1
And it was told
וַיֻּגַּ֖ד
Joab
לְיוֹאָ֑ב
 
הִנֵּ֨ה
Behold the king
הַמֶּ֧לֶךְ
weepeth
בֹּכֶ֛ה
and mourneth
וַיִּתְאַבֵּ֖ל
 
עַל
for Absalom
אַבְשָׁלֽוֹם׃
2
 
וַתְּהִ֨י
And the victory
הַתְּשֻׁעָ֜ה
that day
בַּיּ֤וֹם
 
הַה֛וּא
was turned into mourning
לְאֵ֖בֶל
 
לְכָל
for the people
הָעָ֗ם
 
כִּֽי
heard
שָׁמַ֣ע
for the people
הָעָ֗ם
that day
בַּיּ֤וֹם
 
הַהוּא֙
say
לֵאמֹ֔ר
was grieved
נֶֽעֱצַ֥ב
how the king
הַמֶּ֖לֶךְ
 
עַל
for his son
בְּנֽוֹ׃
3
steal away
יִתְגַּנֵּ֗ב
And the people
הָעָם֙
that day
בַּיּ֥וֹם
 
הַה֖וּא
gat
לָב֣וֹא
into the city
הָעִ֑יר
 
כַּֽאֲשֶׁ֣ר
steal away
יִתְגַּנֵּ֗ב
And the people
הָעָם֙
being ashamed
הַנִּכְלָמִ֔ים
when they flee
בְּנוּסָ֖ם
in battle
בַּמִּלְחָמָֽה׃
4
But the king
הַמֶּ֖לֶךְ
covered
לָאַ֣ט
 
אֶת
his face
פָּנָ֔יו
cried
וַיִּזְעַ֥ק
But the king
הַמֶּ֖לֶךְ
voice
ק֣וֹל
with a loud
גָּד֑וֹל
O my son
בְנִֽי׃
Absalom
אַבְשָׁל֖וֹם
Absalom
אַבְשָׁל֖וֹם
O my son
בְנִֽי׃
O my son
בְנִֽי׃
5
came
וַיָּבֹ֥א
And Joab
יוֹאָ֛ב
 
אֶל
to the king
הַמֶּ֖לֶךְ
into the house
הַבָּ֑יִת
and said
וַיֹּאמֶר֩
Thou hast shamed
הֹבַ֨שְׁתָּ
this day
הַיּ֔וֹם
 
אֶת
the faces
פְּנֵ֣י
 
כָל
of all thy servants
עֲבָדֶ֗יךָ
have saved
הַֽמְמַלְּטִ֤ים
 
אֶֽת
and the lives
וְנֶ֖פֶשׁ
this day
הַיּ֔וֹם
 
וְאֵ֨ת
and the lives
וְנֶ֖פֶשׁ
of thy sons
בָּנֶ֙יךָ֙
and of thy daughters
וּבְנֹתֶ֔יךָ
and the lives
וְנֶ֖פֶשׁ
of thy wives
נָשֶׁ֔יךָ
and the lives
וְנֶ֖פֶשׁ
of thy concubines
פִּֽלַגְשֶֽׁיךָ׃
6
In that thou lovest
אֹֽהֲבֶ֑יךָ
 
