1
 
אִם
If thou wilt return
תָּשׁ֑וּב
O Israel
יִשְׂרָאֵ֧ל׀
saith
נְאֻם
the LORD
יְהוָ֛ה
 
אֵלַ֖י
If thou wilt return
תָּשׁ֑וּב
 
וְאִם
unto me and if thou wilt put away
תָּסִ֧יר
thine abominations
שִׁקּוּצֶ֛יךָ
out of my sight
מִפָּנַ֖י
 
וְלֹ֥א
then shalt thou not remove
תָנֽוּד׃
2
And thou shalt swear
וְנִשְׁבַּ֙עְתָּ֙
liveth
חַי
The LORD
יְהוָ֔ה
in truth
בֶּאֱמֶ֖ת
in judgment
בְּמִשְׁפָּ֣ט
and in righteousness
וּבִצְדָקָ֑ה
shall bless
וְהִתְבָּ֥רְכוּ
 
ב֛וֹ
and the nations
גּוֹיִ֖ם
 
וּב֥וֹ
themselves in him and in him shall they glory
יִתְהַלָּֽלוּ׃
3
 
כִּי
 
כֹ֣ה׀
For thus saith
אָמַ֣ר
the LORD
יְהוָֹ֗ה
to the men
לְאִ֤ישׁ
of Judah
יְהוּדָה֙
and Jerusalem
וְלִיר֣וּשָׁלִַ֔ם
Break up
נִ֥ירוּ
 
לָכֶ֖ם
your fallow ground
נִ֑יר
 
וְאַֽל
and sow
תִּזְרְע֖וּ
 
אֶל
not among thorns
קֹצִֽים׃
4
Circumcise
הִמֹּ֣לוּ
yourselves to the LORD
לַיהוָֹ֗ה
and take away
וְהָסִ֙רוּ֙
the foreskins
עָרְל֣וֹת
of your heart
לְבַבְכֶ֔ם
ye men
אִ֥ישׁ
of Judah
יְהוּדָ֖ה
and inhabitants
וְיֹשְׁבֵ֣י
of Jerusalem
יְרוּשָׁלִָ֑ם
 
פֶּן
come forth
תֵּצֵ֨א
like fire
כָאֵ֜שׁ
lest my fury
חֲמָתִ֗י
and burn
וּבָעֲרָה֙
 
וְאֵ֣ין
that none can quench
מְכַבֶּ֔ה
it because
מִפְּנֵ֖י
of the evil
רֹ֥עַ
of your doings
מַעַלְלֵיכֶֽם׃
5
Declare
הַגִּ֣ידוּ
ye in Judah
בִֽיהוּדָ֗ה
in Jerusalem
וּבִירוּשָׁלִַ֙ם֙
and publish
הַשְׁמִ֔יעוּ
and say
וְאִמְר֔וּ
Blow
ותִּקְע֥וּ
ye the trumpet
שׁוֹפָ֖ר
in the land
בָּאָ֑רֶץ
cry
קִרְא֤וּ
gather together
מַלְאוּ֙
and say
וְאִמְר֔וּ
Assemble
הֵאָסְפ֥וּ
yourselves and let us go
וְנָב֖וֹאָה
 
אֶל
cities
עָרֵ֥י
into the defenced
הַמִּבְצָֽר׃
6
Set up
שְׂאוּ
the standard
נֵ֣ס
toward Zion
צִיּ֔וֹנָה
retire
הָעִ֖יזוּ
 
אַֽל
stay
תַּעֲמֹ֑דוּ
 
כִּ֣י
evil
רָעָ֗ה
 
אָנֹכִ֛י
not for I will bring
מֵבִ֥יא
from the north
מִצָּפ֖וֹן
destruction
וְשֶׁ֥בֶר
and a great
גָּדֽוֹל׃
7
is come up
עָלָ֤ה
The lion
אַרְיֵה֙
from his thicket
מִֽסֻּבְּכ֔וֹ
and the destroyer
וּמַשְׁחִ֣ית
of the Gentiles
גּוֹיִ֔ם
is on his way
נָסַ֖ע
he is gone forth
יָצָ֣א
from his place
מִמְּקֹמ֑וֹ
to make
לָשׂ֤וּם
thy land
אַרְצֵךְ֙
desolate
לְשַׁמָּ֔ה
and thy cities
עָרַ֥יִךְ
shall be laid waste
תִּצֶּ֖ינָה
 
