִזֶּֽה׃
25
saw
וַתֵּ֨רֶא
And when the ass
הָֽאָת֜וֹן
 
אֶת
the angel
מַלְאַ֣ךְ
of the LORD
יְהוָ֗ה
and crushed
וַתִּלְחַ֛ץ
 
אֶל
against the wall
הַקִּ֑יר
and crushed
וַתִּלְחַ֛ץ
 
אֶת
foot
רֶ֥גֶל
Balaam's
בִּלְעָ֖ם
 
אֶל
against the wall
הַקִּ֑יר
her again
וַיֹּ֖סֶף
and he smote
לְהַכֹּתָֽהּ׃
26
further
וַיּ֥וֹסֶף
And the angel
מַלְאַךְ
of the LORD
יְהוָ֖ה
went
עֲב֑וֹר
and stood
וַֽיַּעֲמֹד֙
place
בְּמָק֣וֹם
in a narrow
צָ֔ר
 
אֲשֶׁ֛ר
 
אֵֽין
where was no way
דֶּ֥רֶךְ
to turn
לִנְט֖וֹת
either to the right hand
יָמִ֥ין
or to the left
וּשְׂמֹֽאול׃
27
saw
וַתֵּ֤רֶא
And when the ass
הָֽאָת֖וֹן
 
אֶת
the angel
מַלְאַ֣ךְ
of the LORD
יְהוָ֔ה
she fell down
וַתִּרְבַּ֖ץ
 
תַּ֣חַת
and Balaam's
בִּלְעָ֔ם
was kindled
וַיִּֽחַר
anger
אַ֣ף
and Balaam's
בִּלְעָ֔ם
and he smote
וַיַּ֥ךְ
 
אֶת
And when the ass
הָֽאָת֖וֹן
with a staff
בַּמַּקֵּֽל׃
28
opened
וַיִּפְתַּ֥ח
And the LORD
יְהוָ֖ה
 
אֶת
the mouth
פִּ֣י
of the ass
הָֽאָת֑וֹן
and she said
וַתֹּ֤אמֶר
unto Balaam
לְבִלְעָם֙
 
מֶה
What have I done
עָשִׂ֣יתִֽי
 
לְךָ֔
 
כִּ֣י
unto thee that thou hast smitten
הִכִּיתַ֔נִי
 
זֶ֖ה
me these three
שָׁלֹ֥שׁ
times
רְגָלִֽים׃
29
said
וַיֹּ֤אמֶר
And Balaam
בִּלְעָם֙
unto the ass
לָֽאָת֔וֹן
 
כִּ֥י
Because thou hast mocked
הִתְעַלַּ֖לְתְּ
 
בִּ֑י
me I would
ל֤וּ
there were
יֶשׁ
a sword
חֶ֙רֶב֙
in mine hand
בְּיָדִ֔י
 
כִּ֥י
 
עַתָּ֖ה
for now would I kill
הֲרַגְתִּֽיךְ׃
30
said
וַיֹּ֖אמֶר
Am not I thine ass
אֲתֹֽנְךָ֜
 
אֶל
unto Balaam
בִּלְעָ֗ם
 
הֲלוֹא֩
 
אָֽנֹכִ֨י
Am not I thine ass
אֲתֹֽנְךָ֜
 
אֲשֶׁר
upon which thou hast ridden
רָכַ֣בְתָּ
 
עָלַ֗י
 
מֵעֽוֹדְךָ֙
 
עַד
ever since I was thine unto this day
הַיּ֣וֹם
 
הַזֶּ֔ה
was I ever
הִסְכַּ֔נְתִּי
was I ever
הִסְכַּ֔נְתִּי
to do so
לַֽעֲשׂ֥וֹת
 
לְךָ֖
 
כֹּ֑ה
said
וַיֹּ֖אמֶר
 
לֹֽא׃
31
opened
וַיְגַ֣ל
Then the LORD
יְהוָה֙
 
אֶת
the eyes
עֵינֵ֣י
of Balaam
בִלְעָם֒
and he saw
וַיַּ֞רְא
 
אֶת
the angel
מַלְאַ֤ךְ
Then the LORD
יְהוָה֙
standing
נִצָּ֣ב
in the way
בַּדֶּ֔רֶךְ
and his sword
וְחַרְבּ֥וֹ
drawn
שְׁלֻפָ֖ה
in his hand
בְּיָד֑וֹ
and he bowed down
וַיִּקֹּ֥ד
his head and fell flat
וַיִּשְׁתַּ֖חוּ
on his face
לְאַפָּֽיו׃
32
said
וַיֹּ֤אמֶר
 
אֵלָיו֙
And the angel
מַלְאַ֣ךְ
of the LORD
יְהוָ֔ה
 
עַל
 
מָ֗ה
unto him Wherefore hast thou smitten
הִכִּ֙יתָ֙
 
אֶת
thine ass
אֲתֹ֣נְךָ֔
 
זֶ֖ה
these three
שָׁל֣וֹשׁ
times
רְגָלִ֑ים
 
הִנֵּ֤ה
 
אָֽנֹכִי֙
behold I went out
יָצָ֣אתִי
to withstand
לְשָׂטָ֔ן
 
כִּֽי
is perverse
יָרַ֥ט
thee because thy way
הַדֶּ֖רֶךְ
 
לְנֶגְדִּֽי׃
33
saw
וַתִּרְאַ֙נִי֙
And the ass
הָֽאָת֔וֹן
me and turned
נָֽטְתָ֣ה
from me
מִפָּנַ֔י
 