אֶת
and hatest
וְלִשְׂנֹ֖א
and hatest
וְלִשְׂנֹ֖א
 
אֶת
In that thou lovest
אֹֽהֲבֶ֑יךָ
 
כִּ֣י׀
For thou hast declared
הִגַּ֣דְתָּ
for this day
הַיּוֹם֙
 
כִּ֣י
 
אֵ֤ין
 
לְךָ֙
that thou regardest neither princes
שָׂרִ֣ים
nor servants
וַֽעֲבָדִ֔ים
 
כִּ֣י׀
I perceive
יָדַ֣עְתִּי
for this day
הַיּוֹם֙
 
כִּ֠י
that if
ל֣א
Absalom
אַבְשָׁל֥וֹם
had lived
חַי֙
 
וְכֻלָּ֤נוּ
for this day
הַיּוֹם֙
and all we had died
מֵתִ֔ים
 
כִּי
 
אָ֖ז
then it had pleased thee well
יָשָׁ֥ר
 
בְּעֵינֶֽיךָ׃
7
 
וְעַתָּה֙
Now therefore arise
ק֣וּם
go forth
יוֹצֵ֗א
and speak
וְדַבֵּ֖ר
 
עַל
comfortably
לֵ֣ב
unto thy servants
עֲבָדֶ֑יךָ
 
כִּי֩
by the LORD
בַֽיהוָ֨ה
for I swear
נִשְׁבַּ֜עְתִּי
 
כִּֽי
 
אֵינְךָ֣
go forth
יוֹצֵ֗א
 
אִם
there will not tarry
יָלִ֨ין
one
אִ֤ישׁ
 
אִתְּךָ֙
with thee this night
הַלַּ֔יְלָה
and that will be worse
וְרָעָ֧ה
 
לְךָ֣
 
זֹ֗את
 
מִכָּל
unto thee than all the evil
הָֽרָעָה֙
 
אֲשֶׁר
that befell
בָּ֣אָה
 
עָלֶ֔יךָ
thee from thy youth
מִנְּעֻרֶ֖יךָ
 
עַד
 
עָֽתָּה׃
8
arose
וַיָּ֥קָם
Behold the king
הַמֶּ֔לֶךְ
and sat
יוֹשֵׁ֣ב
in the gate
בַּשַּׁ֔עַר
 
וּֽלְכָל
And all the people
הָעָם֙
And they told
הִגִּ֣ידוּ
saying
לֵאמֹ֗ר
 
הִנֵּ֤ה
Behold the king
הַמֶּ֔לֶךְ
and sat
יוֹשֵׁ֣ב
in the gate
בַּשַּׁ֔עַר
came
וַיָּבֹ֤א
 
כָל
And all the people
הָעָם֙
before
לִפְנֵ֣י
Behold the king
הַמֶּ֔לֶךְ
for Israel
וְיִשְׂרָאֵ֔ל
had fled
נָ֖ס
every man
אִ֥ישׁ
to his tent
לְאֹֽהָלָֽיו׃
9
 
וַיְהִ֤י
 
כָל
And all the people
הָעָם֙
were at strife
נָד֔וֹן
 
בְּכָל
throughout all the tribes
שִׁבְטֵ֥י
of Israel
יִשְׂרָאֵ֖ל
saying
לֵאמֹ֑ר
The king
הַמֶּ֜לֶךְ
saved
הִצִּילָ֣נוּ׀
us out of the hand
מִכַּ֣ף
of our enemies
אֹֽיְבֵ֗ינוּ
 
וְה֤וּא
and he delivered
מִלְּטָ֙נוּ֙
us out of the hand
מִכַּ֣ף
of the Philistines
פְּלִשְׁתִּ֔ים
 
וְעַתָּ֛ה
and now he is fled
בָּרַ֥ח
 
מִן
out of the land
הָאָ֖רֶץ
 
מֵעַ֥ל
for Absalom
אַבְשָׁלֽוֹם׃
10
And Absalom
וְאַבְשָׁלוֹם֙
 
אֲשֶׁ֣ר
whom we anointed
מָשַׁ֣חְנוּ
 
עָלֵ֔ינוּ
over us is dead
מֵ֖ת
in battle
בַּמִּלְחָמָ֑ה
 
וְעַתָּ֗ה
 
לָמָ֥ה
 
אַתֶּ֛ם
Now therefore why speak
מַֽחֲרִשִׁ֖ים
back
לְהָשִׁ֥יב
 
אֶת
the king
הַמֶּֽלֶךְ׃
11
And king
הַמֶּ֖לֶךְ
David
דָּוִ֗ד
sent
שָׁ֠לַח
 
אֶל
to Zadok
צָד֨וֹק
 
וְאֶל
and to Abiathar
אֶבְיָתָ֥ר
the priests
הַכֹּֽהֲנִים֮
saying
לֵאמֹ֔ר
Speak
דַּבְּר֞וּ
 