מֵאֵ֥ין
without an inhabitant
יוֹשֵֽׁב׃
8
 
עַל
 
זֹ֛את
For this gird
חִגְר֥וּ
you with sackcloth
שַׂקִּ֖ים
lament
סִפְד֣וּ
and howl
וְהֵילִ֑ילוּ
 
כִּ֥י
 
לֹא
is not turned back
שָׁ֛ב
for the fierce
חֲר֥וֹן
anger
אַף
of the LORD
יְהוָֹ֖ה
 
מִמֶּֽנּוּ׃
9
 
וְהָיָ֤ה
And it shall come to pass at that day
בַיּוֹם
 
הַהוּא֙
saith
נְאֻם
the LORD
יְהוָ֔ה
shall perish
יֹאבַ֥ד
and the heart
וְלֵ֣ב
of the king
הַמֶּ֖לֶךְ
and the heart
וְלֵ֣ב
of the princes
הַשָּׂרִ֑ים
shall be astonished
וְנָשַׁ֙מּוּ֙
and the priests
הַכֹּ֣הֲנִ֔ים
and the prophets
וְהַנְּבִאִ֖ים
shall wonder
יִתְמָֽהוּ׃
10
Then said
לֵאמֹ֔ר
I Ah
אֲהָ֣הּ׀
Lord
אֲדֹנָ֣י
GOD
יְהוִ֗ה
surely
אָכֵן֩
deceived
הִשֵּׁ֜אתָ
deceived
הִשֵּׁ֜אתָ
this people
לָעָ֤ם
 
הַזֶּה֙
and Jerusalem
וְלִירוּשָׁלִַ֣ם
Then said
לֵאמֹ֔ר
Ye shall have peace
שָׁל֖וֹם
 
יִהְיֶ֣ה
 
לָכֶ֑ם
reacheth
וְנָגְעָ֥ה
whereas the sword
חֶ֖רֶב
 
עַד
unto the soul
הַנָּֽפֶשׁ׃
11
At that time
בָּעֵ֣ת
 
הַהִ֗יא
shall it be said
יֵאָמֵ֤ר
of my people
עַמִּ֑י
 
הַזֶּה֙
and to Jerusalem
וְלִיר֣וּשָׁלִַ֔ם
wind
ר֣וּחַ
A dry
צַ֤ח
of the high places
שְׁפָיִם֙
in the wilderness
בַּמִּדְבָּ֔ר
toward
דֶּ֖רֶךְ
the daughter
בַּת
of my people
עַמִּ֑י
 
ל֥וֹא
not to fan
לִזְר֖וֹת
 
וְל֥וֹא
nor to cleanse
לְהָבַֽר׃
12
wind
ר֧וּחַ
Even a full
מָלֵ֛א
 
מֵאֵ֖לֶּה
from those places shall come
יָ֣בוֹא
 
לִ֑י
 
עַתָּ֕ה
 
גַּם
 
אֲנִ֛י
unto me now also will I give
אֲדַבֵּ֥ר
sentence
מִשְׁפָּטִ֖ים
 
אוֹתָֽם׃
13
 
הִנֵּ֣ה׀
as clouds
כַּעֲנָנִ֣ים
Behold he shall come up
יַעֲלֶ֗ה
shall be as a whirlwind
וְכַסּוּפָה֙
and his chariots
מַרְכְּבוֹתָ֔יו
are swifter
קַלּ֥וּ
than eagles
מִנְּשָׁרִ֖ים
his horses
סוּסָ֑יו
Woe
א֥וֹי
 
לָ֖נוּ
 
כִּ֥י
unto us! for we are spoiled
שֻׁדָּֽדְנוּ׃
14
wash
כַּבְּסִ֨י
from wickedness
מֵרָעָ֤ה
thine heart
לִבֵּךְ֙
O Jerusalem
יְר֣וּשָׁלִַ֔ם
 
לְמַ֖עַן
that thou mayest be saved
תִּוָּשֵׁ֑עִי
 
עַד
 
מָתַ֛י
lodge
תָּלִ֥ין
within
בְּקִרְבֵּ֖ךְ
thoughts
מַחְשְׁב֥וֹת
How long shall thy vain
אוֹנֵֽךְ׃
15
 
כִּ֛י
For a voice
ק֥וֹל
declareth
מַגִּ֖יד
from Dan
מִדָּ֑ן
and publisheth
וּמַשְׁמִ֥יעַ
affliction
אָ֖וֶן
from mount
מֵהַ֥ר
Ephraim
אֶפְרָֽיִם׃
16
Make ye mention
הַזְכִּ֣ירוּ
to the nations
לַגּוֹיִ֗ם
 