זֶ֖ה
these three
שָׁלֹ֣שׁ
times
רְגָלִ֑ים
unless
אוּלַי֙
me and turned
נָֽטְתָ֣ה
from me
מִפָּנַ֔י
 
כִּ֥י
 
עַתָּ֛ה
 
גַּם
 
אֹֽתְכָ֥ה
surely now also I had slain
הָרַ֖גְתִּי
 
וְאוֹתָ֥הּ
thee and saved her alive
הֶֽחֱיֵֽיתִי׃
34
said
וַיֹּ֨אמֶר
And Balaam
בִּלְעָ֜ם
 
אֶל
unto the angel
מַלְאַ֤ךְ
of the LORD
יְהוָה֙
I have sinned
חָטָ֔אתִי
 
כִּ֚י
 
לֹ֣א
for I knew
יָדַ֔עְתִּי
 
כִּ֥י
 
אַתָּ֛ה
not that thou stoodest
נִצָּ֥ב
against
לִקְרָאתִ֖י
in the way
בַּדָּ֑רֶךְ
 
וְעַתָּ֛ה
 
אִם
 
רַ֥ע
 
בְּעֵינֶ֖יךָ
I will get me back again
אָשׁ֥וּבָה
 
לִּֽי׃
35
said
וַיֹּאמֶר֩
And the angel
מַלְאַ֨ךְ
of the LORD
יְהוָ֜ה
 
אֶל
So Balaam
בִּלְעָ֖ם
 
לֵ֚ךְ
 
עִם
 
הָ֣אֲנָשִׁ֔ים
but only
וְאֶ֗פֶס
 
אֶת
the word
הַדָּבָ֛ר
 
אֲשֶׁר
that I shall speak
תְדַבֵּ֑ר
 
אֵלֶ֖יךָ
 
אֹת֣וֹ
that I shall speak
תְדַבֵּ֑ר
 
וַיֵּ֥לֶךְ
So Balaam
בִּלְעָ֖ם
 
עִם
with the princes
שָׂרֵ֥י
of Balak
בָלָֽק׃
36
heard
וַיִּשְׁמַ֥ע
And when Balak
בָּלָ֖ק
 
כִּ֣י
was come
בָ֣א
that Balaam
בִלְעָ֑ם
he went out
וַיֵּצֵ֨א
to meet
לִקְרָאת֜וֹ
 
אֶל
him unto a city
עִ֣יר
of Moab
מוֹאָ֗ב
 
אֲשֶׁר֙
 
עַל
coast
הַגְּבֽוּל׃
of Arnon
אַרְנֹ֔ן
 
אֲשֶׁ֖ר
which is in the utmost
בִּקְצֵ֥ה
coast
הַגְּבֽוּל׃
37
said
וַיֹּ֨אמֶר
And Balak
בָּלָ֜ק
 
אֶל
unto Balaam
בִּלְעָ֗ם
 
הֲלֹא֩
Did I not earnestly
שָׁלַ֤חְתִּי
Did I not earnestly
שָׁלַ֤חְתִּי
 
אֵלֶ֙יךָ֙
unto thee to call
לִקְרֹא
 
לָ֔ךְ
 
לָ֥מָּה
 
לֹֽא
thee wherefore camest
הָלַ֖כְתָּ
 
אֵלָ֑י
indeed
הַֽאֻמְנָ֔ם
 
לֹ֥א
thou not unto me am I not able
אוּכַ֖ל
to promote thee to honour
כַּבְּדֶֽךָ׃
38
said
וַיֹּ֨אמֶר
And Balaam
בִּלְעָ֜ם
 
אֶל
unto Balak
בָּלָ֗ק
 
הִֽנֵּה
Lo I am come
בָ֙אתִי֙
 
אֵלֶ֔יךָ
 
עַתָּ֕ה
 
הֲיָכֹ֥ל
at all
אוּכַ֖ל
that shall I speak
אֲדַבֵּֽר׃
any thing
מְא֑וּמָה
the word
הַדָּבָ֗ר
 
אֲשֶׁ֨ר
putteth
יָשִׂ֧ים
that God
אֱלֹהִ֛ים
in my mouth
בְּפִ֖י
 
אֹת֥וֹ
that shall I speak
אֲדַבֵּֽר׃
39
 
וַיֵּ֥לֶךְ
And Balaam
בִּלְעָ֖ם
 
עִם
with Balak
בָּלָ֑ק
and they came
וַיָּבֹ֖אוּ
 
קִרְיַ֥ת
unto Kirjathhuzoth
חֻצֽוֹת׃
40
offered
וַיִּזְבַּ֥ח
And Balak
בָּלָ֖ק
oxen
בָּקָ֣ר
and sheep
וָצֹ֑אן
and sent
וַיְשַׁלַּ֣ח
to Balaam
לְבִלְעָ֔ם
and to the princes
וְלַשָּׂרִ֖ים
 
אֲשֶׁ֥ר
 
אִתּֽוֹ׃
41
 
וַיְהִ֣י
And it came to pass on the morrow
בַבֹּ֔קֶר
took
וַיִּקַּ֤ח
that Balak
בָּלָק֙
 
אֶת
Balaam
בִּלְעָ֔ם
and brought him up
וַֽיַּעֲלֵ֖הוּ
into the high places
בָּמ֣וֹת
of Baal
בָּ֑עַל
that thence he might see
וַיַּ֥רְא
 
מִשָּׁ֖ם
the utmost
קְצֵ֥ה
part of the people
הָעָֽם׃