אֶל
unto the elders
זִקְנֵ֤י
of Judah
יְהוּדָה֙
saying
לֵאמֹ֔ר
 
לָ֤מָּה
 
תִֽהְיוּ֙
Why are ye the last
אַֽחֲרֹנִ֔ים
back
לְהָשִׁ֥יב
 
אֶת
And king
הַמֶּ֖לֶךְ
 
אֶל
even to his house
בֵּיתֽוֹ׃
seeing the speech
וּדְבַר֙
 
כָּל
of all Israel
יִשְׂרָאֵ֔ל
is come
בָּ֥א
 
אֶל
And king
הַמֶּ֖לֶךְ
 
אֶל
even to his house
בֵּיתֽוֹ׃
12
Ye are my brethren
אַחַ֣י
 
אַתֶּ֔ם
ye are my bones
עַצְמִ֥י
and my flesh
וּבְשָׂרִ֖י
 
אַתֶּ֑ם
 
וְלָ֧מָּה
 
תִֽהְי֛וּ
wherefore then are ye the last
אַֽחֲרֹנִ֖ים
to bring back
לְהָשִׁ֥יב
 
אֶת
the king
הַמֶּֽלֶךְ׃
13
ye to Amasa
וְלַֽעֲמָשָׂא֙
And say
תֹּֽמְר֔וּ
 
הֲל֛וֹא
Art thou not of my bone
עַצְמִ֥י
and of my flesh
וּבְשָׂרִ֖י
 
אָ֑תָּה
 
כֹּ֣ה
do
יַֽעֲשֶׂה
 
לִּ֤י
God
אֱלֹהִים֙
 
וְכֹ֣ה
so to me and more
יוֹסִ֔יף
 
אִם
 
לֹ֠א
also if thou be not captain
שַׂר
of the host
צָבָ֞א
 
תִּֽהְיֶ֧ה
before
לְפָנַ֛י
 
כָּל
me continually
הַיָּמִ֖ים
in the room
תַּ֥חַת
of Joab
יוֹאָֽב׃
14
And he bowed
וַיַּ֛ט
 
אֶת
the heart
לְבַ֥ב
 
כָּל
man
כְּאִ֣ישׁ
of Judah
יְהוּדָ֖ה
man
כְּאִ֣ישׁ
even as the heart of one
אֶחָ֑ד
so that they sent
וַֽיִּשְׁלְחוּ֙
 
אֶל
this word unto the king
הַמֶּ֔לֶךְ
Return
שׁ֥וּב
 
אַתָּ֖ה
 
וְכָל
thou and all thy servants
עֲבָדֶֽיךָ׃
15
returned
וַיָּ֣שָׁב
So the king
הַמֶּ֖לֶךְ
and came
בָּ֣א
 
עַד
Jordan
הַיַּרְדֵּֽן׃
And Judah
וִֽיהוּדָ֞ה
and came
בָּ֣א
to Gilgal
הַגִּלְגָּ֗לָה
 
לָלֶ֙כֶת֙
to meet
לִקְרַ֣את
So the king
הַמֶּ֖לֶךְ
over
לְהַֽעֲבִ֥יר
 
אֶת
So the king
הַמֶּ֖לֶךְ
 
אֶת
Jordan
הַיַּרְדֵּֽן׃
16
hasted
וַיְמַהֵ֗ר
And Shimei
שִׁמְעִ֤י
the son
בֶן
of Gera
גֵּרָא֙
 
בֶּן
a Benjamite
הַיְמִינִ֔י
 
אֲשֶׁ֖ר
which was of Bahurim
מִבַּֽחוּרִ֑ים
and came down
וַיֵּ֙רֶד֙
 
עִם
with the men
אִ֣ישׁ
of Judah
יְהוּדָ֔ה
to meet
לִקְרַ֖את
king
הַמֶּ֥לֶךְ
David
דָּוִֽד׃
17
And there were a thousand
וְאֶ֨לֶף
men
אִ֣ישׁ
 