הִנֵּה֙
behold publish
הַשְׁמִ֣יעוּ
 
עַל
against Jerusalem
יְרוּשָׁלִַ֔ם
that watchers
נֹצְרִ֥ים
come
בָּאִ֖ים
country
מֵאֶ֣רֶץ
from a far
הַמֶּרְחָ֑ק
and give out
וַֽיִּתְּנ֛וּ
 
עַל
against the cities
עָרֵ֥י
of Judah
יְהוּדָ֖ה
their voice
קוֹלָֽם׃
17
As keepers
כְּשֹׁמְרֵ֣י
of a field
שָׂדַ֔י
 
הָי֥וּ
 
עָלֶ֖יהָ
are they against her round about
מִסָּבִ֑יב
 
כִּי
 
אֹתִ֥י
because she hath been rebellious
מָרָ֖תָה
against me saith
נְאֻם
the LORD
יְהוָֽה׃
18
Thy way
דַּרְכֵּךְ֙
and thy doings
וּמַ֣עֲלָלַ֔יִךְ
have procured
עָשׂ֥וֹ
 
אֵ֖לֶּה
 
לָ֑ךְ
 
זֹ֤את
these things unto thee this is thy wickedness
רָעָתֵךְ֙
 
כִּ֣י
because it is bitter
מָ֔ר
 
כִּ֥י
because it reacheth
נָגַ֖ע
 
עַד
unto thine heart
לִבֵּֽךְ׃
19
My bowels
מֵעַ֨י׀
My bowels
מֵעַ֨י׀
I am pained
אֹחִ֜ולָה
at my very
קִיר֥וֹת
heart
לִבִּ֖י
maketh a noise
הֹֽמֶה
 
לִּ֥י
heart
לִבִּ֖י
 
לֹ֣א
in me I cannot hold my peace
אַחֲרִ֑שׁ
 
כִּ֣י
the sound
ק֤וֹל
of the trumpet
שׁוֹפָר֙
because thou hast heard
שָׁמַ֣עַתְּי
O my soul
נַפְשִׁ֔י
the alarm
תְּרוּעַ֖ת
of war
מִלְחָמָֽה׃
20
Destruction
שֶׁ֙בֶר֙
 
עַל
Destruction
שֶׁ֙בֶר֙
is cried
נִקְרָ֔א
 
כִּ֥י
is spoiled
שֻׁדְּד֣וּ
 
כָּל
for the whole land
הָאָ֑רֶץ
suddenly
פִּתְאֹם֙
is spoiled
שֻׁדְּד֣וּ
are my tents
אֹהָלַ֔י
in a moment
רֶ֖גַע
and my curtains
יְרִיעֹתָֽי׃
21
 
עַד
 
מָתַ֖י
How long shall I see
אֶרְאֶה
the standard
נֵּ֑ס
and hear
אֶשְׁמְעָ֖ה
the sound
ק֥וֹל
of the trumpet
שׁוֹפָֽר׃
22
 
כִּ֣י׀
is foolish
אֱוִ֣יל
For my people
עַמִּ֗י
 
אוֹתִי֙
 
לֹ֣א
they have no knowledge
יָדָֽעוּ׃
children
בָּנִ֤ים
me they are sottish
סְכָלִים֙
 
הֵ֔מָּה
 
וְלֹ֥א
and they have none understanding
נְבוֹנִ֖ים
 
הֵ֑מָּה
they are wise
חֲכָמִ֥ים
 
הֵ֙מָּה֙
to do evil
לְהָרַ֔ע
but to do good
וּלְהֵיטִ֖יב
 
לֹ֥א
they have no knowledge
יָדָֽעוּ׃
23
I beheld
רָאִ֙יתִי֙
 
אֶת
the earth
הָאָ֔רֶץ
 
וְהִנֵּה
and lo it was without form
תֹ֖הוּ
and void
וָבֹ֑הוּ
 
וְאֶל
and the heavens
הַשָּׁמַ֖יִם
 
וְאֵ֥ין
and they had no light
אוֹרָֽם׃
24
I beheld
רָאִ֙יתִי֙
the mountains
הֶֽהָרִ֔ים
 
וְהִנֵּ֖ה
and lo they trembled
רֹעֲשִׁ֑ים
 
וְכָל
and all the hills
הַגְּבָע֖וֹת
moved lightly
הִתְקַלְקָֽלוּ׃
25
I beheld
רָאִ֕יתִי
 