עִמּוֹ֮
 
מִבִּנְיָמִן֒
with him and Ziba
וְצִיבָ֗א
the servant
נַ֚עַר
of the house
בֵּ֣ית
of Saul
שָׁא֔וּל
and his fifteen
וַֽחֲמֵ֨שֶׁת
 
עָשָׂ֥ר
sons
בָּנָ֛יו
and his twenty
וְעֶשְׂרִ֥ים
servants
עֲבָדָ֖יו
 
אִתּ֑וֹ
with him and they went over
וְצָֽלְח֥וּ
Jordan
הַיַּרְדֵּ֖ן
before
לִפְנֵ֥י
the king
הַמֶּֽלֶךְ׃
18
And there went over
בְּעָבְר֖וֹ
a ferry boat
הָֽעֲבָרָ֗ה
And there went over
בְּעָבְר֖וֹ
 
אֶת
household
בֵּ֣ית
the king
הַמֶּ֔לֶךְ
and to do
וְלַֽעֲשׂ֥וֹת
good
הַטּ֖וֹב
what he thought
בְּעֵינָ֑ו
And Shimei
וְשִׁמְעִ֣י
the son
בֶן
of Gera
גֵּרָ֗א
fell down
נָפַל֙
before
לִפְנֵ֣י
the king
הַמֶּ֔לֶךְ
And there went over
בְּעָבְר֖וֹ
Jordan
בַּיַּרְדֵּֽן׃
19
And said
וַיֹּ֣אמֶר
 
אֶל
that the king
הַמֶּ֖לֶךְ
 
אַל
impute
יַֽחֲשָׁב
 
לִ֣י
Let not my lord
אֲדֹנִֽי
iniquity
עָוֹן֒
 
וְאַל
unto me neither do thou remember
תִּזְכֹּ֗ר
 
אֵ֚ת
 
אֲשֶׁ֣ר
did perversely
הֶֽעֱוָ֣ה
that which thy servant
עַבְדְּךָ֔
the day
בַּיּ֕וֹם
 
אֲשֶׁר
went out
יָׄצָ֥ׄאׄ
Let not my lord
אֲדֹנִֽי
that the king
הַמֶּ֖לֶךְ
of Jerusalem
מִירֽוּשָׁלִָ֑ם
should take
לָשׂ֥וּם
that the king
הַמֶּ֖לֶךְ
 
אֶל
it to his heart
לִבּֽוֹ׃
20
 
כִּ֚י
doth know
יָדַ֣ע
For thy servant
עַבְדְּךָ֔
 
כִּ֖י
 
אֲנִ֣י
that I have sinned
חָטָ֑אתִי
 
וְהִנֵּה
therefore behold I am come
בָ֣אתִי
this day
הַיּ֗וֹם
the first
רִאשׁוֹן֙
 
לְכָל
of all the house
בֵּ֣ית
of Joseph
יוֹסֵ֔ף
to go down
לָרֶ֕דֶת
to meet
לִקְרַ֖את
my lord
אֲדֹנִ֥י
the king
הַמֶּֽלֶךְ׃
21
answered
וַיַּ֨עַן
But Abishai
אֲבִישַׁ֤י
the son
בֶּן
of Zeruiah
צְרוּיָה֙
and said
וַיֹּ֔אמֶר
 
הֲתַ֣חַת
 
זֹ֔את
 
לֹ֥א
be put to death
יוּמַ֖ת
Shall not Shimei
שִׁמְעִ֑י
 
כִּ֥י
for this because he cursed
קִלֵּ֖ל
 
אֶת
anointed
מְשִׁ֥יחַ
the LORD'S
יְהוָֽה׃
22
said
וַיֹּ֣אמֶר
And David
דָּוִ֗ד
 
מַה
 
לִּ֤י
 
וְלָכֶם֙
What have I to do with you ye sons
בְּנֵ֣י
of Zeruiah
צְרוּיָ֔ה
 
כִּֽי
 
תִֽהְיוּ
 
לִ֥י
that I am this day
הַיּ֖וֹם
be adversaries
לְשָׂטָ֑ן
that I am this day
הַיּ֖וֹם
be put to death
י֤וּמַת
unto me shall there any man
אִישׁ֙
in Israel
יִשְׂרָאֵֽל׃
 
כִּ֚י
 
הֲל֣וֹא
for do not I know
יָדַ֔עְתִּי
 
כִּ֥י
that I am this day
הַיּ֖וֹם
 
אֲנִי
king
מֶ֥לֶךְ
 
עַל
in Israel
יִשְׂרָאֵֽל׃
23
said
וַיֹּ֧אמֶר
And the king
הַמֶּֽלֶךְ׃
 
אֶל
unto Shimei
שִׁמְעִ֖י
 
לֹ֣א
Thou shalt not die
תָמ֑וּת
sware
וַיִּשָּׁ֥בַֽע
 
ל֖וֹ
And the king
הַמֶּֽלֶךְ׃
24
And Mephibosheth
וּמְפִבֹ֙שֶׁת֙
the son
בֶּן
of Saul
שָׁא֔וּל
came down
יָרַ֖ד
to meet
לִקְרַ֣את
the king
הַמֶּ֔לֶךְ
and had neither
לֹ֣א
dressed
עָשָׂ֣ה
his feet
רַגְלָ֜יו
and had neither
לֹ֣א
dressed
עָשָׂ֣ה
his beard
שְׂפָמ֗וֹ
 
וְאֶת
his clothes
בְּגָדָיו֙
and had neither
לֹ֣א
nor washed
כִבֵּ֔ס
 
לְמִן
from the day
הַיּ֖וֹם
 
לֶ֣כֶת
the king
הַמֶּ֔לֶךְ
 
עַד
from the day
הַיּ֖וֹם
 
אֲשֶׁר
he came
בָּ֥א
again in peace
בְשָׁלֽוֹם׃
25
 
וַיְהִ֛י
 
כִּי
And it came to pass when he was come
בָ֥א
to Jerusalem
יְרֽוּשָׁלִַ֖ם
to meet
לִקְרַ֣את
that the king
הַמֶּ֔לֶךְ
said
וַיֹּ֤אמֶר
 
לוֹ֙
that the king
הַמֶּ֔לֶךְ
 
לָ֛מָּה
 
לֹֽא
unto him Wherefore wentest
הָלַ֥כְתָּ
 
עִמִּ֖י
not thou with me Mephibosheth
מְפִיבֹֽשֶׁת׃
26
And he answered
אָמַ֨ר
My lord
אֲדֹנִ֥י
O king
הַמֶּ֔לֶךְ
because thy servant
עַבְדֶּֽךָ׃
deceived
רִמָּ֑נִי
 
כִּֽי
And he answered
אָמַ֨ר
because thy servant
עַבְדֶּֽךָ׃
I will saddle
אֶחְבְּשָׁה
 
לִּי֩
me an ass
הַֽחֲמ֨וֹר
that I may ride
וְאֶרְכַּ֤ב
 
עָלֶ֙יהָ֙
 
וְאֵלֵ֣ךְ
 
אֶת
O king
הַמֶּ֔לֶךְ
 
כִּ֥י
is lame
פִסֵּ֖חַ
because thy servant
עַבְדֶּֽךָ׃
27
And he hath slandered
וַיְרַגֵּ֣ל
thy servant
בְּעַבְדְּךָ֔
 
אֶל
but my lord
וַֽאדֹנִ֤י
the king
הַמֶּ֙לֶךְ֙
but my lord
וַֽאדֹנִ֤י
the king
הַמֶּ֙לֶךְ֙
is as an angel
כְּמַלְאַ֣ךְ
of God
הָֽאֱלֹהִ֔ים
do
וַֽעֲשֵׂ֥ה
therefore what is good
הַטּ֖וֹב
in thine eyes
בְּעֵינֶֽיךָ׃
28
 