וְהִנֵּ֖ה
 
אֵ֣ין
and lo there was no man
הָאָדָ֑ם
 
וְכָל
and all the birds
ע֥וֹף
of the heavens
הַשָּׁמַ֖יִם
were fled
נָדָֽדוּ׃
26
I beheld
רָאִ֕יתִי
 
וְהִנֵּ֥ה
and lo the fruitful place
הַכַּרְמֶ֖ל
was a wilderness
הַמִּדְבָּ֑ר
 
וְכָל
and all the cities
עָרָ֗יו
thereof were broken down
נִתְּצוּ֙
at the presence
מִפְּנֵ֖י
of the LORD
יְהוָ֔ה
at the presence
מִפְּנֵ֖י
and by his fierce
חֲר֥וֹן
anger
אַפּֽוֹ׃
27
 
כִּי
 
כֹה֙
said
אָמַ֣ר
For thus hath the LORD
יְהוָ֔ה
shall be desolate
שְׁמָמָ֥ה
 
תִהְיֶ֖ה
 
כָּל
The whole land
הָאָ֑רֶץ
a full end
וְכָלָ֖ה
 
לֹ֥א
yet will I not make
אֶעֱשֶֽׂה׃
28
 
עַל
 
זֹאת֙
mourn
תֶּאֱבַ֣ל
For this shall the earth
הָאָ֔רֶץ
be black
וְקָדְר֥וּ
and the heavens
הַשָּׁמַ֖יִם
above
מִמָּ֑עַל
 
עַ֤ל
 
כִּי
because I have spoken
דִבַּ֙רְתִּי֙
it I have purposed
זַמֹּ֔תִי
 
וְלֹ֥א
it and will not repent
נִחַ֖מְתִּי
 
וְלֹא
neither will I turn back
אָשׁ֥וּב
 
מִמֶּֽנָּה׃
29
for the noise
מִקּ֨וֹל
of the horsemen
פָּרָ֜שׁ
 
וְרֹ֣מֵה
and bowmen
קֶ֗שֶׁת
shall flee
בֹּרַ֙חַת֙
 
כָּל
The whole city
הָעִ֣יר
they shall go
בָּ֚אוּ
into thickets
בֶּעָבִ֔ים
upon the rocks
וּבַכֵּפִ֖ים
and climb up
עָל֑וּ
 
כָּל
The whole city
הָעִ֣יר
shall be forsaken
עֲזוּבָ֔ה
 
וְאֵין
dwell
יוֹשֵׁ֥ב
therein
בָּהֵ֖ן
and not a man
אִֽישׁ׃
30
 
וְאַ֨תְּי
And when thou art spoiled
שָׁד֜וּד
 
מַֽה
what wilt thou do
תַּעֲשִׂ֗י
 
כִּֽי
Though thou clothest
תִלְבְּשִׁ֨י
thyself with crimson
שָׁנִ֜י
 
כִּי
though thou deckest
תַעְדִּ֣י
thee with ornaments
עֲדִי
of gold
זָהָ֗ב
 
כִּֽי
though thou rentest
תִקְרְעִ֤י
with painting
בַפּוּךְ֙
thy face
עֵינַ֔יִךְ
in vain
לַשָּׁ֖וְא
shalt thou make thyself fair
תִּתְיַפִּ֑י
will despise
מָאֲסוּ
 
בָ֥ךְ
thy lovers
עֹגְבִ֖ים
thy life
נַפְשֵׁ֥ךְ
thee they will seek
יְבַקֵּֽשׁוּ׃
31
 
כִּי֩
a voice
ק֧וֹל
as of a woman in travail
כְּחוֹלָ֜ה
For I have heard
שָׁמַ֗עְתִּי
and the anguish
צָרָה֙
as of her that bringeth forth her first child
כְּמַבְכִּירָ֔ה
a voice
ק֧וֹל
of the daughter
בַּת
of Zion
צִיּ֛וֹן
that bewaileth
תִּתְיַפֵּ֖חַ
herself that spreadeth
תְּפָרֵ֣שׂ
her hands
כַּפֶּ֑יהָ
saying Woe
אֽוֹי
 
נָ֣א
 
לִ֔י
 
כִּֽי
is wearied
עָיְפָ֥ה
is me now! for my soul
נַפְשִׁ֖י
because of murderers
לְהֹרְגִֽים׃