כִּי֩
were but
לֹ֨א
 
הָיָ֜ה
 
כָּל
house
בֵּ֣ית
For all of my father's
אָבִ֗י
 
כִּ֤י
 
אִם
 
אַנְשֵׁי
dead
מָ֙וֶת֙
before my lord
לַֽאדֹנִ֣י
any more unto the king
הַמֶּֽלֶךְ׃
yet didst thou set
וַתָּ֙שֶׁת֙
 
אֶֽת
thy servant
עַבְדְּךָ֔
among them that did eat
בְּאֹֽכְלֵ֖י
at thine own table
שֻׁלְחָנֶ֑ךָ
 
וּמַה
therefore have
יֶּשׁ
 
לִ֥י
 
עוֹד֙
What right
צְדָקָ֔ה
I yet to cry
וְלִזְעֹ֥ק
 
ע֖וֹד
 
אֶל
any more unto the king
הַמֶּֽלֶךְ׃
29
I have said
אָמַ֕רְתִּי
 
לוֹ֙
And the king
הַמֶּ֔לֶךְ
 
לָ֛מָּה
unto him Why speakest
תְּדַבֵּ֥ר
 
ע֖וֹד
thou any more of thy matters
דְּבָרֶ֑יךָ
I have said
אָמַ֕רְתִּי
 
אַתָּ֣ה
Thou and Ziba
וְצִיבָ֔א
divide
תַּחְלְק֖וּ
 
אֶת
the land
הַשָּׂדֶֽה׃
30
said
וַיֹּ֤אמֶר
And Mephibosheth
מְפִיבֹ֙שֶׁת֙
 
אֶל
the king
הַמֶּ֛לֶך
 
גַּ֥ם
 
אֶת
 
הַכֹּ֖ל
Yea let him take
יִקָּ֑ח
all forasmuch
אַֽ֠חֲרֵי
as
אֲשֶׁר
is come again
בָּ֞א
my lord
אֲדֹנִ֥י
the king
הַמֶּ֛לֶך
in peace
בְּשָׁל֖וֹם
 
אֶל
unto his own house
בֵּיתֽוֹ׃
31
And Barzillai
וּבַרְזִלַּי֙
the Gileadite
הַגִּלְעָדִ֔י
came down
יָרַ֖ד
from Rogelim
מֵרֹֽגְלִ֑ים
and went over
וַיַּֽעֲבֹ֤ר
 
אֶת
with the king
הַמֶּ֙לֶךְ֙
Jordan
בַַיַּרְדֵּֽן׃
to conduct
לְשַׁלְּח֖וֹ
 
אֶת
Jordan
בַַיַּרְדֵּֽן׃
32
Now Barzillai
וּבַרְזִלַּי֙
aged
זָקֵ֣ן
for he was a very
מְאֹֽד׃
old
בֶּן
man even fourscore
שְׁמֹנִ֖ים
years
שָׁנָ֑ה
 
וְהֽוּא
of sustenance
כִלְכַּ֤ל
 
אֶת
and he had provided the king
הַמֶּ֙לֶךְ֙
while he lay
בְּשִֽׁיבָת֣וֹ
at Mahanaim
בְמַֽחֲנַ֔יִם
 
כִּי
man
אִ֛ישׁ
great
גָּד֥וֹל
 
ה֖וּא
for he was a very
מְאֹֽד׃
33
said
וַיֹּ֥אמֶר
And the king
הַמֶּ֖לֶךְ
 
אֶל
unto Barzillai
בַּרְזִלָּ֑י
 
אַתָּה֙
Come thou over
עֲבֹ֣ר
 
אִתִּ֔י
with me and I will feed
וְכִלְכַּלְתִּ֥י
 
אֹֽתְךָ֛
 
עִמָּדִ֖י
thee with me in Jerusalem
בִּירֽוּשָׁלִָֽם׃
34
said
וַיֹּ֥אמֶר
And Barzillai
בַּרְזִלַּ֖י
 
אֶל
unto the king
הַמֶּ֖לֶךְ
 
כַּמָּ֗ה
How long
יְמֵי֙
 
שְׁנֵ֣י
 
חַיַּ֔י
 
כִּֽי
that I should go up
אֶעֱלֶ֥ה
 
אֶת
unto the king
הַמֶּ֖לֶךְ
unto Jerusalem
יְרֽוּשָׁלִָֽם׃
35
old
בֶּן
fourscore
שְׁמֹנִ֣ים
years
שָׁנָה֩
 
אָֽנֹכִ֨י
I am this day
הַיּ֜וֹם
and can I discern
הַֽאֵדַ֣ע׀
 
בֵּֽין
between good
ט֣וֹב
and evil
לְרָ֗ע
 
אִם
taste
יִטְעַ֤ם
can thy servant
עַבְדְּךָ֥
 
אֶת
or what
אֲשֶׁ֣ר
I eat
אֹכַל֙
 
וְאֶת
or what
אֲשֶׁ֣ר
I drink
אֶשְׁתֶּ֔ה
 
אִם
can I hear
אֶשְׁמַ֣ע
 
ע֔וֹד
any more the voice
בְּק֖וֹל
and singing women
וְשָׁר֑וֹת
and singing women
וְשָׁר֑וֹת
 
וְלָמָּה֩
 
יִֽהְיֶ֨ה
can thy servant
עַבְדְּךָ֥
 
עוֹד֙
be yet a burden
לְמַשָּׂ֔א
 
אֶל
unto my lord
אֲדֹנִ֖י
the king
הַמֶּֽלֶךְ׃
36
a little way
כִּמְעַ֞ט
over
יַֽעֲבֹ֧ר
Thy servant
עַבְדְּךָ֛
 
אֶת
Jordan
הַיַּרְדֵּ֖ן
 
אֶת
and why should the king
הַמֶּ֔לֶךְ
 
וְלָ֙מָּה֙
recompense
יִגְמְלֵ֣נִי
and why should the king
הַמֶּ֔לֶךְ
it me with such a reward
הַגְּמוּלָ֖ה
 
הַזֹּֽאת׃
37
I pray thee turn back again
יָֽשָׁב
 
נָ֤א
But behold thy servant
עַבְדְּךָ֣
that I may die
וְאָמֻ֣ת
in mine own city
בְּעִירִ֔י
 
עִ֛ם
and be buried by the grave
קֶ֥בֶר
of my father
אָבִ֖י
and of my mother
וְאִמִּ֑י
 
וְהִנֵּ֣ה׀
But behold thy servant
עַבְדְּךָ֣
Chimham
כִמְהָ֗ם
let him go over
יַֽעֲבֹר֙
 
עִם
with my lord
אֲדֹנִ֣י
the king
הַמֶּ֔לֶךְ
and do
וַֽעֲשֵׂה
 
ל֕וֹ
 
אֵ֥ת
 
אֲשֶׁר
to him what shall seem good
ט֖וֹב
 
בְּעֵינֶֽיךָ׃
38
answered
וַיֹּ֣אמֶר
And the king
הַמֶּ֗לֶךְ
 
אִתִּי֙
shall go
יַֽעֲבֹ֣ר
Chimham
כִּמְהָ֔ם
 
וַֽאֲנִי֙
of me that will I do
אֶֽעֱשֶׂה
 
לּ֔וֹ
 
אֶת
to him that which shall seem good
הַטּ֖וֹב
 
בְּעֵינֶ֑יךָ
 
וְכֹ֛ל
 
אֲשֶׁר
unto thee and whatsoever thou shalt require
תִּבְחַ֥ר
 
עָלַ֖י
of me that will I do
אֶֽעֱשֶׂה
 
לָּֽךְ׃
39
was come over
עָבָ֑ר
 
כָּל
And all the people
הָעָ֛ם
 
אֶת
Jordan
הַיַּרְדֵּ֖ן
And when the king
הַמֶּ֤לֶךְ
was come over
עָבָ֑ר
kissed
וַיִּשַּׁ֨ק
And when the king
הַמֶּ֤לֶךְ
Barzillai
לְבַרְזִלַּי֙
and blessed
וַיְבָ֣רֲכֵ֔הוּ
him and he returned
וַיָּ֖שָׁב
unto his own place
לִמְקֹמֽוֹ׃
40
conducted
וֶיֽעֱבִ֣רוּ
Then the king
הַמֶּ֔לֶךְ
to Gilgal
הַגִּלְגָּ֔לָה
and Chimham
וְכִמְהָ֖ן
conducted
וֶיֽעֱבִ֣רוּ
 
עִמּ֑וֹ
 
וְכָל
the people
עַ֥ם
of Judah
יְהוּדָה֙
conducted
וֶיֽעֱבִ֣רוּ
 
אֶת
Then the king
הַמֶּ֔לֶךְ
 
וְגַ֕ם
and also half
חֲצִ֖י
the people
עַ֥ם
of Israel
יִשְׂרָאֵֽל׃
41
 
וְהִנֵּ֛ה
 
כָּל
And behold all the men
אַנְשֵׁ֥י
of Israel
יִשְׂרָאֵ֖ל
came
בָּאִ֣ים
 
אֶל
the king
הַמֶּ֤לֶךְ
and said
וַיֹּֽאמְר֣וּ
 
אֶל
the king
הַמֶּ֤לֶךְ
 
מַדּוּעַ֩
stolen thee away
גְּנָב֨וּךָ
Why have our brethren
אַחֵ֜ינוּ
And behold all the men
אַנְשֵׁ֥י
of Judah
יְהוּדָ֗ה
and have brought
וַיַּֽעֲבִ֨רוּ
 
אֶת
the king
הַמֶּ֤לֶךְ
 
וְאֶת
and his household
בֵּיתוֹ֙
 
אֶת
with him over Jordan
הַיַּרְדֵּ֔ן
 
וְכָל
And behold all the men
אַנְשֵׁ֥י
and all David's
דָוִ֖ד
 
עִמּֽוֹ׃
42
answered
וַיַּעַן֩
 
כָּל
And all the men
אִ֣ישׁ
of Judah
יְהוּדָ֜ה
 
עַל
And all the men
אִ֣ישׁ
of Israel
יִשְׂרָאֵ֗ל
 
כִּֽי
is near of kin
קָר֤וֹב
Because the king
הַמֶּ֔לֶךְ
 
אֵלַ֔י
 
וְלָ֤מָּה
 
זֶּה֙
to us wherefore then be ye angry
חָרָ֣ה
 
לְךָ֔
 
עַל
for this matter
הַדָּבָ֖ר
 
הַזֶּ֑ה
at all
אָכַ֙לְנוּ֙
at all
אָכַ֙לְנוּ֙
 
מִן
Because the king
הַמֶּ֔לֶךְ
 
אִם
us any gift
נִשֵּׂ֥את
cost or hath he given
נִשָּׂ֖א
 
לָֽנוּ׃
43
answered
וַיַּ֣עַן
And the men
אִ֥ישׁ
of Israel
יִשְׂרָאֵֽל׃
 
אֶת
And the men
אִ֥ישׁ
of Judah
יְהוּדָ֔ה
and said
וַיֹּ֗אמֶר
We have ten
עֶֽשֶׂר
parts
יָד֨וֹת
 
לִ֣י
in the king
מַלְכִּ֑י
 
וְגַם
have also more right in David
בְּדָוִד֮
and we
אֲנִ֣י
 
מִמְּךָ֒
 
וּמַדּ֙וּעַ֙
than ye why then did ye despise
הֱקִלֹּתַ֔נִי
 
וְלֹֽא
 
הָיָ֨ה
And the words
מִדְּבַ֖ר
should not be first
רִאשׁ֛וֹן
 
לִ֖י
had in bringing back
לְהָשִׁ֣יב
 
אֶת
in the king
מַלְכִּ֑י
were fiercer
וַיִּ֙קֶשׁ֙
And the words
מִדְּבַ֖ר
And the men
אִ֥ישׁ
of Judah
יְהוּדָ֔ה
And the words
מִדְּבַ֖ר
And the men
אִ֥ישׁ
of Israel
יִשְׂרָאֵֽל׃